איש העסקים נוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה בקונצרן אי.די.בי, הגיע הבוקר לבית המשפט המחוזי בתל אביב כדי להעיד על בקשתו להסיר את העיקולים שהוטלו על נכסיו. דנקנר ממתין כעת באולמה של השופטת סיגל יעקבי לתחילת הדיון, שבו צפויים לעלות גם המגעים שהוא מנהל בימים אלה עם הבנקים לדחייה או פריסה של חובותיו כלפיהם בסכום כולל של יותר מ-400 מיליון שקל.
● מי שהיה הטייקון של ישראל מגיע הבוקר לבית המשפט ואין לו אפילו כסף לערבות
● בלעדי | נוחי דנקנר במגעים עם הבנקים לפריסת חוב של 400 מיליון שקל
● "מטשטש את עקבותיו והתנתק ממשפחתו": צו מאסר לאיש העסקים אלי רייפמן
● בלעדי | המאבק בקבוצת נקש מתרחב לארה"ב: תלונה ל־FBI נגד המנכ"ל אבי חורמרו
ההליך שבמסגרתו מעיד דנקנר מתקיים כחלק מתביעה ייצוגית שהגיש אריה רהב, בעל מניות באי.די.בי, נגד דנקנר ושותפו לשעבר, איתי שטרום, על חלקם ב"הנפקת החברים" מ-2012. השניים הורשעו וריצו עונשי מאסר בפרשה. העונש הוטל עליהם בגלל מעורבותם בהרצת המניות, אשר נועדה להגביר את הביקוש בהנפקה שבה גייסה אז אי.די.בי 321 מיליון שקל מאנשי עסקים המקורבים לדנקנר.
העיקול יוגבל לסכום של 20 מיליון שקל
השופטת יעקבי קבעה כי העיקול על נכסי דנקנר יוגבל לסכום של 20 מיליון שקל. זאת, בהשוואה לסכום של 50 מיליון שקל שנקבע במקור כסכום העיקול - שהוא הסכום שאושר לתביעה הייצוגית. בשלב זה, העיקול ימשיך להיות מוטל הן על חלקו של דנקנר בירושת אביו והן על חלקו בחברת הפודטק - אך הדבר עשוי להשתנות בהמשך.
"חושן פודטק נראה כמו עסק מרשים ביותר, אבל אני לא יודעת עדיין לגבי שווי החברה הזו", אמרה והציעה כי בשלב מאוחר יותר העיקול יוטל רק על אחזקות דנקנר בחברה - ולא על חלקו בעזבון של אביו. זאת, כדי לאפשר למגעים עם הבנקים להתקדם. עורכי הדין אליאס וחיימוביץ', המייצגים את התובע הייצוגי, עמדו על כך שתידרש הערכת שווי לגבי חושן פודטק, וכי מבחינתם "העזבון הוא הלב הפועם של העיקולים". השופטת אישרה כי העיקול יוסר מהעזבון וישאר רק על האחזקות בחושן פודטק בכפוף להערכת שווי לגביה.
עו"ד שירלי יפרח-אזור ממשרד ליפא מאיר, המייצגת את דנקנר במגעים מול הבנקים, תיארה כי המגעים עם הבנקים הוקפאו בגלל העיקול שהוטל על נכסי דנקנר.
מוקדם יותר הביע דנקנר חשש כי הפשרה שנחתמה אתמול עם שטרום, הנתבע איתו בתיק, ואשר מטילה על האחרון אחריות בהיקף של 25% מתוך סכום התביעה של 50 מיליון שקל, מובילה לכך שהוא יישא באחריות של 75%. השופטת יעקבי הבהירה כי זו אינה משמעות הדברים וכי טרם נקבע היקף האחריות של דנקנר - העשוי להגיע לכל היותר ל-75%, אך גם הרבה פחות.
דנקנר קיווה כי העיקולים על עזבון אביו יבוטלו, אך הביע שביעות רצון מכך שסכום העיקול הופחת ל-20 מיליון שקל.
"במשך עשר שנים מר דנקנר פורע חובות"
עו"ד יפרח-אזור אמרה: "ברור שהבנקים לא ישבו בחיבוק ידיים ולא יתנו לדברים לקרות אם יוטלו עיקולים. הם גם יפעלו ויבקשו להטיל עיקולים ולהעמיד לפירעון מיידי את כל יתרת החוב בסכום של 400 מיליון שקל".
יפרח-אזור אישרה כי היו לאורך השנים שינויים ופריסות בהסדר החוב שחתם מולם במקור ב-2016. "במשך עשר שנים מה שמר דנקנר עושה זה לפרוע חובות", ציינה - ודנקנר העיר כי מדובר ב-12 שנים. לדבריו, סיים לשלם את כל הסכומים שנפסקו בתביעות שהוגשו נגדו לאורך השנים, לדוגמא בפרשת ישראייר שהייתה בשליטת אי.די.בי.
עוד סיפרה יפרח-אזור כי ההסדר מול הבנקים לא מפרט את המקורות שישמשו להחזר החוב, וכל עוד אביו של דנקנר היה בחיים הוא היה מקור מרכזי לכספים. זו גם הסיבה, לדבריה, שבגללה לא היו שעבודים על נכסים כלשהם. דנקנר אישר כי התמורה ממכירת ביתו ב-2014 שירתה אך ורק את החזר החובות לבנקים. עוד אמר כי הוא משקיע 80% - 90% מזמנו בחושן פודטק וכי "נוצר בה ערך נחמד". דנקנר מחזיק בכ-63% מהחברה, ולכן שווי אחזקותיו הוא מעט יותר מ-100 מיליון שקל. יפרח-אזור ציינה כי בטיוטת ההסדר עם הבנקים מופיע שאם יכנסו כספים נוספים יואץ החזר החוב, וכמובן שיירשם עליהם משכון.
הדיון החל: האם ניתן יהיה לקדם הסכם פשרה?
בפתיחת הדיון הביעה השופטת יעקבי הערכה כלפי המאמצים שנקט עד כה דנקנר לפרוע את חובותיו כלפי הבנקים, אך ציינה כי נותרו חובות רבים אחרים שיש להסדיר. אחרי שאתמול פורסם כי נחתם הסכם פשרה עם איתי שטרום, איש שוק ההון ושותפו של דנקנר, הנתבע לצידו בתיק, השופטת יעקבי פנתה לעורכי הדין של התובע הייצוגי ושל דנקנר בשאלה האם ניתן לקדם שוב פשרה גם עם דנקנר - במקום הפשרה שבוטלה.
כזכור, הפשרה המקורית בוטלה אחרי שדנקנר עדכן כי לא הצליח לקבל ערבות מגיסו, שהייתה תנאי להסדר. עו"ד סיני אליאס, המייצג את התובע הייצוגי, אריה רהב, השיב כי להערכתו הסיכויים לכך נמוכים מאד. אליאס גם הבהיר כי הצעת עורך דינו של דנקנר, עו"ד ניר כהן, לחדש את הפשרה שבוטלה תוך ויתור על הדרישה לכתב ערבות מצד דנקנר - "לא רלוונטית".
דנקנר סיפר כי הוא צופה לקבל לפחות 100 מיליון שקל מירושת אביו, שהוריש בעיקר נכסי נדל"ן. מתוך סכום זה הוא מתכנן להעביר לבנקים כ-90 מיליון שקל. מדובר ביתרת הסכום שנותר לו לשלם על החלק הראשון בהסדר החוב. חלק זה מסתכם ב-180 מיליון שקל, מתוכם שילם כבר דנקנר 103 מיליון שקל. הסכום בגובה 90 מיליון שקל מבטא אפוא את יתרת החוב בתוספת הריבית על החלק הראשון של ההסדר.
דנקנר עדכן כי המגעים הנוכחיים עם הבנקים על פריסת החוב החלו באוקטובר 2024. עו"ד כהן סיפר כי הבנקים מוכנים לבוא לקראת דנקנר בפריסת החוב שנותר לו לשלם במסגרת החלק הראשון של הסדר החוב ומבקשים למשכן את הנכסים שמהם יפרע דנקנר את חובותיו. דנקנר שיתף את בית המשפט בכך שהנכסים שקיבל בירושה מאביו המנוח, יצחק דנקנר, צריכים לעבור השבחה. הנכסים נכנסו לעזבון שהוא אחד משלושת מנהליו, וניתן לפעול בעזבון גם ללא הסכמתו. במימוש נכס, נכנס הכסף לקופת העזבון, והוא מתחלק בין היורשים. לדבריו, כתוב מפורשות בצוואה כי לפני שדנקנר יקבל סכום כלשהו, הכסף צריך להתחלק קודם בין 9 יורשים לפני שהוא יוכל לקבל את חלקו. חלק זה צפוי להתחלק בינו לבין אחותו, שלי.
דנקנר ציין כי שווי המניות שלו בחברת הפודטק שייסד, חושן, הוא מעל 100 מיליון שקל. עו"ד אליאס אמר כי הוא מתקשה להבין את השיקולים של הבנקים במתן אורכה לדנקנר בהחזר החובות - מבלי שקיבלו, לדבריו, שעבודים על נכסי דנקנר בעזבון של אביו ובחברת הפודטק שבבעלותו. "אין לי שום דבר אישי נגד דנקנר, והלוואי שיחזור למצב שהיה בו בעבר. אבל אני מחוייב לקבוצה שאני מייצג".
נוחי דנקנר / צילום: גלובס
הסדר חוב מול שישה בנקים
רהב, המיוצג על ידי עורכי הדין סיני אליאס ואיתן חיימוביץ', ביקש להטיל עיקולים בגובה 50 מיליון שקל על הנכסים של דנקנר ושטרום, לאחר שבקשתו לנהל תביעה ייצוגית נגדם אושרה בסכום זה כבר ב-2021.
השופטת סיגל יעקבי אישרה את העיקולים אחרי התפוצצות הפשרה בתיק, אשר במסגרתה אמור היה דנקנר לשלם 7.5 מיליון שקל (מתוכם העביר כבר 937 אלף שקל ואמור היה להעביר סכום זהה נוסף) ושטרום אמור היה לשלם 2.5 מיליון שקל, שאותם כבר העביר.
בבקשה שהגיש דנקנר השבוע באמצעות עורכי הדין ניר כהן, אמיר בן-ארצי ושיראל שוקרון, איש העסקים הסביר כי פרע עד כה 103 מיליון שקל מתוך הסדר חוב שעליו חתם מול הבנקים לפירעון של 510 מיליון שקל. מדובר בהחזר לפי החלק הראשון בהסדר החוב, בו התחייב דנקנר לפרוע 180 מיליון שקל.
בחלק השני של ההסדר, אשר לפי הבקשה מותיר את דנקנר עם חוב נוכחי של כ-400 מיליון שקל לבנקים, הוא התחייב לפי פרסומים לעשות זאת על ידי העברת 60% מהכנסותיו העתידיות עד לפירעון מלא של החוב או עד לסוף חייו.
הסדר החוב שעליו חתם דנקנר נערך מול 6 בנקים - הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי־טפחות, קרדיט סוויס ובנק אגוד. זאת, בגין ההלוואות שניתנו במקור לשתי חברות הפרטיות של דנקנר, באמצעותן שלט בקבוצת אי.די.בי, ואשר היקפן הכולל עמד על כ־800 מיליון שקל.
דנקנר מסביר כי הכספים שהחזיר עד כה לבנקים הגיעו מסיוע שקיבל מאביו, איש העסקים יצחק דנקנר, שהלך לעולמו ב-2023, כמו גם ממכירת בית המגורים המשפחתי שלו ושל אשתו.
דנקנר מבקש לדחות או לפרוס חלק מתשלומי החוב
מקורות נוספים שאיפשרו לדנקנר להחזיר 103 מיליון שקל לבנקים היו, לפי הבקשה, קרקע שמכר לאחר שקיבל אותה במתנה מאימו וכספים שקיבל כעזרה מבני משפחה וחברים. דנקנר, כך לשון הבקשה, "הצליח לעשות זאת כתוצאה ממאמצים אדירים בהם נקט במהלך תקופה זו כדי לעמוד בהתחייבויותיו".
מהבקשה עולה עוד כי מאז שנחתם הסדר החוב ב-2016 הסכימו הבנקים לדחייה או לפריסה של חלק מהתשלומים מצד דנקנר. זאת, כך נטען, "בנסיבות חריגות ובעטיים של אילוצים שונים (שעיקרם לא היו בשליטת המבקש)".
בחודשים האחרונים, כך עדכנו עורכי דינו של דנקנר את בית המשפט, הוא מצוי בדיונים עם הבנקים בבקשה לדחות או לפרוס חלק מתשלומי החוב. הנכסים העיקריים של דנקנר, העומדים במרכז הדיונים שלו עם הבנקים, הם זכויותיו בעיזבון של אביו. זכויות אלה אמורות להיות ממושכנות לטובת הבנקים לצורך הבטחת ההחזר בגובה כ-77 מיליון שקל, שנותר לדנקנר לפרוע במסגרת החלק הראשון של ההסדר.
על רקע זה, מזהיר דנקנר כי העיקולים שהוטלו עליו יפגעו במגעים שהוא מנהל עם הבנקים. לדבריו, "הותרת העיקולים על נכסי המבקש, ובעיקר על הזכויות כלפי עיזבון אביו ז"ל, מעמידה בסיכון, בלשון המעטה, את גיבוש ההסכמות במסגרת הסדר החוב, ועלולה ליצור קשיים בהמשך ביצועו של הסדר חוב של יותר מ-400 מיליון שקל עד כדי העמדתו לפירעון מיידי, על כל המשתמע מכך ועל הסיכונים הכרוכים בכך".
נכס נוסף שעליו מתכנן דנקנר לצורך החזר החובות היא חברת הפודטק חושן, שהקים ב-2020. החברה פיתחה טכנולוגיה לגידול נבטים להזנת בעלי חיים במקומות סגורים, והקימה מפעל ביחד עם קיבוץ סער בצפון.
רהב מתנגד להסרת העיקולים. בתגובה שהגיש באמצעות עורכי הדין סיני אליאס ואיתן חיימוביץ' הוא טוען כי דנקנר אינו עומד מזה זמן בהסדר החוב שלו עם הבנקים - ללא קשר לעיקולים. "דבר אחד ברור, נכון להיום ההסכם אינו מקוים ע"י דנקנר ללא כל קשר לעיקולים הזמניים ודנקנר לא עמד וספק רב אם יעמוד בקיום ההסכם שבינו לבין הבנקים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
