האם הפתרון למשבר האירופי הוא מעבר לכלכלת מלחמה?

קברניטי אירופה מסתכלים בחשש הולך וגובר בחודשים האחרונים על המסרים הבאים מהבית הלבן בתחום ההוצאה על הביטחון. בנוסף לכל החזיתות האחרות, הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הודיע שהוא דורש שהמדינות החברות בנאט"ו יגדילו את הוצאות הביטחון השנתיות שלהן מ־2% מהתמ"ג ל־5%, אבל דובריו הבהירו כי יתפשר גם על 3.5%. מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה אמר כי היעד הריאלי יותר הוא 3%.

● הכרזה על שיחות לסיום המלחמה באוקראינה: אירופה בהלם, השווקים עולים
● ישראלי הקים מיזם תיירות בספרד, והוא שווה כבר 2.7 מיליארד דולר

"זה סכום עצום, אפילו עוד לא הגענו ל־2%", אמר קנצלר גרמניה היוצא אולף שולץ בעימות טלוויזיוני בשבוע שעבר. בעידן שבו השמיכה התקציבית הקצרה מפילה ממשלות ברחבי היבשת, מעלה את הימין הפופוליסטי ומלחמת הסחר הטרנס־אטלנטית מאיימת להסלים, אירופה חוששת מקטסטרופה כלכלית אם תיאלץ להיעתר לדרישות בשל הצורך בהגנה אמריקאית. מלבד פולין והמדינות הבלטיות, יתר המדינות רחוקות מאוד משיעור כזה.

אבל מחקר חדש, שיוצג בסוף השבוע הקרוב בוועידת הביטחון של מינכן, טוען כי דווקא חזרה של אירופה לייצור נשק בקנה מידה גדול והגדלה של ההוצאות הביטחוניות שלה, יכולה להיות מנוע צמיחה חדש ליבשת, ולהקפיץ את התמ"ג האירופי בשיעורים שלא נראו בשנים האחרונות. את המחקר הוביל פרופ' איתן אילזצקי, חוקר ישראלי במקור, מ"לונדון סקול אוף אקונומיקס", בשיתוף עם מכון המחקר הכלכלי הגרמני בקיל. כדי שאירופה "תיהנה" למעשה מהבום הכלכלי והפריוני הנלווה להגדלת הצריכה הביטחונית בצורה כה דרמטית, הוא כותב, צריכים להתקיים כמה תנאים, אך הדבר אפשרי.

 מוביל המחקר פרופ' איתן אילזצקי / צילום: איל יצהר

שיפור בתוצר האירופי כבר בטווח הקצר

לפי המחקר, הגדלת ההוצאה הביטחונית האירופית מ־2% ל־3.5% בקרב מדינות אירופה החברות בנאט"ו תגדיל את התוצר האירופי המשותף ב־0.9% עד 1.5% בטווח הקצר. המשמעות היא שלא כל מה שהוצא יחזור, אך הרוב כן.

בטווח הרחוק עם זאת, מעריכים החוקרים כי יהיו "יתרונות משמעותיים" לזינוק זה בהשקעות. לפי ניתוח של מקרי עבר, השקעה בטכנולוגיה צבאית מיתרגמת בין היתר להגדלת הפריון של המגזר הפרטי. כל השקעה של 1% ברכש צבאי מיתרגמת להעלאה של 0.25% לפריון, בין היתר בשל הפירות של השקעות במחקר ובפיתוח.

"ההשפעות של הגדלת ההוצאות הביטחוניות על הצמיחה האירופית הן קריטיות לדיון הפוליטי העכשווי", אמר אילזצקי, שאת המחקר שהוביל כינה "רובים וצמיחה: ההשפעות הכלכליות של התחמשות צבאית". לדבריו, המשמעות של הממצאים - הנשענים על מקרים היסטוריים ממלחמת קוריאה ועד למלחמה באוקראינה - היא ש"אירופה יכולה להחליט על תקציבי ביטחון בהתאם לעדיפות הביטחון האזורית, מבלי שתוטרד בחששות מאסון כלכלי".

אבל יש כמה גורמי מפתח שאמורים להבטיח כי הגדלת ההוצאה תשתלם כלכלית לאיחוד האירופי. אחד המרכזיים שבהם הוא שאירופה תפנה לטובת גיוס חוב כדי לממן את הגדלת ההוצאה. אם במקום זאת הממשלות יעלו מסים כדי לממן את המהלך, הדבר ייתרגם לצמיחה שלילית ולהתכווצות כלכלית בטווח הקצר, ולהשפעות לא ברורות בטווח הארוך.

עוד גורם מפתח שעל אירופה לפצח הוא כיצד לייצר ביעילות את הנשק שהיא זקוקה לו בעצמה, ולא להמשיך ולייבא נשק מארה"ב, אסיה וישראל, כפי שנעשה כיום. כ־80% ממערכות הנשק שאירופה רוכשת כיום, כולל מטוסי קרב, טנקי מערכה, מערכות להגנה מטילים ואפילו מל"טים מגיעים מחוץ ליבשת.

לכל מדינה יש יצרניות נשק פרטיות או ממשלתיות, אין קונסולידציה בתחום, הדרישות של הצבאות הלאומיים שונים וכתוצאה מכך היעילות האירופיות בתחום זה נמצאת בתחתית. למדינות האיחוד האירופי יש 178 תוכניות נשק שונות, לעיתים מקבילות, בהשוואה ל־‏30 בלבד בארה"ב. אינטרסים לאומיים מטרפדים ייצור משותף, וגם רכישה משותפת, והאופי המפוצל של האיחוד האירופי עומד לו לרועץ, בהשוואה לקבלת ההחלטות המרכזית בארה"ב או בסין.

"אם אירופה תצליח לפתח את הדור הבא של טכנולוגיה ביטחונית ונשק בבית, במקום לקנות אותה מארה"ב, ההשפעות הכלכליות של הוצאה מוגברת על ביטחון יהיו הרבה יותר גבוהות מסתם תמריץ פיסקלי, והן יאיצו את הצמיחה בטווח הזמן הבינוני", אמר נשיא מכון קיל, הכלכלן הגרמני מוריץ שולאריק.

הגעה ליעד תעלה עוד רבע טריליון דולר בשנה

המחקר החדש משתלב היטב עם הרוח באירופה כיום. ברמה המעשית, מאחורי הקלעים בבריסל נמשכים הדיונים על הקמת קרן כלל-אירופית בשווי חצי טריליון אירו לפחות, שתאפשר לראשונה את הרכש המשותף הזה וההשקעה בתחום הביטחון שהתקציבים הלאומיים אינם מאפשרים כעת, כפי שדווח בעבר.

הצרפים והאיטלקים עדיין נחושים כי כמה שיותר מכספי הקרן יוקדשו לרכש פנים־אירופי. הגרמנים, שעד כה היו התמידו בהתנגדותם לחוב משותף, דורשים כי לפחות רבע יגיע מתעשיות צבאיות מחוץ לאיחוד. פסגה שהתקיימה בפריז בתחילת החודש ניסתה לגשר על הפערים בנושא זה, אך הצדדים ממתינים להתפתחויות באוקראינה ולפסגת נאט"ו הקרובה בקיץ.

בנוסף, נתונים חדשים שהתפרסמו לקראת הוועידה מראים כי למרות שההוצאה הביטחונית של מדינות האיחוד קפצה בשנים האחרונות, היא עדיין נמוכה יותר מההוצאה של רוסיה לבדה על התחום. לפי החישובים של המכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים (IISS), ההוצאה הרוסית על ביטחון זינקה ב־42% בשנה האחרונה ועומדת על 462 מיליארד דולר (מתוקנן לכוח קנייה).

מדובר בסכום שגדול יותר מכל ההוצאה האירופית (כולל בריטניה), העומדת על 457 מיליארד דולר לאחר עלייה של 12% בלבד בשנה החולפת. לפי המכון, שיעור ההוצאה הנוכחי של מדינות אירופה הוא 1.7% מהתמ"ג שלהן. אם הן יגדילו את היעד ל־3% בלבד, הדבר ידרוש כ־250 מיליארד דולר נוספים מדי שנה.

המכון מנתח את השינויים שחלו בשנים האחרונות, ומציין כי אחרי העליות החדות בשל המלחמה באוקראינה "ככל הנראה שיקולים פיסקליים יבלמו התרחבות נוספת". גרמניה, מציין המכון, עקפה לראשונה זה שלושה עשורים את בריטניה והיא מוציאה כעת את הסכום השני בגודלו בנאט"ו על ביטחון - 86 מיליארד דולר בשנה, לעומת 81 מיליארד בממלכה המאוחדת. עם זאת, סכום זה מהווה רק 1.8% מהתמ"ג של הכלכלה הגדולה ביותר באירופה.