הכנסות המדינה זינקו לשיא, והגירעון בינואר צנח ל-5.8%

השיפור בגירעון הגיע בעקבות חודש שיא כל הזמנים בהכנסות המדינה, שעמדו על 63 מיליארד שקל בינואר - כמעט 30% יותר מהשיא הקודם שנמדד בדיוק שלוש שנים קודם לכן • במקביל, גם צד ההוצאה של הממשלה רוסן, לאחר שהשנה התחילה ללא תקציב מדינה מאושר, ובנוסף חלה ירידה בהוצאות הביטחון לעומת התקופה המקבילה אשתקד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

הגירעון התקציבי המצטבר של ממשלת ישראל לאורך 12 החודשים האחרונים ירד דרסטית מרמה של 6.9% תוצר בדצמבר 2024 ל-5.8% בינואר 2025, שהם 115 מיליארד ש'ל - כך מפרסם היום (ב') החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג.

השיפור בגירעון הגיע בעקבות חודש שיא כל הזמנים בהכנסות המדינה, שעמדו על 63.1 מיליארד שקל בינואר - כ-30% יותר מהשיא הקודם שנמדד בדיוק שלוש שנים קודם. 

משקל סעיף הדיור עולה, סעיף המזון יורד: השינויים במדד המחירים לצרכן
הטעויות והפערים בחוברת שהפיץ שר האוצר
ותודה לדיבידנדים: הכנסות ממסים בינואר צפויות לשבור שיא היסטורי

חודש ינואר 2025 עצמו הסתיים בעודף תקציבי, כלומר ההיפך מגירעון תקציבי, בהיקף של 23.2 מיליארד שקל. ינואר מסורתית נחשב לחודש חזק פיסקלית עבור האוצר, ונרשמו במהלכו עודפים גם בכל אחת מהשנים 2022-2024.

השנה, ההכנסות בינואר זינקו בעיקר בעקבות הקדמת עסקאות ופעולות פיננסיות של הציבור טרם כניסת גזירות שונות של האוצר, כמו העלאת המע"מ ל-18%, הטלת מס יסף חדש וחוק הרווחים הכלואים.

במקביל, גם צד ההוצאה של הממשלה רוסן עקב כך שהשנה התחילה ללא תקציב מדינה מאושר, באופן שמגביל את הוצאת משרדי הממשלה למנגנון התקציב ההמשכי. 

זינוק בגביית המסים הישירים

ההכנסות החריגות של המדינה בינואר מתבססות על זינוק של 60.9% בגביית המסים הישירים בהשוואה לינואר אשתקד, בחודשים הראשונים של המלחמה. גורם מרכזי לזינוק היה תשלומי דיבידנדים מוגברים שהקדימו חברות ובעלי הון לסוף 2024, כדי להימנע ממס היסף החדש שנכנס לתוקף בתחילת 2025. על-פי אומדני האוצר, בסעיף זה לבד נרשמה גבייה עודפת של כ-7.5 מיליארד שקל מעל הממוצע החודשי הרגיל.

גם בצד המסים העקיפים נרשמה עלייה משמעותית של 22.5%, שנבעה בין היתר מהקדמת רכישות של הציבור בדצמבר 2024 טרם העלאת המע"מ. במקביל, ההכנסות ממס קנייה על רכבים דווקא ירדו בינואר בעקבות הקדמת עסקאות לדצמבר, טרם עדכון נוסחת המיסוי הירוק והתייקרות המכוניות. 

ירידה בהוצאות מערכת הביטחון

בצד ההוצאות, הממשלה הוציאה בינואר 39.9 מיליארד שקל, ירידה של 3.5% לעומת ינואר אשתקד. הקיטון נבע בין השאר מירידה חדה של 23% בהוצאות מערכת הביטחון לעומת התקופה המקבילה אשתקד שבה המלחמה נכנסה לעיצומה.

גם בניכוי הקפיצה החשבונאית בהכנסות בתחילת השנה, ניכרת עדיין מגמה של גידול בהכנסות. סך ההכנסות בפברואר עלו לא רק על החודש המקביל ב-2024, אלא גם ב-2023. במס חברות, למשל, נמדדה עלייה יפה, המיוחסת בין השאר לרווחי הבנקים. 

ההכנסות ממיסוי מקרקעין היו הגבוהות ברמתן מאז אוגוסט 2022, ועמדו על 2 מיליארד שקל בחודש החולף. ענף הבנייה עדיין לא התאושש מתחילת המלחמה, אבל ציפיות בשוק לצעדי מס של הממשלה הביאו לגל רכישת דירות בסוף 2024. כתוצאה מכך, ההכנסות ממס שבח הוכפלו ויותר לעומת רמתן הנמוכה לפני שנה, וההכנסות ממס רכישה קפצו ב-33%. בסך הכל, בחודשיים הראשונים עומד הזינוק בהכנסות על 29.7% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, נתון שאמור להתמתן עם הזמן.