שיא חדש בגביית תמלוגים מאוצרות טבע בשנת 2024: הכנסות של 2.37 מיליארד שקל

דוח ההכנסות השנתי של משרד האנרגיה לשנת 2024 חושף שיא חדש בהכנסות מתמלוגי הגז הטבעי, מחצבים ואגרות, המשקף גידול של כ-8.2% לעומת השנה הקודמת • כ-60% מההכנסות - ממאגרי "תמר" ו"לוויתן"

אסדת קידוח "לוויתן" / צילום: אלבטרוס
אסדת קידוח "לוויתן" / צילום: אלבטרוס

בשנת 2024 נרשמו הכנסות שיא של כ-2.37 מיליארד שקל מתמלוגי הגז הטבעי, מחצבים ואגרות. מדובר בעלייה של כ-8.2% לעומת ההכנסות בשנת 2023, שהסתכמו אז ב-2.19 מיליארד שקל. מדובר בשיא חדש בהכנסות מתמלוגים לקופת המדינה - כך נחשף במסגרת הדוח השנתי של אגף תמלוגים, חשבונאות וכלכלה במינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והתשתיות. 

בלעדי | המזחים יהפכו לנמלים: היוזמה של חברת החשמל ליום שאחרי הפחם
המחשבון | אחד מכל עשרה משקיעים מכר דירה בהפסד. איך זה לא יקרה לכם?

עד כה, מאז תחילת הפקת הגז הטבעי בישראל, הכנסות המדינה המצטברות מגז טבעי מתקרבות כבר ל-30 מיליארד שקל. מתוכן, 14.9 מיליארד שקל מתמלוגים שנגבו על-ידי משרד האנרגיה, והיתרה מהיטל רווחי משאבי טבע ומס חברות הנגבים על-ידי רשות המסים.

שותפויות הגז המקומיות משלמות מספר סוגי מסים למדינה על הכנסותיהן והפקת הגז: הראשון - תמלוגים בשיעור כ-12.5%, הנקבעים על-פי חוק הנפט מרגע תחילת ההפקה במאגר. ניהול הגבייה והבקרה על התמלוגים מתבצע באגף התמלוגים במשרד האנרגיה, והכספים מועברים ישירות לקופת המדינה; השני - מס חברות (מס הכנסה) בשיעור של 23% מהרווח, הנקבע על-פי פקודת מס הכנסה ומנוהל על-ידי רשות המסים - גם הוא מועבר ישירות לקופת המדינה; השלישי - מס רווחי היתר ממשאבי טבע (המכונה "מס ששינסקי"), בשיעור של 20%-46.8%, לאחר החזר השקעה של 150%. מדובר במס מיוחד שנקבע בעקבות דוח ועדת ששינסקי, המנוהל על-ידי רשות המסים ומועבר לקרן העושר בניהול בנק ישראל.

הדוח של משרד האנרגיה לשנת 2024 מתייחס לגביית התמלוגים שנכנסים לקופת המדינה (ולא לקרן העושר), ומציג עוד שלושה נתונים משמעותיים נוספים לעומת השנה הקודמת: גידול של כ-13.4% בכמות יצוא הגז הטבעי למצרים ולירדן בשנת 2024; גידול של כ-8.3% בכמות הפקת הגז הטבעי הכוללת לעומת השנה הקודמת; וגידול בהכנסות מתמלוגים מגז טבעי ונפט בשיעור של כ-10.88% לעומת שנה קודמת.

כ-1.37 מיליארד מ"תמר" ומ"לוויתן" 

על-פי הדוח, עיקר ההכנסות ב-2024 הן מתמלוגי הגז הטבעי, שהסתכמו בכ-2.31 מיליארד שקל, גידול של כ-10.88% לעומת השנה קודמת. מתוכן, סך של כ-1.37 מיליארד שקל (כ-59.2%) מקורן ביצוא של גז טבעי מאסדות "תמר" ו"לוויתן" ויצוא של נפט ממאגר "כריש". העלייה, כך על-פי הדוח, נבעה מגידול בהפקה של הגז הטבעי מהמאגרים בישראל ובעיקר בשל גידול בכמויות הגז הטבעי שנמכרו ליצוא.

מרבית ההכנסות מתמלוגי הגז הטבעי, כ-1,022 מיליארד שקל, מקורן ממאגר "לוויתן", בגין הפקה של כ-11.33 BCM גז טבעי, זאת לעומת הכנסות של כ-995 מיליון שקל מהפקה של כ-11.19 BCM בשנת 2023 - עלייה של כ-2.7% בהכנסות בהשוואה לשנה קודמת. מתוך אלה, סך ההכנסות מתמלוגי "לוויתן", שמקורן ביצוא, הסתכמו ב-894 מיליון שקל (כ-87.5% מסך ההכנסות).

ההכנסות ממאגר "תמר" הסתכמו בכ-779 מיליון שקל בגין הפקה של כ-10.09BCM וכ-455 אלף חביות קונדנסט נלווה, זאת לעומת הכנסות של כ-695 מיליון שקל מהפקה של כ-9.17 BCM וכ-421 אלף חביות קונדנסט בשנת 2023 - עלייה של כ-12% בהכנסות בהשוואה לאשתקד.

סך ההכנסות מתמלוגי מאגר "כריש" הסתכמו בכ-507 מיליון שקל, מתוכן סך של כ-343 מיליון שקל (כ-67.7% מסך ההכנסות מהמאגר) שמקורן בהפקת גז טבעי למשק המקומי, ואילו שאר ההכנסות מקורן ביצוא נפט.

הירידה במחירי הפוספט פגעה בהכנסות

עוד עולה מהדוח כי נרשמה ירידה בגביית תמלוגים ממחצבים. בשנה החולפת נגבו הכנסות מתמלוגי מחצבים בסך של כ-41.2 מיליון שקל (כ-30 מיליון שקל הכנסות שוטפות מתמלוגי הפוספטים; וכ-11.1 מיליון שקל הכנסות מהפרשי ביקורת בגין שנים קודמות). זאת, לעומת כ-44.2 מיליון שקל שנרשמו בשנה קודמת. ההכנסות השוטפות מתמלוגי מחצבים ירדו, וזאת עקב ירידה במחיר הפוספטים שגררה ירידה בשווי המחצב הגולמי לטון.

בשנת 2024 התקיים הליך להגשת בקשות לרישיון חיפוש לסלע פוספוריט טבעי בשטחים המיועדים לכרייה בתחום השדות אורון, צין, רותם וחתרורים. במסגרת ההליך, משרד האנרגיה גבה מהזוכה סך של כ-16 מיליון שקל בגין דמי חתימה.

בנוסף, נרשמו הכנסות של כ-5.1 מיליון שקל מאגרות גז טבעי, נפט ומחצבים שנגבו במסגרת הליכי מתן הרישיונות השונים. 

"בשורה גדולה לכלכלה הישראלית" 

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן אמר על רקע הנתונים כי "הכנסות המדינה מתמלוגי אוצרות הטבע, שממשיכים לעלות ועומדים על יותר מ-2.37 מיליארד שקל בשנה, הן בשורה גדולה לכלכלה הישראלית, שתשפיע באופן ישיר על אזרחי ישראל.

"סך הכנסות המדינה מגז טבעי (תמלוגים, מס חברות והיטל) יסתכם השנה בכ-5 מיליארד שקל, כאשר הצפי הוא שבעוד שנים ספורות סך הכנסות המדינה מגז טבעי יגיעו לכ-10 מיליארד שקל בשנה.

"הגידול המשמעותי ביצוא הגז הטבעי למצרים ולירדן מעיד על כך שמשק הגז הטבעי מהווה נכס אסטרטגי חשוב עבור ישראל ותורם להעצמת היציבות והביטחון האזוריים וחיזוק מעמדנו הבינלאומי.

"המדיניות שלי היא ברורה: למצות את מאגרי הגז הטבעי בישראל. אנחנו רוצים לראות פה גם בשנה הקרובה עוד חברות, עוד תחרות, עוד רזרבות לשוק המקומי ועוד אפשרות לייצא גז טבעי".