על המדור
במסגרת המדור נשתדל לבחור פסקי דין בתחומי הליבה הכלכליים של גלובס שניתן ללמוד מהם לדעתנו דבר מה עקרוני או שיכולים לשרת את קוראינו במסגרת עיסוקיהם. לכל פסק דין נגיש תקציר וכן את משמעות הפסיקה. מספר התיק המתפרסם יאפשר למי שמבקש להעמיק לקרוא את המקור. מוזמנים להעביר לנו פסקי דין מעניינים למייל nitsan-s@globes.co.il
שוכר של כמה נכסים ברחובות עזב אותם באמצע החוזה - מי אחראי לארנונה?
הפסיקה בקצרה: אדם שכר מספר נכסים בעיר רחובות, וצבר חובות ארנונה בהיקף של כ-211 אלף שקל. הוא טען כי עזב את הנכסים במהלך הסכם השכירות, וכי מרבית החיוב בארנונה נוגעת לתקופה שבה לא שכר את הנכסים, ולכן אינו מחויב לשלם.
עיריית רחובות תבעה שוכר, ששכר מספר דירות בעיר, עבור תשלום ארנונה בגובה של כ-211 אלף שקל, ממנו 192 אלף שקל חוב ארנונה והיתר ריבית והצמדה. השוכר פינה את הנכסים במהלך תקופת השכירות. הוא טען כי מרבית החיוב נוגעת לתקופה שבה לא שכר את הנכסים. בעלי הדירות שנגדם הגיש השוכר הודעות צד ג' טענו כי הם תבעו אותו על דמי השכירות שלא שילם, וקיבלו פסק דין.
בית משפט השלום ברחובות דן בשאלה מה דינו של חוב ארנונה של שוכר שעזב את המושכר מבלי להודיע בהודעה סדורה בכתב לעירייה על עזיבתו את הנכס, והאם החיוב להודיע לעירייה על עזיבת הנכס והחזרתו למשכיר מוטל על השוכר או על המשכיר, בעלי הנכס.
השופט ישראל פת קיבל את תביעת העירייה במלואה ודחה את ההודעות צד ג' לבעלי הדירות. זאת לאחר שלא נמסרה הודעה בכתב של השוכר על עזיבת הנכסים. על-פי פקודת העיריות, אם אדם מפסיק להחזיק בנכס החייב בארנונה, עליו למסור הודעה בכתב לעירייה. נקבע כי במקרה שבו שוכר עוזב נכס ומחזירו לבעליו - חיוב הארנונה מוטל עליו, כל עוד הסכם השכירות לא בוטל. על השוכר להודיע לעירייה כי עזב את הנכס.
במקרה הנוכחי השוכר לא דיווח לעירייה שעזב. הוא טען כי לא ידע שזה מה שעליו לעשות. הוא פינה את הנכס באפריל 2013, וביולי הוכרז כפושט רגל. השוכר טען כי סבר שברגע שהוכרז כפושט רגל, ולאחר שהחזיר את המפתח לבעלי הנכס, הוא לא קשור יותר לנכס ולחובותיו. השופט קבע כי אין לשוכר ראיה על החזרת המפתח לבעלי הדירות.
השוכר חויב לשלם לעירייה את מלוא הסכום של 211 אלף שקל וכן שכר-טרחת עורכי דין והוצאות בגובה של כ-25 אלף שקל. השוכר גם חויב לשלם לבעלי הדירה הוצאות בגובה 22,500 שקל.
משמעות הפסיקה: במקרה ששוכר עוזב נכס ומחזירו לבעליו - חיוב הארנונה מוטל על השוכר, כל עוד הסכם השכירות לא בוטל. על השוכר להודיע בכתב לעירייה על כך שהוא אינו מחזיק בנכס.
מספר תיק: 37661-07-21
אישה עיוורת בת 88 התנגדה לביצוע פרויקט תמ"א בתל אביב אך חויבה להצטרף אליו
הפסיקה בקצרה: קשישה עיוורת המתגוררת בדירה במרכז תל אביב למעלה מ-60 שנים התנגדה לפרויקט פינוי-בינוי וטענה כי תאבד את עצמאותה. המפקחת על המקרקעין קבעה כי היא תחויב להשתתף, תוך דאגה לצרכיה לפי החוק ומעבר.
קשישה בת 88, עיוורת, המתגוררת בדירה בקומה השנייה בבניין ישן ברחוב ליסין בתל אביב, התנגדה לפרויקט פינוי-בינוי. יתר בעלי הדירות בבניין (12) חתמו עם חברת "אנשי העיר" כבר ב-2021 ורצו להוציא לפועל את הפרויקט, שכולל הריסת הבית והקמת בית חדש מחוזק, ושבמסגרתו כל בעל דירה יקבל תוספת של 19% לדירתו כולל ממ"ד וכן תוספת של 14% מ"ר מרפסת, חניה ומחסן. הקשישה, המתגוררת בבניין למעלה מ-60 שנה, טענה כי היא מתפקדת באופן עצמאי ומצליחה להתמצא במרחב, וכי הפרויקט יפגע באיכות חייה בכך שתאבד מעצמאותה.
בעלי הדירות הגישו ב-2023 תביעה למפקחת על המקרקעין כדי לחייב אותה לחתום על הסכם ההתקשרות. החודש קיבלה המפקחת דגנית קציר-ברין את התביעה וחייבה את האישה להצטרף לפרויקט. היא ציינה כי עניינם של קשישים ובעלי מוגבלות עמד לעיני מחוקק, ונקבעו הגנות עבורם כדי להוציא לפועל פרויקטים. לאישה ניתן מענה לצרכיה - מימון מגורים חלופיים, עלויות איתור דירה חלופית בקרבת מקום, הובלה, אריזה ופריקה.
"לנוכח תכליתו וחשיבותו הלאומית של ביצוע פרויקט תמ"א 38/2 בהגנה מפני רעידות אדמה ואף מפני ירי טילים, ובשים לב למצבו הרעוע והמסוכן של הבית, הרי שהצורך בהוצאתו לפועל של הפרויקט אינו מוטל בספק", קבעה המפקחת.
בין היתר הסתמכה ההחלטה על כך שהבניין נבנה בשנות ה-50, אינו מחוזק מפני רעידות אדמה ונטול ממ"דים ומעלית. נקבע כי בעלי הדירות יסייעו באיתור שתי דירות חלופיות לקשישה, ככל הניתן בסמוך למיקום הבית הנוכחי. היא תוכל לבחור אחת מהן. פסק הדין עוכב בשל כוונת האישה להגיש ערעור.
עו"ד ונוטריון דן הלפרט: "אנחנו מייצגים בפרויקטים של התחדשות עירונית ועושים הכול כדי לרתום את כל בעלי הדירות לפרויקט בטוב ובהסכמה, מתוך אמונה אמיתית שפרויקט התחדשות עירונית הוא דבר הכרחי בעת הזאת, לאור החשיבות של ממ"ד בכל דירה והן כדי שהבניין יעמוד בתקן רעידות אדמה, ולצד זאת כדי להשביח את הרכוש של הלקוחות שלנו. נדיר שאנחנו מגיעים למצב בו נדרש להגיש תביעה. במקרה הזה הבנו את הקושי של בעלת הדירה בשל מצבה הבריאותי, וניסינו לייצר פתרון הולם, ורק לאחר שנתקלנו בסירוב חוזר מצידה, נאלצו בעלי הדירות לנקוט הליך משפטי".
משמעות הפסיקה: באיזון בין האינטרס לחזק מבנים מפני רעידות אדמה לבין הגנה על זכויות אנשים עם מוגבלות - גובר האינטרס לחזק את המבנים, לאור ההגנות המיוחדות בחוק שנועדו לדאוג לצורכי בעל המוגבלות.
מספר תיק: 5/347/2023
האב נפטר, וילדיו התנגדו שפרודתו תקבל חלק בירושה - מה קבע בית המשפט?
הפסיקה בקצרה: בני זוג נשואים חתמו במהלך הקשר על הסכם שלפיו הם פרודים, ולא יהיו להם דרישות כספיות זה מזו. כשהגבר נפטר, האישה ביקשה לרשת אותו כאלמנתו. ילדיו מנישואיו הראשונים התנגדו. בית המשפט קבע כי האישה זכאית לרשת אותו.
אב לחמישה שהיה נשוי בשנית היה פרוד מאשתו, והשניים חיו בנפרד. כאשר האב נפטר, האישה ביקשה לקבוע כי היא יורשת כאלמנה לפי חוק הירושה. חמשת ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים התנגדו. הם טענו כי האישה לא זכאית לעיזבון אביהם, שכן הנישואים היו על הנייר בלבד, בני הזוג היו פרודים, ואביהם לא היה רוצה שתקבל מרכושו.
הם נסמכו על מסמך שעליו חתמו בני הזוג משנת 2021, שכותרתו "הסכם ג'נטלמני", ובו נכתב כי הם מסכימים כי הם פרודים, אין להם דרישות כספיות זה מזו, והם נשארים נשואים כדי שהאישה תישאר אזרחית במדינה.
"כל אחד מנהל את חייו כזר לחלוטין לשני כגרושים ולא יתבע זכות על האחר בעתיד ולנצח. ברישומים אנו נשארים כנשואים כדי לא לפגוע בזכויות של אחד לשני, אנו גרושים!", נכתב במסמך.
השופט ליאור ברינגר מבית משפט לענייני משפחה בתל אביב קבע בשבוע שעבר כי המבחן לקבלת הירושה הוא מבחן פורמלי. האישה נחשבת לאלמנה, והיא זכאית לירושה, מאחר שפורמלית בני הזוג היו נשואים בעת הפטירה. "קביעה זו נכונה גם באותם מקרים קיצוניים שבהם מדובר בקשר נישואים פורמלי בלבד שאין לו כל תוכן ממשי זה עשרות שנים".
השופט ציין כי "יש טעם לא טוב לכאורה לכך שבני זוג מחליטים להיפרד, ובשפתם שלהם רואים עצמם גרושים, ולמרות זאת, כשאחד מהם נפטר, עותר השני לרשת את חלקו בעיזבונו בהתאם לחוק", אך עם זאת על-פי הדין - האישה היא אלמנת המנוח. לפיכך ניתן צו ירושה הכולל את האישה ואת הילדים כיורשי המנוח.
לדברי עורכי הדין רונן דליהו ועומרי דליהו העוסקים בדיני משפחה וירושה וייצגו את ארבעת ילדיו של המנוח, "בית המשפט נקט את הגישה הפורמליסטית, לפיה תהיה מערכת היחסים בין בני זוג אשר תהיה, יהיו ההסכמים אשר יהיו. העובדה שאדם רשום כבן זוג במשרד הפנים כבן זוג של מנוח, מעניקה לו זכיות לרשת את המנוח.
"יחד עם זאת, היו לא מעט פסקי דין שסברו כי המחוקק לא התכוון להעניק זכויות לאדם שרק רשום פורמלית כבן זוג, אלא להעניקן למי שבאמת ובתמים היה בן הזוג. כיום מונחת על שולחן הכנסת הצעת חוק המבקשת להבהיר כי המונח 'בן זוג' בחוק הירושה כוונתו לבן זוג בפועל ולא בן זוג פורמלי. הדברים נכונים שבעתיים במציאות תיק זה, שבה 'בת הזוג הרשומה' חתמה על הסכם עם המנוח לפיו הם יישארו נשואים על הנייר לצרכים מסוימים, ואין ולא יהיו לה טענות ו/או דרישות כאלה ו/או אחרות כלפיו. אני קורא למחוקק לתקן במהירות את העיוות ואת חוסר הצדק שנגרם בתיק זה ובתיקים אחרים".
משמעות הפסיקה: חלוקת עיזבון בין בני זוג תיקבע לפי מבחן פורמלי. אם בני זוג נשואים, וגם אם הם פרודים - יינתן צו ירושה לבן הזוג שהיה בזמן הפטירה.
מספר תיק: 56476-01-24
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.