הפעם לא מדובר במחירי הטיסות: זה הסעיף שקפץ בצורה חריגה במדד

עדכון בדיעבד של מלוא משקל שכר עובדי בניין הוביל לעלייה חודשית של 2.6% במדד תשומות הבנייה למגורים בינואר, שאליו מוצמדים חוזי נדל"ן רבים. חסימתם של עובדים פלסטינים מענף הבנייה, יחד עם כניסתם של עובדים זרים ממדינות חדשות, הביא לעלייה ניכרת בשכר העובדים - ומכאן בכלל העלויות הנדרשות לבנות למגורים בישראל. כעת, חוזי נדל"ן רבים יתומחרו גבוה עוד יותר, מה שיקשה על רוכשי הדירות ויסייע למוכרים.

● הגזירות ועליית המע״מ הקפיצו את האינפלציה בינואר ל-3.8%. מחירי הדירות קפצו ביותר מ-7% בשנה 
● מחקר חדש מבטיח ירידה של 26% במחירי הדירות, אם יעשו את הצעד הזה 

בסך-הכול, מדד תשומות הבנייה למגורים השלים עלייה של 5.3% בשנה האחרונה, בין היתר בשל עלייה בשכר פועלי הבניין, שמגיע ל-12.3% מתחילת המלחמה. במקביל, המסים מעלים את מדד המחירים לצרכן, ומחירי הטיסות היורדים דווקא ממתנים אותו.

השינוי במשקולות

בנספח מיוחד בהודעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), הודיעו שמדד תשומות הבנייה למגורים כולל בתוכו לא רק את השינויים שאירעו בינואר 2025, אלא גם את כל השינוי מאוקטובר 2023 עד דצמבר 2024. זאת משום שהמשקולות, שנקבעו ב-2011, עודכנו כך שהם ישקפו את התמהיל האמיתי של העובדים.

במשקולות עד כה, מסבירים בלמ"ס: "בהרכב פועלי הבניין היו כ-95% פועלים ישראלים וכ-5% פועלים זרים ופלשתיניים" אך זה כמובן מזמן כבר לא נכון: "שערב המלחמה ההרכב היה בפועל כ-71% פועלים ישראלים וכ-29% פועלים זרים ופלשתינים. הרכב זה השפיע באופן ניכר על שינויי המדד בתקופת המלחמה בהשוואה למשקלות שנקבעו בשנת 2011".

כלומר, כבר ערב המלחמה המשקולות היו לא מדויקים, ומשהיא פרצה - עוד יותר. בהדרגה, מסבירים בלמ"ס "הוגדלו מכסות העסקת עובדים זרים שמחליפים את הפועלים הפלשתיניים וחל גידול במספר הפועלים הזרים המועסקים בענף. בפועל, תהליך החלפת הפועלים הפלשתיניים בזרים התרחש בהדרגה ועד כה, על פי הנתונים השוטפים של הביטוח הלאומי, הוחלפו כשליש מהעובדים הפלשתיניים על ידי עובדים זרים". ועובדים זרים אלו, למשל מהודו, דורשים שכר גבוה בהרבה: "כיוון שעלות השכר לעובד זר גבוהה באופן משמעותי (פי שניים ויותר) מעלות השכר לפועל פלשתיני, החלפת העובדים הפלשתיניים בפועלים זרים הביאה בהכרח לעלייה ניכרת בשכר העבודה".

אלו הביאו לעדכון של המשקולות כך שהן ישקפו את המצב האמיתי בשטח, ועודכנו השינויים מתחילת המלחמה בהתאם למשקולות החדשות. בנוסף, הלמ"ס שינו את שיטת אמידת השכר ונעזרו גם במחירונים של עלויות פרויקטים המשקפים את מצב השוק. כל זה יחד, בדיעבד מתחילת המלחמה, רוכז למדד של חודש ינואר, והוביל לעלייה ניכרת במיוחד בעלות שכר העבודה במדד תשומות הבנייה למגורים (4.5%) שבלעדיו המדד היה עולה ב-1.1% בלבד. כך שלמעשה, המדד היום משקף תמונה מדויקת בהרבה מזו ששוקפה לנו עד החודש שעבר. ובכל זאת, קוני הדירות יאלצו לשלם החודש 2.6% יותר מאשר בחודש שעבר על החלק במחיר שצמוד למדד תשומות הבנייה.

המסים העלו את מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן גם הוא היה מלא באירועים מיוחדים, ובראשם העלאות המסים והמוצרים במחיר ממשלתי שנכנסו לתוקף ב-1 בינואר. אלו מצאו ביטוי נרחב בכל 4 הסעיפים שמשכו את מדד המחירים לצרכן בצורה הבוטה ביותר: סיגריות וטבק (5.2%), חשמל (4.1%), מסים עירוניים (2.3%) ומכוניות חדשות (2.2%) בלי הסעיפים האלה, המדד היה עולה בחצי ממה שהוא עלה בינואר בפועל. גם דלק ומים, הנקבעים על ידי הממשלה, עלו באופן ניכר אף הם. דווקא מחירי הטיסות, שתפסו בשנה האחרונה מעמד מיוחד עקב טלטלות המלחמה ושינוי מתודולוגיה שבוצע בלמ"ס במטרה לדייק את מדידתם - דווקא ירדו ב-5.7% ומיתנו את מדד המחירים לצרכן החודש. זאת בשל העובדה ששישראלים טסים פחות לחו"ל בחודש ינואר, והמחירים נמוכים יותר בהתאם.