משקל סעיף הדיור עולה, סעיף המזון יורד: השינויים במדד המחירים לצרכן

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה היום (ב') את המשקולות החדשות של מדד המחירים לצרכן. מדד זה הוא אחד מהנתונים החשובים ביותר במשק, והשינויים בו הם למעשה מדידת האינפלציה. בנוסף, הוא משמש לקביעת חוזים פרטיים וציבוריים ומשפיע על סכומים המשולמים במסגרתם, ומשמש למעקב אחרי יוקר המחיה בישראל. 

● הכנסות המדינה זינקו לשיא, והגירעון בינואר צנח ל-5.8%
● הטעויות והפערים בחוברת שהפיץ שר האוצר

השינוי הגדול ביותר במשקולות המדד הוא בתחום הדיור, שעלה מ-26% מהמדד ל-26.7%, לאחר שגם בעדכון הקודם ב-2023 משקל הדיור עלה. בכך, המדד צפוי להתחשב יותר במחירי הדיור העולים - כבר במדד ינואר שיתפרסם בקרוב. 

המשקולות של מדד המחירים נועדו לשקף את ההוצאה לצריכה בישראל, ובהתאם לכך את האינפלציה בפועל, והן מתעדכנות פעם בשנתיים. מעקב מדויק אחרי מדד המחירים לצרכן הוא חשוב כדי להביא לתוצאות אמת בכל אלו, ולראות כיצד משתנים המחירים בישראל בהתאם להוצאות בפועל. אך למרות שמדובר על עדכון לאחר שנתיים, ולמרות שאנחנו נמצאים בתקופה של המלחמה, השינויים במשקולות קטנים למדי. אחת הסיבות לכך היא שרובו הגדול של המדד מבוסס על סקרי ההוצאות וההכנסות בשנים 2022 עד 2023, כלומר רובו הגדול נעשה עוד לפני המלחמה, ולא בהכרח משקף את שינויי הצריכה שראינו בשנה האחרונה. עם זאת, בלמ"ס אומרים שהם שינו מספר סעיפים כדי להתאים את הצריכה לתקופת מלחמת חרבות ברזל. 

זה שעולה וזה שיורד 

הסעיף הגדול ביותר הוא כרגיל הדיור, והוא הולך ועולה: במשקולות 2019 סעיף הדיור עמד על 24.1%, ובכל עדכון משקלו עלה, עד כדי 26.7% ממדד המחירים לצרכן. כלומר, מחירי הדיור המזנקים הופכים לחלק גדול מהשורה התחתונה של מדד המחירים לצרכן. מחירי הדירות עצמן אינם משתקפים במדד, אלא ה"בבואה" שלהן בדמות מחירי השכירות לשוכרי הדירות, והשכירות האלטרנטיבית עבור בעלי הדירות. כלומר, איזו שכירות היה ניתן לקבל עבור דירה המוחזקת בבעלות משקי הבית. גם מחירי השכירות נמצאים במגמת התייקרות ניכרת, וחלקם מההוצאה של המשפחה הישראלית הממוצעת הולך ותופח. ככל שהחלק ממדד המחירים לצרכן גדול יותר, כך התייקרות זו משתקפת יותר במדד. 

סעיף בולט קטן יותר אך חשוב הוא החופשות בחו"ל, לרבות טיסות. סעיף זה טלטל את מדד המחירים לצרכן לאורך השנה האחרונה, ועתה הוא גדל אפילו יותר: מ-3.5% במשקולות עד היום, ל-4.5% כעת. כלומר, כל שינוי בו, בהתאם לעונות השנה ולביקוש ולהיצע לטיסות - צפוי לטלטל את מדד המחירים לצרכן עוד יותר. 

על פי המשקולות החדשות של קבוצות הצריכה הראשיות, משקולת סעיף הדיור עלה כאמור מ-26% ל-26.7%, וסעיף התחבורה והתקשורת עלה אף הוא מ-17.5% ל-18.6%. גם משקל סעיף הבריאות עלה מעט מ-6% ל-6.3% ממדד המחירים לצרכן. לעומתם, סעיף החינוך, התרבות והבידור הצטמצם מ-10.1% מהמדד ל-9.3% בלבד, וגם סעיף ההלבשה וההנעלה ממשיך להצטמצם מ-3% ל-2.7% בלבד. ירידות נוספות במשקולות התרחשו בסעיפי תחזוקת הדירה (מ-9.8% ל-9.4%), ריהוט וציוד לבית (מ-3.6% ח-3.2%) וירקות ופירות מ-3.3% ל-3% בלבד. סעיף המזון, לא כולל פירות וירקות, נשאר דומה עם משקל של 14.9% מהמדד. 

כשמסתכלים על תתי-הסעיפים והמוצרים הספציפיים, מגלים שינויים משמעותיים נוספים: גם ההוצאות על סיגריות עלו מ-2.5% מהמדד ל-2.7%, וכן ביקור אצל רופא מ-0.8% ל-0.9% מהמדד. לעומת זאת, המשקולות של מוצרים כמו ספות, מיטות ושולחנות, מכנסיים, חולצות ושמלות - הצטמצמו.