טראמפ נגד ה"אינתיפאדה הגלובלית": עוצר הקצאות כספים לאוניברסיטאות

מסורת ארוכת שנים היא: מהגרים מעבר לים פושטים את בגדי העולם הישן לפני שהם מזנקים אל "כור ההיתוך" האמריקאי. במשך דורות, פליטים ממלחמות, מעוני ומרעב נמלטו מעולמות ישנים כדי להתחיל פרק חדש. הם לא הביאו איתם את המלחמות, את השנאות ואת נקמות הדם של הארצות שמהן הגיעו. 

● כותרות העיתונים | הנשק הגרעיני של ישראל "נחשף" במארב דיפלומטי של קטאר
● הפסקת אש ל-30 יום: אוקראינה הסכימה לתנאים של ארה"ב

המשוררת היהודייה אמה לזרוס חקקה את המלים המהוללות על פסל החירות, בפנותה אל ארצות העולם הישן, "תנו לי את בניכם היגעים והעניים, את ההמונים המשוועים אל החירות, את הפליטה האומללה של חופיכם המשופעים. את חסרי הבית, את מוכי הסופה, שילחו אותם אליי. בפנס אאיר את חשכתם לצד שער הזהב" (תרגום חופשי). 

המלים ההן נעשו נכס צאן ברזל של האתוס האמריקאי. שערי אמריקה הוסיפו להיפתח. שני מיליון יהודים הספיקו לעבור בהם לפני שנסגרו, לפני מאה שנה ויותר. ואף כי רוב המהגרים לא מצאו מטילי זהב ברחובות אמריקה, ונאבקו על מקומם, הם מצאו בה סולמות, כדי להעפיל אל פסגות רמות. 

לא כולם היו אסירי תודה. חלק מן הבאים חרשו מזימות מיומם הראשון. בסוף המאה ה־19, איטלקים ופולנים נשאו איתם את זרעי האנרכיזם, ואחד מהם תקע קליע בראשו של נשיא אמריקאי ב־1901. יהודים מזרח אירופיים בלטו בפוליטיקה שמאלית רדיקלית, והטיפו למהפכה סוציאליסטית שתפיל את החברה ואת המשטר.

"תיזהרו, נגרש אתכם"

את האסוציאציות ההיסטוריות האלה מעוררת הידיעה, שסוכני משטרת ההגירה של ארה"ב (ICE) עצרו במוצאי שבת את מחמוד ח'ליל, סטודנט באוניברסיטת קולומביה של ניו יורק, פלסטיני מסוריה, המואשם בסיוע לחמאס, והודיעו לו שיגורש. הוא מוחזק לפי שעה במרכז מעצר במדינת לואיזיאנה. שופט מחוזי בניו יורק השעה את פקודת הגירוש עד שהוא יוכל לעיין בעתירה שהגישה עורכת דינו של ח'ליל.

ח'ליל היה אחד המארגנים הקולניים של המהומות האנטי־ישראליות בקמפוס של קולומביה מאוקטובר 2023 ואילך. האוניברסיטה התרשלה מאוד בטיפול במהומות, והניחה להן להתארך, להתפשט ולהעמיק, ולאיים על שלומם של סטודנטים יהודיים, בשם הזכות החוקתית לחופש הדיבור.

נסיבות מעצרו של ח'ליל עוררו מורת רוח בחלקים של האקדמיה ושל החברה. ביומיים הראשונים שלאחר המעצר חתמו 1.4 מיליון בני אדם על עצומה הקוראת לשחרורו. המבקרים טוענים שהמעצר לא היה אלא "חטיפה", ולניסיון לגרש את ח'ליל אין על מה שיסמוך. הוא נהנה ממעמד של תושב־קבע בזכות נישואיו לאשה אמריקאית, הנמצאת בשלבי הריונה האחרונים.

המעצר בא כמעט שישה שבועות לאחר שהנשיא טראמפ חתם על צו למאבק באנטישמיות."לכל הנתינים הזרים שהצטרפו אל המחאות הפרו־ג'יהדיסטיות, אנחנו מזהירים אתכם - במהלך 2025 אנחנו נמצא אתכם, ואנחנו נגרש אתכם", אמר.

ג'ורג' וושינגטון בכאפייה

ח'ליל בן ה־30 הגיע לאמריקה רק לפני שנתיים. במהירות ובנחישות, כיאות לקודמיו הרדיקליים מלפני 125 שנה, הוא שינס מותניים ויצא למאבק לא רק נגד האויב הציוני, כי אם גם נגד המשטר הפוליטי והחברתי באמריקה. ה"אינתיפאדה" של הקמפוסים נועדה מן היום הראשון לשמש פלטפורמה למאבק רחב, שבו ישראל היא רק מטאפורה שימושית.

פוטנציאל ההתרחבות של האינתיפאדה הזו נבע משיטות הפעולה ומן הסיסמאות של מחולליה. היא שופעת בוז לסמלים היסטוריים אמריקאיים, והיא מבטיחה מהפכה גלובלית, לא רק "בין הים לנהר". למשל, באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בוושינגטון הבירה, פסלו של ג'ורג' וושינגטון נעטף בשנה שעברה בכאפיות פלסטיניות. מפגינים בחזית בניין המשרדים של האוניברסיטה, חמש דקות נסיעה מן הבית הלבן, קראו לחטוף את ראשי האוניברסיטה ולערוף את ראשיהם ("גיליוטינה, גיליוטינה", הם קראו).

גם ביום ג', במחאות נגד מעצר ח'ליל, לא היה כל ניסיון להסתיר את הלהט המהפכני. "אינתיפאדה, אינתיפאדה", נשמעה הקריאה, והונפו כרזות ל"שחרור פלסטין", שכללו את מלוא שטחה של ישראל. הדגל הפלסטיני משמש בימים האלה הפגנות פוליטיות שאין להן כל קשר למזה"ת. השבוע, למשל, הונפו דגלים פלסטיניים בהפגנה נגד פתיחת בית מעצר למהגרים לא חוקיים בניו ג'רזי.

את החוקה האמריקאית כתבו אנשים שערישתם הפוליטית והאינטלקטואלית עמדה במחצית השנייה של המאה ה־18. הם גמרו אומר להגן על חופש הדיבור מפני עריצים. הם עדיין לא התוודעו אל התוצאות מרחיקות הלכת של מה שצאצאיהם יקראו יום אחד "דיבור של שנאה". התוצאות של דיבורי שנאה הלוא הן כתובות על ספרי דברי הימים של ארבע יבשות, בייחוד זו שממנה צמחה ארה"ב, זאת אומרת אירופה.

נשיאים אמריקאיים חזרו וניסו מפעם לפעם לצמצם את בית הקיבול של 'התיקון הראשון' לחוקה, המבטיח את חופש הדיבור. בתי המשפט נאלצו להתערב כדי להעמידם על טעותם, אבל לפעמים גם כדי להסכים איתם.

הנשיא נגד האקדמיה

יהיה מעניין לראות מה יהיו תוצאות המאבק הזה. הדעת נותנת, ששופט פדרלי מחוזי (שתי דרגות מתחת לבית המשפט העליון) יפסוק נגד גירוש ח'ליל. העניין יעבור אז לעיונו של בית משפט לערעורים, ואחר כך ינחת כמעט ללא ספק על שולחנו של בית המשפט העליון.

גישתו של העליון אל שאלת סמכויותיו של הנשיא רומזת, בוודאי בהרכבו השמרני הנוכחי, שהוא יתיר את גירוש ח'ליל. התוצאות עשויות להיות דרמטיות. גירוש כזה יפתח סכר, ובעקבותיו אולי יגורשו מאות או אלפים, כפי שהבטיח הנשיא.

הקונטקסט המיידי של הפרשה רחב יותר מגורלם של מהפכני הקמפוס הפלסטיניים. הנשיא, החושב שהאוניברסיטאות סלחניות מדיי או הססניות מדיי, מנופף לעומתן באלה כבדה: כסף. אוניברסיטת קולומביה שמעה בסוף השבוע שעבר כי תאבד 400 מיליון דולר, מענק ממשלתי החיוני לפעילותה. נראה שקולומביה היא הראשונה בשורה ארוכה.

ממשל טראמפ מנהל מלחמה מתרחבת והולכת נגד אוניברסיטאות, מכוני מחקר ומדענים אינדיבידואליים, גם בשורות הממשלה הפדרלית. בעיני מבקריו, הממשל הזה לוחם נגד המדע עצמו. הם מציעים להבין את הענשת קולומביה ואת מעצר ח'ליל בהקשר הזה, או לפחות גם בהקשר הזה, לא רק בהקשר של מאבק באנטישמיות.

מעצרו הדרמטי של ח'ליל, בקומת הקרקע של הבניין שבו התגורר, מהלך עכשיו אימים על חלקים של האקדמיה האמריקאית. אוניברסיטאות יוסיפו לשמור אמונים לתיקון הראשון, אך יוכרחו לשקול גם תוצאות כספיות.

השבוע ממשל טראמפ הודיע על פיטוריהם של חצי מעובדי משרד החינוך הפדרלי לקראת סגירתו המתוכננת, אולי לפני סוף השנה. הממשל הזה היה שמח כנראה לסגור גם אוניברסיטאות. את זה הוא יתקשה לעשות, אבל הוא ימרר את חייהן אם הן לא יצמצמו עד מינימום את מרחב פעולתה של "האינתיפאדה הגלובלית". 

רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני . ציוצים (באנגלית) בטוויטר.