השופט של טראמפ ושל אילון מאסק הפסיד בבחירות כלליות לבית משפט עליון

ארה"ב היא ארץ בוחרת. קשת הכהונות הנבחרות בזירה הפדרלית, ובעיקר בכל אחת מ־50 המדינות, היא כמעט מעוורת.

● דיווחים מחו"ל רומזים כי מאסק צפוי לעזוב את תפקידו; מניית טסלה מזנקת
● טסלות שרופות, מוצרים מסומנים: גל אנטי־אמריקאי חסר תקדים שוטף את אירופה

בבחירות ארציות היא בוחרת כמובן נשיא וסגן נשיא ואת שני בתי הקונגרס. אבל היא בוחרת גם 50 מושלי מדינות ו־45 סגני מושלים. היא בוחרת אסיפות מחוקקות. 43 מדינות בוחרות את התובע הכללי שלהן. 47 מדינות בוחרות את מזכיר המדינה שלהן, הלוא הוא הממונה על תהליך הבחירות. בכל מדינה יש בעלי כהונות נוספים הנבחרים בבחירות כלליות, החל משר ('מפקח') החקלאות של פלורידה, המשך בשר המים של טקסס, שר הביטוח של קליפורניה, שרת החינוך של צפון דקוטה, וכן הלאה, עד רמות הממשל הנמוכות ביותר.

אמריקאית במיוחד היא התופעה של בחירת שופטים. 39 מ־50 המדינות בוחרות לפחות חלק משופטיהן. 22 מדינות בוחרות את השופטים העליונים שלהן. לא, זו לא טעות דפוס, הן בוחרות, בבחירות כלליות, את השופטים העליונים.

לכל אחת מן המדינות יש בית משפט עליון, המשגיח על ציות לחוקת המדינה. החוק הפדרלי הוא אומנם עליון, אבל חוקים מקומיים מטפלים בכל השאר. ו"כל השאר" כולל למשל הגבלות על הפלות מלאכותיות וחוקי בחירות. אין זה מקרה שבשורה של מדינות יש התאמה בין הזהות האידיאולוגית של בית המשפט העליון לבין מספר צירי הקונגרס שיש לכל אחת משתי המפלגות. כמעט מפתיע שבחירה ישירה של שופטים עליונים עדיין לא עלתה על דעתם של פוליטיקאים ישראליים.

"המדינה המתנדנדת"

מרוץ לבית משפט עליון במדינה אמריקאית ממעט לעניין אנשים המתגוררים מחוץ למדינה. לפעמים הוא ממעט לעניין אפילו אנשים המתגוררים בתוך המדינה. לא הפעם.

ביום ג', עיני אמריקה היו נעוצות במרוץ לבית המשפט העליון של וויסקונסין, הנמצאת בפלח העליון של המערב התיכון, על גבול קנדה.

וויסקונסין, שמתגוררים בה כמעט ששה מיליון בני אדם, מתוארת כ'מדינה המתנדנדת' ביותר בארה"ב. בשלוש הבחירות האחרונות לנשיאות, הפרשי הניצחון בה עמדו, בממוצע, על שבע עשיריות האחוז. היא הייתה אחת משלוש מדינות־מפתח, שהיטו את הבחירות פעמיים לטובת טראמפ ופעם אחת לטובת ביידן.

בבית המשפט העליון של וויסקונסין יש שבעה מושבים, וכל אחד מחובשיהם נבחר או נבחרת לעשר שנים. למראית עין, הבחירות הן 'לא־מפלגתיות'. למעשה הן מפלגתיות לכל דבר. החודש מתפנה אחד המושבים. מאחר שבית המשפט תלוי על בלימה, 4 ליברלים נגד 3 שמרנים, לבחירות האלה נודעת חשיבות יוצאת דופן.

גורל בית המשפט העליון של וויסקונסין העסיק בחודשים האחרונים לא רק את המדינה עצמה, כי אם גם את כל המערכת הפוליטית האמריקאית. לוח השנה העניק לבחירות מעמד של מבחן אלקטורלי ראשון לנשיאות טראמפ בקנה־מידה של מדינה שלמה.

המבחן תם בפחי נפש לרפובליקאים. המועמדת הליברלית, השופטת סוזן קרופורד, הביסה את המועמד השמרני, השופט בראד שימל. בזמן כתיבת הרשימה, לאחר שנמנו 95% מן הקולות, יתרונה של קרופורד עמד על כמעט 9%, הרבה יותר מהפרשי ניצחון והפסד רגילים במדינה הזו.

כפי שסביר לצפות, הרפובליקאים מגייסים את כישרונות ה'ספין' שלהם, ומתנערים בעדינות מן התוצאות. הם אינם חושבים שזה היה מבחן של נשיאות טראמפ. ייתכן בהחלט שהצדק איתם, מפני שבחירות בארה"ב, כאשר הן מתרחשות בעיצומה של קדנציה נשיאותית, מעניקות הזדמנות לפלוט קצת קיטור. לאחר שהקיטור נפלט, הפולטים חוזרים אל המסלול. חוץ מזה, שיעור ההשתתפות בבחירות כאלה קטן בהרבה מבחירות לנשיאות.

חבש גבינה מחוררת

כל זה כמובן נכון בהחלט, אבל שום דבר לא חייב את קהל הבוחרים הקטן יותר (2.2 מיליון) להעניק רוב ניכר למועמדת האופוזיציה.

יתר על כן, שותפו הקרוב של הנשיא, אילון מאסק, העמיד את בית המשפט של וויסקונסין על הכוונת שלו. הוא השקיע 20 מיליון דולר במערכת הבחירות (מתוך 100 מיליון ויותר שהוציאו שני המועמדים גם יחד). בימים האחרונים מאסק הגיע לוויסקונסין לחלק שיקים נדיבים ל"חותמי עצומות". הוא הציע להרעיף מזומנים על צילומי 'סלפי' של זקיפת אגודל לצד צילום של המועמד השמרני, שמאסק כינה בחשבון ה־X שלו super judge.

 אילון מאסק עם כובע הגבינה שחבש בעצרת הבחירות / צילום: Reuters, Vincent Alban

ערב הבחירות, מאסק הופיע בעצרת כשהוא חובש כובע דמוי גבינה מחוררת (וויסקונסין היא מרכז הגבינות של אמריקה). הוא הסיר את הכובע, חתם עליו את שמו, והשליך אותו אל הקהל. אגב, באותה העצרת הוא התלונן על כספים שמיליארדרים מן השמאל תרמו למועמדת הליברלית.

ברור למדי, כי הכותרת שמאסק לא היה צריך היא ״הליברלית מנצחת בוויסקונסין על אף המיליונים של מאסק״ (ניו יורק טיימס).

קשה לדעת אם השפלתו של מאסק תפגע במעמדו של טראמפ. זה זמן מה רווחים ניחושים על התרחקות בלתי נמנעת בין השניים. יועץ לשעבר של טראמפ אמר השבוע, ״הלשכה הסגלגלה גדולה מאוד, אבל לא גדולה מספיק כדי להכיל שניים עם אגו כה מפותח״. הנשיא אינו אוהב 'מפסידנים (losers), ואם כתם של הפסד ידבק במאסק, יתכן שהוא ייראה בלשכה לעתים מזומנות פחות.

האם המפלה בוויסקונסין מבשרת רעות לטראמפ או למפלגתו, בייחוד מפני שהיא באה שעות אחדות לפני יריית הפתיחה במלחמת הסחר של טראמפ? אולי. סקרי דעת קהל של הימים האחרונים מראים ירידה בפופולריות האישית של הנשיא. אבל כל זה הוא הרבה, הרבה יותר מדיי מוקדם. טראמפ נמצא במלוא תנופתו, ומנוי וגמור אתו להמשיך.

 דונלד טראמפ. השפלתו של מאסק תפגע במעמד הנשיא? / צילום: ap

ביום ג', הרפובליקאים ניצחו בשתי בחירות משנה לבית הנבחרים במדינת פלורידה. הבחירות התחייבו לאחר שהצירים הקודמים התפטרו. הן הדאיגו את הנשיא ואת מפלגתו בגלל הרוב הרפובליקאי בבית הנבחרים התלוי על בלימה. התמיכה במועמדיהם פחתה בחצי, אבל עדיין עומדת על כמעט 15%. זה שיעור רצוי בכל בחירות, אבל השאלה היא אם התוצאות הרעות בוויסקונסין והלא־מלהיבות בפלורידה מצטרפות לכלל רמז, שהרוח אינה נושבת עוד בגבה של המפלגה הרפובליקאית.

מה לא ללמוד

הנה משהו הקשור פחות באמריקה ויותר בישראל: וויסקונסין משגרת הזהרה מפני התוצאות ארוכות הטווח העלולות לנבוע מפוליטיזציה של תהליך מינוי שופטים. פוליטיזציה כזאת מאפיינת את כל מערכת המשפט האמריקאית, הפדרלית והמדינתית.

יש הרבה מה ללמוד מן המבנה החוקתי של אמריקה ומשיטת הבחירות שלה. אבל בחירות פוליטיות ומפלגתיות לשופטים עליונים, שבהן מיליארדרים מפזרים כסף בניסיון להשפיע על התוצאות, אינן מן הדברים הטעונים למידה.

תהיה אשר תהיה זהותו הפוליטית והרעיונית של המנצח, הנוסחה הזו שוחקת את אמון הציבור בבית המשפט, לרעת בית המשפט ולרעת הפרדתן של הרשויות.