התחרות החדשה של הפודקאסטים היא מול הטלוויזיה, לא פחות מהרדיו

בשנים האחרונות נמצא תחום הפודקאסטים בתאוצה גם בישראל, אולם עד לאחרונה השפה השלטת והכמעט בלעדית הייתה עברית. כעת משיקה פלטפורמת הפודקאסטים All•in מהלך להכנסת פודקאסטים בערבית, כשהראשון מביניהם כבר עלה לאוויר - 'טקטיקאט', שעוסק בכדורגל בחברה הערבית - ובקרוב יעלו בתכנים בתחום התרבות. 

● בלעדי | אחרי התביעה ב־5.4 מיליון שקל: שופרסל וגיתם הגיעו להסכם פשרה
● באום אל־פחם נוצרה לוולט תחרות שבתל אביב יכולים רק לחלום עליה

"אלה 1.5 מיליון אנשים שלא הגענו אליהם עד היום, וכבר פנו אלינו גופים מסחריים שרוצים להיכנס, כי מבחינתם זה יתרון שאנחנו מגיעים לקהל הזה", אומר שגיא ברגמן, מייסד משותף של אול אין. "לא נעשה תכנים פוליטיים בערבית, כי כרגע אין לנו עורך פנימי שדובר את השפה, וזה יכול להיות נפיץ".

השלב הבא הוא כניסה לחברה החרדית. "במשך שנה עבדנו על שיתוף־פעולה עם חסידות מאוד גדולה, ובחודש הבא זה ייצא לדרך - מדובר בפודקאסטים בעברית ובאנגלית, שיתנו שבאמצעותם יינתנו לימודי ליבה", מסביר ברגמן. "זה לא יהיה בספוטיפיי, אלא באפליקציות שיש בטלפונים של החברה החרדית. בהמשך גם נעשה איתם תכנים נוספים. הפיילוט הוא בחינם, ואם הוא יצליח, נעבור לתשלום".

הפלטפורמה של אול אין, שהיא מהגדולות בארץ, כוללת כיום 60 פודקאסטים בהפקת מקור ועוד 70 פודקאסטים שמופעלים על־ידי חברות וגופים שונים במשק. "פודקאסטים מצליחים מסחרית אם הם מאופיינים מבחינת קהל היעד", מסביר ברגמן. "לשם המחשה, בפרלמנט של 'באות בזמן' (שנחשב לאחד הפודקאסטים הפופולריים ביותר מבחינת האזנות וקהילה, ג"ח) לא ידענו לאפיין. הוא רץ בערך שנה עם נתונים יפים בהאזנה, אבל מסחרית לא מכרנו יותר מדי, כי הוא היה אול אובר דה פלייס.

"אנחנו עושים עשרות פגישות בשבוע עם מפרסמים שרוצים לדעת מי הקהל, ופה לא היה ברור. נפרדנו מהם, כי אי־אפשר להמשיך להחזיק פודקאסט ללא היתכנות כלכלית מסחרית. בקרוב ננסה להעלות את 'באות בזמן' עם נשים אחרות. גם בתוכניות הרדיו בבוקר המשבצת נשארת, והמגישים מתחלפים".

הכוח של הסושיאל

לפי ברגמן, כדי למכור פרסום לפודקאסט יש צורך לפחות ב־4,000 מאזינים לפרק. "זה מספר שמצליחים למכור עליו פרסום באלפי שקלים בודדים. הממוצע אצלנו הוא 20-25 אלף האזנות, המצליחים מגיעים ל־60-80 אלף האזנות ולמאות אלפי חשיפות ברשתות החברתיות".

וזה מביא אותנו לאחד האלמנטים הבולטים, שלא היו ב"סיבוב הראשון" של הפודקאסטים בישראל: הצילום של האולפן, ולאחר מכן הפצת קטעים ברשתות החברתיות. "יש מקרים שזה מגיע ל־400-500 אלף צפיות ברילס", אומר ברגמן.

כדוגמה לשיתוף־פעולה עם מותג הוא מביא את פודקאסט הכדורגל "קיקטוק". "עשינו אולפן שקוף ממותג עם גולדסטאר, והסרטונים שהפצנו משם הגיעו במצטבר לכמעט מיליון צפיות - 250 אלף בטיקטוק, 400 אלף בפייסבוק ו־300 אלף באינסטגרם. 'גולדסטאר' מראש לא עושה הארד סייל, אבל פה יש מיליון חשיפות לקטע אחד, מה שהוביל להסכם שנתי ב־2025. חתמנו הסכמים שנתיים גם עם קימברלי קלארק, מנורה מבטחים, מגדל, שוופס ועוד, ובנוסף יש פינות תוכן שיווקי".

התוכן השיווקי לא מפריע לקהל?
"לא, כי אנחנו עושים את זה מאוד כייפי עם פיצוחים קריאייטיבים, זה טיילור מייד, לא פרסומת מהלכת. הרבה פעמים זו פינה שאנשים מחכים לה - כמו שיחה בהפתעה לעובדי רמי לוי, כדי לקדם הטבות לחג. ב'הכול דפוק' קידמנו פיג'מות של am:pm באמצעות סיפור, וזה עבד - באירועי לייב שעשינו, נשים בקהל הגיעו עם הפיג'מה הזו".

"לוקחים גם מהטלוויזיה"

חבילות הפרסום של אול אין מבוססות על 10-15 פודקאסטים, ולכל הפחות רבעוניות. כל חבילה כוללת פרסומות לפני ובאמצע הפודקאסט, באנרים על סרטוני הרילס ופינות תוכן.

לדברי ברגמן, "אנחנו מגיעים כל חודש ליותר מ־3 מיליון האזנות וצפיות (לא יוניקים), וברשתות החברתיות יש 35 מיליון חשיפות. אני מאמין שעוד שנה 80%-90% מהישראלים יאזינו לפודקאסטים".

מה היקף ההכנסות בפודקאסטים החזקים ביותר?
"פרק של 'קיקטוק' מכניס 20-25 אלף שקל מארבעה מפרסמים, ויש שלושה פרקים בשבוע. יש לנו בערך 4-5 פודקאסטים שמתחרים ביניהם מי הכי חזק בהאזנות ובפרסום - 'פיני וחברים', 'הכול דפוק' (של עינת הולנד ואלי סטין, שקיבלו בשבוע שעבר חיקוי ב'ארץ נהדרת', ג"ח), יוסי מרשק, 'מעניין לי את הסבתא' (של נורית ודילן גפן) ונדב פרי".

על חשבון מי באים תקציבי הפרסום שלכם? בעבר אמרת בעיקר רדיו ודיגיטל.
"היום אנחנו חד־משמעית לוקחים גם מהטלוויזיה, גם אם זה עדיין לא נתח משמעותי. מה שהיה רלוונטי לספירת רייטינג לברייק פרסומות, כבר לא רלוונטי היום. זה עולם ישן. במודל הסטרימינג והדילוג על הפרסומות, אין סיבה לשלם אותו מחיר מבחינת חשיפה.

"אם פעם היינו צריכים לשכנע מפרסמים כדי שיבואו אלינו, היום הם מבקשים הצעות מחיר לשנה. פודקאסט מצולם זה טלוויזיה לכל דבר ועניין. למרות שזו הפקה יותר יקרה, בעיניי אם אתה לא מתכוון לצלם, אל תעשה את הפודקאסט".

לעומת ההצלחות, מודל המינויים שניסו באול אין לא הוכיח את עצמו. "היה לנו פיילוט עם 'אמריקה בוחרת' של נדב פרי. זה עבד טוב מבחינת ביקוש, אבל הייתה לנו בעיה לנהל את זה כספית. הוכחנו פרוף אוף קונספט, אנשים משלמים על תוכן טוב, אבל אנחנו עוד לא שם ברמה הטכנית".