הדולר האמריקאי חווה את פתיחת השנה הגרועה ביותר מאז 2008, על רקע חששות גוברים ממדיניות כלכלית וחוץ בלתי צפויה של ממשל טראמפ, שעלולה לפגוע בצמיחה. מדד הדולר האמריקאי (DXY) ירד בכ-4.7% מתחילת השנה ועד לסגירת המסחר ביום שישי - הירידה החדה ביותר מאז 2008, אז נפל המדד ב-4.8% באותה תקופה במהלך המשבר הפיננסי הגלובלי. במסחר היום הדולר מצמצם מעט את הירידה, וכעת הוא ירד ב-4.2% מתחילת השנה.
● ניתוח | עם תשואה של עד 15% מתחילת השנה. הטרנד החדש של המשקיעים
● WSJ | לא משנה באיזה צד פוליטי אתם: אם תעשו את הטעות הזאת, כנראה תפסידו
● זהב, נפט וגבינה: הרזרבות ששומרות על הכלכלה העולמית
כמעט כל הירידה של הדולר השנה התרחשה בשבוע האחרון, כאשר נכנסו לתוקף מכסים חדשים על סחורות מקנדה וממקסיקו. באופן מפתיע, הדולר הקנדי וגם הפסו המקסיקני, אשר תאורטית היו אמורים להיחלש בשל החשש שהמכסים יובילו את הכלכלות שלהם למיתון, דווקא התחזקו מול הדולר האמריקאי בשבוע שעבר. גם הדחייה במימוש המכסים עליה הכריז טראמפ לא עזרה, אי-הוודאות, הבלבול והפחד נותרו בעינם, אי-הוודאויות נוגעות גם לעצם יכולתם של יצרנים ושל סוחרים להשקיע ולקבל החלטות.
המטבעות האירופיים הם הנהנים העיקריים מהשינוי הכלכלי והפוליטי שמוביל הבית הלבן. האירו זינק בכ-4.5% בשבוע האחרון, בעקבות הכרזות האיחוד האירופי על כוונתו להגדיל את תקציבי ההגנה ולהמריץ את הכלכלה - תגובה למדיניות המתוחה של ארה"ב מול היבשת.
ובכל זאת, טראמפ שומר על אופטימיות. בראיון ששודר אתמול ברשת פוקס ניוז, כשנשאל נשיא ארה"ב לגבי האפשרות למיתון במדינה, טראמפ לא הכחיש את האפשרות וענה שהמדינה עוברת תקופת מעבר, אך "נעשה כל-כך הרבה מיליארדים של דולרים מהמכסים, שלא נדע על מה להוציא את הכסף".
כזכור, טראמפ פתח את כהונתו השנייה בהבטחות לחיזוק הכלכלה, עתה, בעקבות הנתונים, המסר שונה, וכעת הוא מסמן שהדרך לשיפור עלולה להיות כואבת.
למרות החולשה, בבית הלבן מעדיפים לראות דולר חזק יותר. "הממשל הזה, בהובלת הנשיא טראמפ, מחויב למדיניות שתוביל לדולר חזק", אמר שר האוצר סקוט בסנט בראיון ל-CNBC ביום שישי בבוקר.
אז למה הדולר נחלש?
במבט ראשון, ייתכן כי היחלשות הדולר בתגובה למכסים תיראה מפתיעה. על הנייר, מכסים אמורים דווקא להפחית את ערכם של מטבעות זרים על ידי הקטנת הביקוש האמריקאי להם.
אך ערכו של הדולר נקבע על ידי שורה של גורמים נוספים מלבד מאזן הסחר. אחד המשפיעים המרכזיים עליו הוא פערי הריביות בין ארה"ב לשאר העולם. באופן כללי, הדולר נוטה להתחזק כאשר הריביות בארה"ב גבוהות יחסית למדינות אחרות. זאת משום שריביות גבוהות יותר הופכות את האג"ח האמריקאיות לאטרקטיביות יותר עבור משקיעים זרים. מכיוון שהאג"ח הללו נקובות בדולרים, הביקוש להן מוביל לעלייה בביקוש לדולר.
ברבעון האחרון של 2024, הדולר והתשואות על אג"ח האוצר האמריקאיות עלו בהתמדה. משקיעים, שזיהו האטה בקצב הירידה באינפלציה ושוק עבודה חזק מהצפוי, צמצמו את הציפיות להורדות ריבית עתידיות מצד הפדרל ריזרב. במקביל, כלכלת העולם - ובעיקר אירופה - הראתה סימני חולשה, והבנק המרכזי האירופי (ECB) נראה היה מוכן להמשיך ולהוריד ריביות בקצב יציב.
אולם בשבועות האחרונים, שלל התפתחויות פוליטיות וכלכליות בארה"ב, כולל המכסים החדשים, קיצוצים מסיביים בכוח העבודה הפדרלי ובתקציבים ואי-ודאות גאו-פוליטית - החלו לאיים על החוזק הכלכלי שהחזיק את הריביות האמריקאיות גבוהות.
חלק מהכלכלנים מזהירים כי המכסים עלולים להוביל למצב של "סטגפלציה" - שילוב של צמיחה איטית ואינפלציה גבוהה. כתוצאה מכך, המשקיעים מעריכים כעת כי הפד עשוי להוריד ריבית מוקדם יותר מהצפוי. רק באמצע פברואר רוב המשקיעים ציפו להורדת ריבית אחת לכל היותר בשנת 2025. כעת, על רקע חששות ממיתון ומדיניות כלכלית לא יציבה, הרוב צופים שלוש הורדות ריבית עד סוף השנה. אם מגמה זו תימשך, נראה המשך לחצים כלפי מטה על הדולר, לטובת מטבעות כמו האירו והליש"ט.
רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי-טפחות, טוען כי "בשוק הבינו שעוד לפני שהכלכלה תצא נשכרת מהורדות המסים (על משקי בית וחברות) שטראמפ מתכנן, היא תסבול מהתייקרות וזמינות נמוכה יותר של מוצרים מיובאים. כפועל יוצא הריבית לא תוכל לרדת, וזה יקזז חלק מההשפעות הכלכליות החיוביות שאמורות להיות למדיניות המתעדפת תוצר מקומי. שנית, מדיניות של צמצום תעסוקת מהגרים תפעל בכיוון דומה - תמתן את התוצר המקומי ותגרור לחצי שכר ודרכם עוד לחצי מחירים".
"בנוסף", מציין מנחם, "הדיון במכסים הציף לציבור את העובדה שתהליכי ייצור רבים שחשובים לארה"ב, כמו תעשיית כלי הרכב לדוגמה, מבוצעים בסבבים במספר מדינות (כולל במקסיקו וקנדה), ולכן המכסים שהוטלו למעשה עלולים לפגוע קודם כל דווקא בצרכן האמריקאי. כאן יש לציין כי בנאום האחרון לאומה הודה טראמפ לראשונה כי יהיו מספר 'הפרעות' כהגדרתו בדרך להשגת מטרותיו הכלכליות".
אור פוריה, יו"ר פוריה פיננסים, טוען כי "הגורם המרכזי למגמה זו הוא יציאת הון משמעותית משוקי ההון בארה"ב לטובת אירופה והשווקים המתעוררים. תנועה זו הובילה לביצועי חסר ניכרים במדדי המניות האמריקאים בהשוואה לשווקים אחרים ברחבי העולם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
