האוצר גייס 5 מיליארד דולר בריבית משופרת - אך עדיין גבוהה

במסגרת ההנפקה הבינלאומית של החשב הכללי במשרד האוצר בלונדון, גויסו 5 מיליארד דולר, בסדרות לתקופות של 5 ו-10 שנים • תזמון ההנפקה ניצל את הפסקת האש בחזיתות בעזה ובצפון שתרמה לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל בעולם • ועדיין, התמחור הנוכחי מגלם פרמיית סיכון מוגזמת ביחס לחוסנה הבסיסי של הכלכלה

יהלי רוטנברג / צילום: כדיה לוי
יהלי רוטנברג / צילום: כדיה לוי

החשב הכללי במשרד האוצר היכה בברזל בעודו חם: ההנפקה השנתית הגדולה של האוצר בשווקים הבינלאומיים, בהיקף של 5 מיליארד דולר, תוזמנה ליום שלאחר פרסום נתוני גביית המסים חסרי התקדים בינואר והשחיקה המשמעותית בגירעון הממשלתי. החשב, יהלי רוטנברג, ניצל גם את הפסקת האש בחזיתות בעזה ובצפון, שתרמה לירידה בפרמיית הסיכון של ישראל בשווקים הבינלאומיים.

בעלי קרקעות יקבלו בקרוב סוכריה משמעותית ממשרד האוצר
מה כדאי לעשות עם כסף פנוי: להקטין משכנתא או להשקיע?
הכנסות המדינה מדיבידנדים הגיעו ל־9 מיליארד שקל ועקפו את תחזיות האוצר בתוך חודש

עיתוי ההנפקה עשוי לשקף חלון הזדמנויות צר: המשא ומתן עם חמאס נותר שברירי, והאפשרות לחידוש הלחימה מרחפת באוויר. במקביל, קיימת אי-ודאות לגבי יציבות נתוני ההכנסות החריגים, שחלקם עשוי לנבוע מהקדמת עסקאות ורכישות בטרם כניסתן לתוקף של העלאות המסים בינואר 2025. להנפקה בינלאומית שכזו נערכים בחשכ"ל במשך חודשים מראש, אבל בוחרים את העיתוי הסופי ומבשרים עליו לשווקים רק ברגע האחרון.

שיפור לעומת מרץ 2024

במסגרת ההנפקה, גייס האוצר 2.5 מיליארד דולר באיגרות חוב לחמש שנים ו-2.5 מיליארד דולר נוספים באיגרות לעשר שנים. אולם מעבר להיקף הגיוס המרשים והביקושים החזקים שעמדו על 23 מיליארד דולר, הנתון המשמעותי ביותר הוא התשואות שבהן הונפקו האג"ח: מרווח של 120 נקודות בסיס מעל איגרות החוב האמריקאיות המקבילות באג"ח לחמש שנים, ו-135 נקודות בסיס באג"ח לעשר שנים.

המרווחים שנקבעו משקפים שיפור לעומת ההנפקה הקודמת במרץ 2024, בעיצומה של המלחמה, אז נדרשה ישראל לשלם מרווחים של 135 ו-145 נקודות בסיס על האג"ח לחמש ולעשר שנים, בהתאמה. השיפור בולט במיוחד על רקע התנודתיות החריפה שחוותה פרמיית הסיכון של ישראל בחודשים האחרונים: לאחר ההנפקה הקודמת ובסביבות אוגוסט האחרון, זינקה הפרמיה לשיאים של כ-190 נקודות בסיס, בעקבות החששות אז מהסלמה בצפון ומול איראן.

אולם השוואה בינלאומית מראה כי ישראל עדיין נדרשת לשלם פרמיית סיכון משמעותית ביחס למדינות בדירוג דומה. מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים: "פולין הנפיקה לאחרונה חוב בהיקף של 5.5 מיליארד דולר במרווחים של 75 ו-105 נקודות בסיס לאג"ח של חמש ועשר שנים בהתאמה". דירוג האשראי שלה הוא A מינוס בסולם של S&P, דרגה אחת פחות מישראל.

באותה "שכונה" עם פרו והונגריה

ניתוח השוואתי של איגרות חוב דולריות ל-10 שנים בעולם מראה כי ישראל מתומחרת כיום בין רמות דירוג BBB ו-BBB מינוס, נמוך משמעותית מדירוגה הרשמי. המרווח הממוצע של איגרות חוב בדירוג BBB עומד על 107 נקודות בסיס, בעוד שבדירוג BBB מינוס הממוצע הוא 140 נקודות בסיס.

השוואה נוספת למדינות אחרות מראה כי ישראל נמצאת כעת באותה "שכונה" עם מדינות כמו פרו (מרווח של 141 נקודות בסיס) והונגריה (137). זהו מיצוב שונה משמעותית מהמעמד שהיה לישראל בשווקים הפיננסיים לפני פרוץ המלחמה.

עם זאת, גורמים בשוק מצביעים על כך שהתמחור הנוכחי מגלם פרמיית סיכון מוגזמת ביחס לחוסנה הבסיסי של הכלכלה הישראלית. בכך טמונה הזדמנות עבור משקיעים: בעוד שהמרווחים הגבוהים מייקרים את עלות הגיוס למדינה, הם מציעים תשואה עודפת אטרקטיבית למשקיעים. שפריר עצמו ממליץ ללקוחותיו לרכוש את איגרות החוב האלה.