בלמ"ס מעריכים: מדד תשומות הבנייה ימשיך לעלות

הקפיצה החריגה של 2.6% בחודש אחד במדד תשומות הבנייה למגורים מסעירה את הענף, ולא מן הנמנע כי העלייה תימשך גם בחודשים הבאים • בלמ"ס מנסים לתת תשובות: "העדכון - בעקבות מקרה קיצון שהתרחש בשוק"

פועלי בניין / צילום: Shutterstock
פועלי בניין / צילום: Shutterstock

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים "קפץ" ב־2.6% בנתוני ינואר 2025 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עלייה חריגה לחודש אחד שעולה גם על עליות של שנה שלמה שנרשמו בשנים קודמות. הקפיצה הזו התרחשה בעקבות עדכון שביצעה הלמ"ס בהרכב מדדי התשומות, והושפעה בעיקר מהעלייה בשכר העבודה בענף הבנייה מאז החלה מלחמת "חרבות ברזל", ונאסרה כניסתם של פועלי בניין פלסטינים לישראל. 

הפעם לא מדובר במחירי הטיסות: זה הסעיף שקפץ בצורה חריגה במדד
דניה סיבוס עתרה נגד הלמ"ס: לא עדכנה את מדדי תשומות הבנייה מעל לעשור
השינוי שתבצע הלמ"ס ויקפיץ את מחירי הדירות

עלייה משמעותית כל־כך בחודש בודד, שמהווה למעשה כמחצית מהעלייה במדד ב־12 החודשים האחרונים (5.3% בסך־הכול), היא בגדר טלטלה של ממש לענף הבנייה. לא במקרה בחרו בלמ"ס להקדיש לנושא הרצאה מיוחדת ב"כנס סיכום השנה הכלכלית 2024", בניסיון להסביר את הדברים. השורה התחתונה: נראה כי העלייה בינואר לא תהיה האחרונה, והמדד יוסיף לעלות גם בחודשים הקרובים.

"76 אלף זרים במקום פלסטינים שווים 6% עלייה במדד"

העלייה בכלל מדדי התשומות שמפרסמת הלמ"ס מגיעה לאחר תקופה ארוכה שבה גורמים בענף הבנייה, בעיקר קבלנים, מתלוננים על כך שהמדדים אינם משקפים את המציאות בשטח, במיוחד מאז פרצה המלחמה. הם טוענים כי עליית שכר העבודה בענף, בעקבות כניסת פועלים זרים לישראל במקום הפועלים הפלסטינים, לא התבטאה כראוי ב"התנהגות" המדד לאורך תקופה זו, במשך כשנה וחצי. כעת עדכנה הלמ"ס את הרכב המדד - מהלך שהביא לקפיצה החריגה.

יואל פינקל, המשנה לסטטיסטיקן הלאומי בלמ"ס, ענה על השאלה המרכזית, כנראה, בעת הזו: האם מדדי התשומות ימשיכו לעלות, נוסף על העלייה שהתרחשה בינואר? "אני לא נביא, אך לגבי החודשים הבאים, אפשר להעריך כי ככל שמספר העובדים הזרים שיבואו ילך ויגדל, כך הוא ימשיך להשפיע על המדד. עד כה המדד כבר הושפע ב־2.6%, ואם בוקר בהיר אחד היו מתייצבים 76 אלף עובדים זרים במקום כל הפועלים הפלסטינים שנאסרה כניסתם, המדד באותו רגע היה צריך לעלות ב־6%. עד היום החליפו העובדים הזרים כשליש מהפלסטינים, ולכן המדד עלה בשיעור של קצת יותר מ־2%".

פינקל הסביר את הדברים בפשטות: שכר העבודה של פועל פלסטיני, בממוצע, עד לפרוץ המלחמה, היה 5,700 שקל בחודש; שכרו של עובד זר הוא, בממוצע, 11,900 שקל בחודש. מכאן נוצר הפער בעלות העבודה המשתקף כעת במדדי התשומות.

מהלמ"ס נמסר כי "אומנם איננו עוסקים בתחזיות, אבל אין ערובה שבעתיד העלייה תהיה מתונה יותר. שיטת המדידה הנוכחית, המבוססת על משקלות מעודכנים להרכב הפועלים בשכר עבודה של פועלי בניין, תימשך מדי חודש - עד לעדכון הכולל של המדד שצפוי ביולי השנה".

"עבודת העדכון של כלל רכיבי המדד נמשכת"

נראה כי לא רק נושא שכר העבודה של העובדים הזרים צפוי להשפיע על המדד בחודשים הבאים ולהעלותו עוד. פרופ' דני בן שחר, יו"ר הוועדה הציבורית המייעצת בנושא בינוי, דיור ונדל"ן במועצה הציבורית לסטטיסטיקה, שנאם גם הוא בכנס, ציין כי גם בימים אלה "נמשכת עבודת העדכון של כלל רכיבי מדד התשומות. אני מקווה שהעבודה תסתיים בהמשך השנה".

פרופ' בן שחר ניסה גם להסביר את ההיגיון שמאחורי העלייה הדרמטית במדדי התשומות בינואר. לדבריו, "העדכון קרה בעקבות מקרה קיצון שהתרחש בשוק. כשנוצרה ההבנה שמדובר בשינוי מתמשך, החלה עבודת העדכון. מתוך תפיסת עולם של שקיפות מלאה החליטה הוועדה שברגע שהממצאים מצויים בידי הלמ"ס - יש לפרסם אותם לאלתר, ולא לפרוס את העדכון לאורך זמן. דוח הוועדה, דוח ביניים בנושא העדכון שנעשה, יתפרסם בקרוב מאוד. אני מקווה שזה יקרה ממש בימים הקרובים".