רשות החברות מתריעה: מינוי המועמד של כ"ץ ליו"ר התעשייה האווירית לא יאושר

דירקטוריון התעשייה האווירית מתכנס היום (ד') לאישור דוחות 2024 וייתכן שגם לדיון שבו יכריעו בבחירת היו"ר החדש, השר והשגריר לשעבר גלעד ארדן או פרופ' גבי סרוסי, כ־3.5 חודשים לאחר סיום תפקידו של עמיר פרץ. עתה, הגיע לראשונה לידי גלובס, מכתב ששלח הבוקר מנהל רשות החברות, רועי כחלון שבו הוא מתריע בפני חברי הדירקטוריון כי בחירה בסרוסי תהיה בעייתית.

● נפסל מלכהן כמנכ"ל התעשייה האווירית, עכשיו ישראל כ"ץ רוצה להצניח אותו כיו"ר
● מינוי יו"ר התעשייה האווירית: הצעד החריג של ועדת המינויים והתנגדות שר הביטחון

לאחר שאמש הוועדה לבדיקת מינויים ברשות החברות הממשלתיות, בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן אישרה את מועמדותו של ארדן במסגרת הליך מוקדם ולא דנה במועמדותו של סרוסי שבאופן תמוה בחר שלא לגשת להליך על אף הדחיפות לחברה, כתב היום כחלון: "יו"ר הועדה מסרה, וביקשה כי עמדה זו תובא גם בפני הדירקטוריון כי אם מועמד נוסף ירצה לבקשה לקבל חוות דעת מקדמית של הועדה בהתאם לעקרונות הקבועים במכתב המשנים, תהיה הועדה מוכנה לדון במועמד זה בהקדם, לאחר שיגיש את השאלון כנדרש במערכת פורטל הדירקטורים".

ארדן הוא דירקטור חדש שמונה לפני חודשים ספורים לשלוש שנים, ואילו סרוסי הוא דירקטור בשלהי הקדנציה השנייה שלו שתסתיים ביולי. מינוי דירקטור לקדנציה שלישית נחשב להליך חריג במיוחד, כשרק לאחרונה הובהרה עמדת ועדת דותן לגבי אפשרות שכזו, בעצם פסילת מינויו של סמי תורג'מן לקדנציה שלישית כיו"ר נגה. על רקע זאת, מציין כחלון במכתבו כי "בעת דיון הדירקטוריון בבחירת המועמד ליושב ראש דירקטוריון החברה, עליו לבחון את כלל נתוני המועמדים".

במסגרת זאת, לדברי מנהל רשות החברות, "בהתאם לעמדה המקצועית של הרשות, נדרש להתייחס גם למשך הכהונה הריאלי של כל מועמד. זאת, בין היתר, בשים לב לכך כי בהתאם למדיניות הרשות כפי שהיא מובאת בפני הוועדה, ניתן להאריך כהונה למועמד, לקדנציה שלישית, אך ורק במקרים חריגים ותחת נימוקים מיוחדים. נכון למועד זה לא התקבלה עמדת השרים בקשר לרצון השרים בעניין זה".

מעבר לכך, כפי שנחשף אתמול בגלובס, ועדה לבחירת מנכ"ל תע"א שהתכנסה בשנת 2018 בראשות היו"ר דאז הראל לוקר, פסלה את מועמדותו של סרוסי. שיקולי הוועדה שבחרה באלוף (במיל') נמרוד שפר לתפקיד היו שהמועמד היה בעברו במעמד של כפוף ישיר למנכ"ל חברה. סרוסי עבד במשך 17 שנים באלאופ, חברה־בת של אלביט, כמדען ראשי ובהמשך כסמנכ"ל ומנהל חטיבה. אולם, לפי עמדת הוועדה, הוא לא היה מתאים משום שדיווח למנכ"ל אלאופ כראש חטיבת המודיעין החזותי אוויר וחלל, ולא למנכ"ל אלביט - החברה האם. סרוסי אישר את הפרטים, ואילו מטעם תע"א נמסר: "בשנת 2018 התקיים מכרז למינוי מנכ"ל לחברה, במסגרתו הוצבו קריטריונים המותאמים לדרישות התפקיד. דיוני הוועדה היו סגורים וחסויים וכך גם בנוגע למועמדים שהשתתפו בתהליך".

האם ההליך שוב יידחה?

כרגע, לא בטוח אם חברי הדירקטוריון יבחרו יו"ר, או יעדיפו לדחות את ההליך שוב, בצעד שיקרב יישום קנס של הרשות לניירות ערך נגד החברה. ברשות החברות שוקלים שבמידה ואכן יתקבל קנס כזה, הוא יוטל באופן אישי על חברי הדירקטוריון, שכולל שמונה אנשים: נציגי ארגון העובדים, עדי רביב ואליהו אדרי, שצפויים כרגע לתמוך במועמד של כ"ץ. מנגד, מי שצפויים לתמוך בארדן הם שני דירקטורים נוספים שנבחרו בתקופת גלנט, אייל דה פאו ועמית אדרי.

בעקבות כך, מי שקולותיהן עשויות להכריע הן שתי דירקטוריות נוספות שצפויות לסיים את הקדנציה שלהן בחודשים הקרובים, חוה שכטר שמכהנת כיו"ר ועדת כספים, ועדי ברשדסקי שמכהנת כיו"ר ועדת ביקורת. שכטר, ברשדסקי וכלל הדירקטורים לא חשים בנוח להיקלע למאבקי כוח פנים־ליכודיים, שעשויים להשפיע על בחירתם. ככל שהזמן יעבור ולא ייבחר יו"ר, כ"ץ יסתבך כי מספר הדירקטורים יפחת: הקדנציה של ברשדסקי תסתיים ב־22 במאי, של שכטר ביוני, וכאמור סרוסי, שלו זו התמודדות שנייה על תפקיד היו"ר כשבפעם הקודמת זה היה ב־2016, יסיים את הקדנציה כדירקטור ביולי.

בסיכומו של דבר, בחירה של הדירקטוריון בשר והשגריר לשעבר ארדן או בפרופ' סרוסי עלולה להגיע בין כה וכה לפתחו של בג"ץ, בגלל הצורך בחתימות של שר הביטחון והשר הממונה על החברות הממשלתיות על המינוי. כ"ץ שמאז מינויו עיכב את בחירת של ארדן ליו"ר כחלק מניסיון מצידו במסגרת מאבק לקראת "היום שאחרי ביבי" בליכוד למנוע מארדן תפקיד ביטחוני בכיר, עשוי שלא לחתום על מינויו במידה וייבחר. ואילו, במצב שבו סרוסי ייבחר, השר הממונה על החברות הממשלתיות דודי אמסלם, שסיכם עם שר הביטחון הקודם יואב גלנט על מינוי ארדן - בתיאום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו - צפוי שלא לחתום על מינויו של סרוסי.