בבנק אוף אמריקה בטוחים: "המודלים שהכרנו כבר לא רלוונטיים"

"כל המודלים, וכל הדברים שביססנו עליהם את עולם ההשקעות לא רלוונטיים". כך אומר חיים ישראל, האסטרטג הגלובלי של בנק אוף אמריקה (והישראלי הבכיר ביותר בבנק), שהוביל מחקר מפורט של הבנק על כיצד ייראה העולם ב־2030. למשקיעים ולחברות הוא ממליץ בשיחה עם גלובס להתאים את עצמם למצב החדש, ומהר. "עד היום נשענו על מודלים של מאקרו כמו ריבית ומכפילים", הוא אומר. "זה לא רלוונטי לעולם החדש. כל המודלים האלה לינאריים, ואילו העולם שלנו זז בקצב אקספוננציאלי וככל שנבין זאת מהר יותר כך יהיה טוב יותר".

● ארה"ב נופלת, אירופה חוגגת: הכלכלן שמסביר - מה עומד מאחורי הירידות בשווקים? 
● פורטפוליו | במשך 25 שנה, הפיתוח שהוא הוביל רשם הפסדים - עד שהגיע גלגל ההצלה

לדבריו, אחד השינויים הוא שאין יותר טווח קצר. "קצב השינויים כל־כך גדול שהטווח הארוך קורה יותר מהר. אני שואל כל מנכ"ל: מתי נגמר הטווח הקצר ומתחיל הארוך? שנה? רבעון? חודש? כולם בשוק מהשאלה. אבל קצב האירועים בלתי נתפס, ושינויים ושיבושים קורים מהר יותר".

נקודה חשובה נוספת לדבריו היא שאנו בעיצומה מהפכה טכנולוגית, מהפכת הבינה המלאכותית, שלדבריו גדולה יותר ממהפכות האינטרנט והסלולר. "תוך 3־4 שנים, ולא משנה באיזה סקטור - פארמה, נדל"ן, פיננסים ועוד - יהיו רק שני סוגי חברות: חברות שמטמיעות AI, וכאלה שלא קיימות", מדגיש ישראל ואומר שמשקיעים שחושבים ש־AI זה ChatGPT או ג'מיני טועים. "זה כמו להגיד שהאינטרנט נוצר בשביל ספוטיפיי או הטלפון כדי להזמין אובר". לדבריו, "מה ש־AI יכולה לעשות זה הרבה מעבר: מוצרים חדשים, פרדיגמות חדשות. אין סקטור שלא ישתנה מקצה לקצה".

"המשקיעים חייבים לחשוב אחרת"

דוגמה שמופיעה במחקר של בנק אוף אמריקה היא שוק פיתוח התרופות. לדבריו, בממוצע פיתוח תרופה לוקח עשור, עולה 4־5 מיליארד דולר ושיעור ההצלחה הוא 0.01%, אך הוא מספר על חברה שהשתמשה בסימולציות AI ופיתחה תרופה לסרטן הכבד תוך 30 יום בכמה מיליוני דולרים (התרופה טרם אושרה רגולטורית). "מה המכפיל של חברה כזאת?", הוא שואל, ומציין שמשקיעים חייבים לחשוב אחרת לגמרי, כי ההשלכות על כל סקטור, לטוב ולרע, משמעותיות.

מה הכוונה לחשוב אחרת? לדבריו, "לצאת מהדוחות ולדבר עם הנהלות כדי להבין מה הן עושות בנושא AI. כל החברות מדברות על AI, אבל כמה הן באמת משקיעות? לא קל להנהלה להשקיע כי ההחזר לוקח זמן וצריך חזון. עוד דבר, כמו שמנתחים רווח נקי חייבים לנתח את ה־Capex (השקעות הוניות) ולאן הוא הולך".

החברות מצידן, טוען ישראל, חייבות להבין איפה AI יכול להיכנס בארגון, ועוד קודם - מי שולט בדאטה הארגוני, איפה הוא, האם יש חומות בין סוגי דאטה שונים ועוד. הן צריכות להשקיע במשאבים הנכונים, בין אם אנרגיה ובין אם הון אנושי. והעובדים צריכים להבין מה היתרון היחסי שלהם, ובמה יוכלו להחליפם ב־AI.

"בטווח הארוך, אני מאמין שה־AI תיצור יותר עבודות, כי העולם הולך לקראת גידול משמעותי בתפוקה עם תוספת של טריליוני דולרים כל שנה לתמ"ג העולמי. אבל אם בעבר כל שינוי טכנולוגי הוסיף משרות, הפעם המהפכה כה מהירה שקודם כל ייגרעו משרות", אומר ישראל. הוא מאמין שה־AI תוציא את החלק האנושי בנו ולאו דווקא תחליף אותנו, כי כישורים חברתיים, יצירתיות ורגשות הם משהו שכיום ה־AI לא יכולה לתת.

המחקר של בנק אוף אמריקה כולל מגוון רחב של מגמות שצפויות עד 2030. אלה כמה מהבולטות בהן, והסקטורים שעשויים ליהנות מכך.

מי יקבל יותר מים: האנושות או הטכנולוגיה?

לפי המחקר, הטכנולוגיה עוברת לשלב חדש, ועם מהפכת ה־AI צפויה ירידת מחירים, ואינטגרציה של AI בכל תחומי חיינו. בין היתר בתעשייה נראה מינימום התערבות אנושית (לדוגמה מזכירים Agentic AI - בינה שיכולה לפעול ולקבל החלטות באופן אוטונומי) ואת האופן בו סימולציות AI ישנו תעשיות, כמו תחום פיתוח התרופות שהוזכר.

לדברי ישראל, אנחנו בחיתולי המהפכה, "חברות הציוד הן כמו המעדרים והמכושים בבהלה לזהב: צריכים דאטה סנטר (חוות שרתים), סמיקונדקטור (מוליכים למחצה), תשתיות. יש צורך בגידול של 50% בדאטה סנטרים בעולם ולשם ההשקעות הולכות".

"יותר מ.. הכל!" - תחת הכותרת הזו מציינים בבנק את השינוי בצרכים. "הטכנולוגיה תדרוש משמעותית יותר משאבים", נכתב. "עליית ה־AI מרחיבה את הביקוש לתשתיות כמו אנרגיה, מים, סחורות ודאטה סנטרים, ויש צווארי בקבוק בתחומים האלה". לדוגמה, שני שלישים מאוכלוסיית העולם תחווה השנה מחסור במים, בזמן שדאטה סנטרים דורשם מים לצורך קירור; למעשה ב־2023 הם צרכו כמויות מים יומיות שמספיקות ל־3.3 מיליון איש, וזה רק יעלה.

באשר לאנרגיה, ישראל אומר כי "צריכים יותר אנרגיה, וכזו שתעמוד בשלושה קריטריונים: זולה, זמינה, ועצמאית, שזה לקח שלמדנו מהמלחמה באוקראינה. מדינות חוששות יותר מייבוא אנרגיה". לדבריו אין אנרגיה אחת שמתאימה לכל הקריטריונים, אך אנרגיה חלופית נחשבת זולה ועצמאית, אחריה - גז טבעי, ואז אנרגיה גרעינית (אליה יש כיום "ריצת אמוק", כהגדרתו). נקודה נוספת היא הצורך ביעילות אנרגטית, וכיום ברשתות החשמל הקיימות הרבה מהאנרגיה מתבזבזת בדרך לצרכן. לכן יש השקעות גדולות בתחום.

פשעי סייבר יהיו כלכלת ענק

בבנק אוף אמריקה צופים את "מות הפרטיות", ושפשיעת הסייבר תהיה הכלכלה השלישית בגודלה בעולם עם 15.6 טריליון דולר ב־2030. "כמות התקפות הסייבר קפצה וגם התחכום עלה אקספוננציאלית, וההגנות צריכות להתעדכן", אומר ישראל. "ה־deep fake מתחיל רק עכשיו, ועד סוף העשור על כל אדם יהיו 10 מקרים של דיפ־פייק. לדוגמה, בזיהוי פנים מחשבים לא ידעו לזהות הבדל, כך שיהיה קל לפרוץ למידע האישי שלנו. אנחנו הולכים לעולם של אפס פרטיות". להערכתו תחום אבטחת הסייבר יגדל וייווצרו גישות חדשות.

המחקר מתייחס לטרנד הפוליטי שבו בוחרים עוזבים את המיינסטרים לטובת הקצוות כתגובה לעלייה באינפלציה, הגירה ואי־שוויון. מלחמת הסחר שפרצה השבוע במלוא עוזה תואמת לאחת המגמות במחקר: "1990־2010 הייתה תקופה של שלום וגלובליזציה, והוחלפה בעשור האחרון במלחמות סחר, מלחמות צבאיות ויותר קונפליקטים". בבנק מעריכים שצרכיה התקציביים של ארה"ב עשויים להוביל לכפיית פתרון במלחמת רוסיה־אוקראינה וגם בסכסוך במזה"ת. עוד הם צופים מרוץ־חימוש טכנולוגי בין המעצמות.

הדור שיקבל את המשכורות הכי גבוהות

מאפייני הצריכה בין הדורות שונים, ובבנק מציינים שהזומרים (דור ה־Z, ילידי 1996־2016) יהפכו לבעלי ההכנסה הגבוהה בין הדורות עם סכום מצרפי של 36 טריליון דולר ב־2030. "זה הדור הראשון שנולד לעולם אונליין ונכנס כעת לשוק העבודה, והוא גורם לדורות האחרים להסתגל אליו ולא להפך", נכתב במחקר. "לפיכך, הם יהוו שיבוש לכלכלה". הבומרים (1946־1965) מחזיקים כיום את רוב הכוח הכלכלי, ואם בעבר ציפו להעברת הון לדורות הצעירים, המגמה הזו האטה, "כי האנשים חיים יותר, חיים טוב, ומוציאים על עצמם".