הנשק של קיבוץ יגור מגיע לצבא גרמניה

העתקות מהוות חלק בלתי נפרד מהתעשיה הביטחונית האיראנית, שכעת מציגה טיל נ"ט מתקדם נוסף שמהווה הנדסה הפוכה לדגם של רפאל. בה־בעת, הודו, שמושכת עוד ועוד חברות בינלאומיות לייצר על אדמתה, גורפת הכנסות נאות ממכירות שמבצעות החברות המקומיות. ובאירופה, ההשקעה הרוסית בביטחון גוברת על זו של מדינות אירופה גם יחד. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות של גלובס. 

● החברה הביטחונית שכבר זינקה מעל 100% בשנה חושפת פתרון טכנולוגי חדש
● בלעדי | התסבוכת בפיליפינים והאיחור בשווייץ: לא הכול ורוד אצל ענקית הנשק הישראלית

ההעתקה החדשה והמסוכנת במיוחד של איראן מישראל

במלחמת "חרבות ברזל" התמודדה ישראל עם שימוש רחב־היקף של חיזבאללה בטילי נ"ט מדגם אלמס 1, הנדסה הפוכה לטיל גיל (ספייק M) מתוצרת רפאל. כעת, במסגרת סדרת ההעתקות מישראל ניתן להתרשם מהטיל החדש ביותר בסדרה, אלמס 4 NLOS (Non-Line of Sight). הן בשם והן בתכונות מזכיר הטיל באופן ברור למדי את טיל תמוז (ספייק NLOS) מתוצרת רפאל, בעל משקל של כ־71 ק"ג וטווח מ־32 ק"מ בשיגור מפלטפורמה יבשתית ועד 50 ק"מ בשיגור ממסוק.

על-פי הערכות, אלמס 4 הוא בעל טווח של 35-25 ק"מ, שמספיק כדי לאיים על יעדים בשדה הקרב אשר במקרים קודמים האיראנים לא יכלו לפגוע בהם.

סדרת אלמס אינה היחידה שמתבססת על הנדסה הפוכה איראנית לרפאל, אלא גם טילי באדר. עם זאת, בסדרת אלמס כולה מיועדים הטילים לפגוע בצד העליון של שריון הטנקים, שיותר פגיע ממיקומים אחרים.

בדומה לטילי תמוז הישראליים, את אלמס 4, ככל הנראה, ניתן יהיה לשגר מפלטפורמות קרקעיות ואוויריות כאחד. באתר ארמי רקוגנישן דיווחו כי הוא משתמש בטכנולוגיות אלקטרו־אופטיות ואינפרא אדום במטרה לעקוב אחר מטרות ולהתמודד איתן בהתאם באופן אוטונומי.

מהניסיון שהתקבל מדגם אלמס 1 ניתן להפנים כי כשאיראן מפתחת לעצמה יכולות, בעתיד הן ישותפו עם הפרוקסי שלה ככלל ועם חיזבאללה בפרט.

מכירת טילים גדולה לשותפה של רפאל בהודו

הודו נמצאת על סף מכירת טילים קצרי־טווח מדגם אקאש לפיליפינים תמורת כ־200 מיליון דולר, כשהחתימה צפויה להתבצע באפריל - כך מדווח בסוכנות הידיעות רויטרס.

אקאש היא מערכת טילי קרקע־אוויר שפותחה ב־DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו (המקביל של מפא"ת וסיב"ט), לטווח של עד 25 ק"מ. זו צפויה להיות המכירה גדולה השנייה של המערכת, לאחר שבשנה שעברה רכשה אותה ארמניה תמורת 230 מיליון דולר. 

היצרנית של טילי אקאש היא חברת בהארט דיינמיקס (BDL), שרק בשבוע שעבר חתמה בשולי תערוכת אירו אינדיה 2025 על שני הסכמים אסטרטגיים עם רפאל, שנועדו להעמיק את שיתוף־הפעולה והייצור המקומי בהודו בתחום הטילאות. אותם הסכמים נובעים ממדיניותו של ראש הממשלה המקומי נרנדרה מודי לקידום יכולות ייצור על אדמת הודו (Make in India).

ההסכם הראשון הוא מזכר הבנות להקמת קו ייצור מקומי של Ice Breaker, מערכת נשק אוטונומית מתקדמת, המאופיינת בטווח ארוך ודיוק גבוה במיוחד.

ההסכם השני כולל פיתוח שיתוף־פעולה לייצור עתידי של טיל ספייק LR2 (גיל 2) על אדמת הודו. שיתוף־פעולה שכזה עשוי להביא למצב שבהארט דיינימיקס תהיה בעל יכולת ייצור של הטילים שפיתחה החברה הישראלית, וכמובן תוכל למכור אותם לצבא הודו.

עסקה בגרמניה לחברה מקיבוץ יגור

חברת סמארט שוטר, המפתחת ומייצרת את סדרת סמאש, מערכות בקרת ירי מתקדמות אשר מתחברות לנשק קל ומשפרות באופן דרמטי את סיכויי הפגיעה, הודיעה אתמול (ד') על עסקה משמעותית נוספת בגרמניה. במסגרת העסקה תספק החברה מאות מערכות סמאש נוספות לצבא גרמניה.

חברת סמארטשוטר הוקמה בשנת 2011. מטה החברה נמצא בקיבוץ יגור, ויש לה נציגויות גם באירופה, בארה"ב ובאוסטרליה. טכנולוגיית סמאש הייחודית שפיתחה החברה מקנה יכולת פגיעה במטרות קרקעיות ואויריות, נייחות ונעות, וכן ברחפנים בצורה מדויקת וללא תלות ביכולות המשתמש או בנסיון שלו.

משפחת המוצרים כוללת מערכות המותקנות על הרובה האישי, מערכות הנשלטות מרחוק ומערכות הנישאות על ידי רכבים, רובוטים ואף רחפנים. מערכות מתוצרת החברה נמצאות בשימוש מבצעי בצה"ל, בכוחות שונים בארה"ב, בבריטניה, במדינות נאט"ו, ועל ידי כוחות ידידותיים נוספים ברחבי העולם.

מספנות ישראל מתחילה בייצור הספינות למשרד הביטחון

משרד הביטחון, זרוע הים ומספנות ישראל ציינו השבוע את תחילת תהליך ייצור ספינות הרשף, בטקס "חיתוך הפח" המסורתי שמתניע ייצור של 5 ספינות מלחמה מתקדמות.

הטקס התקיים במעמד ממלא-מקום מנכ"ל משרד הביטחון, איתמר גרף; מפקד זרוע הים, אלוף דוד סער סלמה; ובעלי תעשיות מספנות ישראל.

במסגרת העסקה, מספנות ישראל תספק לזרוע הים חמש ספינות מתקדמות מדגם רשף תמורת כ־2.8 מיליארד שקל. הספינות החדשות צפויות להחליף את ספינות נירית הוותיקות, שייצאו משירות לאחר כארבעה עשורים.

הרשף היא ספינה רב־משימתית, שפותחה בשיתוף פעולה עם זרוע הים ומשרד הביטחון ומשלבת את מיטב מערכות הנשק והטכנולוגיות החדשניות של התעשייה הביטחונית הישראלית. ספינת הרשף הראשונה צפויה להימסר לצה"ל בעוד כשלוש וחצי שנים.

אלביט בשלוש תערוכות במקביל

אלביט השתתפה השבוע בשלוש תערוכות במקביל, שתיים מהן בבירת איחוד האמירויות - אבו דאבי: הראשונה היא IDEX, אחת התערוכות הביטחוניות הגדולות בעולם, שבה החברה מציגה את הפורטפוליו הנרחב והמוכח שלה בכלל התחומים. בין המוצרים שהופיעו מל"טים ורחפנים, חימושים, מערכות הגנה עצמית ולוחמה אלקטרוניות ומערכות רדיו ותקשורת.

האירוע השני הוא תערוכת NAVDEX, הנערכת במתחם קרוב ל־IDEX ומתמקדת בתחום הימי. בתערוכה זו מציגה החברה ממוצריה הבולטים, בהם הכשב"ם "שחף" ומערכות לוחמה אלקטרוניות ימיות.

בה־בעת, החברה נוטלת חלק בכינוס גדול הנערך בגרמניה, XPONENTIAL, שבו היא מציגה את יכולותיה בתחום האוטונומיה. בכנס מציגה החברה מגוון מוצרים בעלי יכולות אוטונומיות המסייעות לכוחות הלוחמים, ביניהם גם מוצגת לראשונה מערכת הניהול החדשה שלה לאמצעים אוטונומיים, DOMINION-X. זו מערכת בעלת ארכיטקטורה פתוחה המאפשרת לצבאות וארגוני ביטחון לנהל את המערך האוטונומי שלהם תחת קורת־גג אחת. היא מציעה יכולות מתקדמות לתכנון, תפעול וניהול של פלטפורמות שונות.

ההשקעה של רוסיה בביטחון גדולה משל כל אירופה גם יחד

ההשקעה של רוסיה בתחום הביטחון עמדה ב־2024 על יותר מכל מדינות אירופה גם יחד, וצפויה להמשיך לצמוח בשנה הבאה - כך עולה מדוח חדש שפרסם המכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים (IISS) בבריטניה. 

מכון המחקר מצא כי ההוצאה הביטחונית של רוסיה אשתקד זינקה ביותר מ־40% לכ־146 מיליארד דולר, שמהווים 6.7% מהתוצר הרוסי, וצפויה לצמוח ל־7.5% מהתוצר ב־2025.

לצורך ההשוואה, תקציב הביטחון של ישראל לשנת 2025 מיועד לעמוד על כ־33 מיליארד דולר, שמהווים 6.5% מהתוצר. 

כשמתאימים את ההשקעה הרוסית ל־PPP (שווי כוח הקנייה), מוסקבה הוציאה כ־462 מיליארד דולר על ביטחון בשנה שעברה, ובאופן זה חצתה את ההשקעה הכלל־אירופית.

"השוואת PPP היא חשובה, במטרה לקחת בחשבון את עלויות התשומות המקומיות הנמוכות יותר שיש לרוסיה", הסבירה פנלה מק'גרתי, חוקרת בכירה לכלכלה ביטחונית במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים.

מנכ"ל IISS, בסטיאן גיגריץ', ציין כי נתוני המכון מצביעים כי רוסיה איבדה באוקראינה 1,400 טנקים אשתקד, ו־4,000 בסך־הכול מתחילת המלחמה. על כן, אם היקף הלחימה וקצב איבוד הטנקים מ־2024 יימשך גם במהלך 2025, רוסיה תתקשה לעמוד במלחמה באוקראינה מעבר לתחילת השנה הבאה. מנגד, גיגריץ' הסביר כי אוקראינה "נמתחת יותר ויותר בשל אתגרי שחיקה וגיוס".

החברה החדשה של הקונגלומרט האמירותי

הקונגלומרט הביטחוני האמירותי אדג' הכריז על הקמת חברת המנועות וההנעות האוויריות החדש שלו, פאוורטק. "החברה נועדה לייצור מנועים אווירים בעלי ביצועים גבוהים ומערכות הנעה שלמות", נמסר מאדג'. "השאיפה הברורה היא להתחרות בשוק ההנעה העולמי, תוך שפאוורטק תספק מנועים אמינים עם אפליקציות תעופה וחלל לתחומים האזרחיים והביטחוניים".

בה־בעת, אדג' הכריזה על הרחבת XRANGE, המתקן של הקונגלומרט לבחינת כלי טיס בלתי מאוישים. "ההרחבה תכלול מסלול המראה שני, שני מסלולי חירום, מרכז בחינות סביבתיות, כפר אימונים לתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים והגדלת המרחב האווירי לפעילויות של לקוחות", נמסר מאבו דאבי, שלא עוצרת במסגרת שאיפתה לעצמאות תעשייתית ביטחונית.

היעד הזה שממנו נובע קונגלומרט אדג' השתקף גם מהחלטת אדג' בחודש ינואר לרכוש 30% מהמניות בחברת עין שלישית הישראלית, שמפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות המשלבות יכולות בינה מלאכותית, תמורת כ־10 מיליון דולר.

העסקה הזו, שכפופה לאישור משרד הביטחון, תביא לכך שאדג' תהיה בעלת המניות הגדולה ביותר בחברה שנסחרת בבורסה בתל אביב.