בישראל מאמינים: אפשר להגיע לפתרון מוסכם מול ארה"ב בסוגיית המכסים

כחצי שעה לתוך האירוע לכלי התקשורת בחדר הסגלגל, כשמימינו יושב ראש הממשלה בנימין נתניהו, סיפק נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התייחסות ראשונה לשאלה שהסעירה את הכלכלה בארץ בשבוע האחרון: האם ישראל תזכה להקלות מתוכנית המכסים של טראמפ, או שמא הגזירה של 17% מכס על סחורה ישראלית היא סופית. תשובתו של טראמפ הייתה קצרה, אמביוולנטית ובלתי מתחייבת. כיאה לאיש עסקים שנמצא בפתחו של משא־ומתן על טריליוני דולרים מול מדינות העולם, שישראל היא רק טיפה קטנה בתוכו. "אנחנו מדברים על הסכם סחר חדש לגמרי", התחיל לומר והפנה את ראשו לכיוון נתניהו, ברגע של אופטימיות בצד הישראלי. ואז, קטע את עצמו טראמפ באמצע המשפט, הטה את הראש לכיוון הנגדי, ואמר: "אולי לא. אולי לא. אל תשכחו, אנחנו עוזרים הרבה לישראל. אנחנו נותנים לישראל מיליארדי דולרים בשנה".

● "זו מלכודת": המשקיע המצליח שבטוח - הקריסה הגדולה בשווקים עוד לא התחילה
● לפי ריי דאליו, הבעיה האמתית היא לא מכסים. ויש לה פיתרון מפתיע
● לידיעת החוסכים במסלולי S&P 500: בוול סטריט חותכים תחזיות למדד

ערוץ מקצועי לצד ערוץ מדיני

בימים הקרובים צפויים להתחיל מגעים מקצועיים בין הצוותים של משרד האוצר ומשרד הכלכלה בישראל לבין עמיתיהם בוושינגטון. אולם, הדינמיקה של השיח בעניין המכסים מול הממשל האמריקאי מאופיינת בריכוזיות גבוהה. ההבנה בצד הישראלי היא שהנשיא טראמפ שומר לעצמו את הסמכות הבלעדית להכריע בנושא. מזכיר המסחר האמריקאי, הווארד לוטניק, יהודי חובב ישראל שאמון על תוכנית המכסים של טראמפ ונפגש עם נתניהו בנפרד, יכול להתקדם עד נקודה מסוימת, אך ההחלטות נשארות בידי הנשיא עצמו.

כך, המשא־ומתן בין ישראל לארה"ב צפוי להתנהל בשני מסלולים מקבילים: המסלול הראשון הוא שיח מקצועי בין משרדי הכלכלה והאוצר הישראליים לבין משרד המסחר האמריקאי - כאן ידונו בפרטים הטכניים. למשל, הבהרת סימני השאלה על מוצרים שבתפר בין שירותים הפטורים ממכס לסחורה שתחויב במכס. זה רלוונטי בעיקר בענף ההייטק, שאמור להיות מוחרג ברובו, אבל אין בהירות למשל לגבי חומרה הנלווית לשירותי תוכנה וסייבר.

במישור זה, סוגיות מרכזיות שעולות הן דרישות האמריקאים בתחום רכש הגומלין: מנגנון שבו הממשלה הישראלית מחייבת חברות זרות הזוכות במכרזים בארץ לרכוש חלק מהתוצרת מספקים מקומיים. האמריקאים רואים במנגנון זה מכשול לחברות שלהם, במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים המתקשים לעמוד בדרישות אלה.

המסלול השני הוא ערוץ מדיני ישיר בין לשכת ראש הממשלה לבין הבית הלבן. כאן נידונות ההחלטות האסטרטגיות, ובמקרה הנוכחי גם סוגיית המכסים, אך לא בבידוד אלא כחלק ממכלול רחב יותר של אינטרסים הדדיים.

הקלות תמורת מהלכים מדיניים?

העובדה שבכירי משרד האוצר לא התלוו לנתניהו בביקורו בוושינגטון מלמדת על אופי המפגש. גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נותר בארץ אף שרצה להגיע למשלחת לבית הלבן, כאחראי הישיר על הטיפול בנושא המכסים והשלכותיהם על המשק הישראלי. ההחלטה להשאיר את הדרג המקצועי בארץ נולדה מההבנה שהפגישה היא בעיקרה מדינית־פוליטית ולא כלכלית־טכנית. כלומר, בשלב זה הדינמיקה היא בין שני המנהיגים ולא בין הצוותים המקצועיים.

הערכות במערכת הישראלית מצביעות על כך שבדלתיים סגורות האווירה הייתה חיובית יותר מכפי שהשתקף בהצהרות הפומביות. ייתכן שבשיחות הסגורות הועברו מסרים מרגיעים יותר, אולי גם איתותים שקיימת דרך להגיע לפתרון, אך שהתהליך יהיה מדורג ויכלול דרישות מסוימות מישראל.

המשא־ומתן על המכסים אינו מתנהל בוואקום. בין ישראל לארה"ב קיימים מגעים במגוון נושאים בעלי חשיבות אסטרטגית - מאיראן ותוכנית הגרעין שלה, דרך מאמצי נורמליזציה עם ערב הסעודית ועד לסוגיית הלחימה והחטופים בעזה והסדרים אפשריים לאחר המלחמה.

בדיונים בין שני מנהיגים בעלי תחומי אינטרס משותפים כה רבים, היבט כלכלי כמו מכסים עשוי להשתלב במארג רחב יותר של עסקאות. עסקה סופית עשויה לבוא בדיל: הקלות במכסים מצד ארה"ב תמורת התקדמות במסלולים מדיניים שחשובים לטראמפ.

בסופו של דבר, מבחינת הממשל האמריקאי, המטרה העיקרית של מהלך המכסים מכוונת כלפי שחקניות גדולות בכלכלה העולמית, כמו סין, האיחוד האירופי ויפן. ישראל נמצאת בשורה השנייה של חשיבות מבחינה כלכלית, אך בשורה הראשונה מבחינה מדינית, מה שעשוי לאפשר גמישות יחסית.

ירידה חדה ביצוא, פיטורי אלפי עובדים

בשעה שהדרגים המדיניים עוסקים במשא־ומתן ומאמינים שניתן להגיע לפיתרון מוסכם, במגזר העסקי הדאגה גוברת. יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, העביר ניתוח של הסיכונים המשמעותיים למשק אל ראש הממשלה ולשר האוצר ולשר הכלכלה.

הניתוח מזהיר מפני צמצום ביקושים למוצרים ישראליים בשוק האמריקאי בשל התייקרותם ב-17%; פגיעה בצמיחת התוצר עקב הפחתת היצוא שמהווה רכיב מרכזי בתמ"ג; אובדן משרות בענפים מוטי יצוא (כ־10% מהמשרות בישראל תלויות ביצוא); צמצום השקעות זרות בישראל; וסיכון לסגירת עסקים או העתקת פעילות מישראל לחו"ל כדי לעקוף את המכסים. במכתבו, ציין אמיתי כי "אנו בוחנים בדאגה את הסיכונים למשק הישראלי" והמליץ לממשלה לפעול "בזהירות רבה, תוך הבנת ההקשר להחלטה ורגישות מרקם היחסים עם הנשיא האמריקאי."

במקביל, התאחדות התעשיינים הציגה נתונים מדאיגים: לפי ניתוח שערכה ההתאחדות, המכסים החדשים עלולים להוביל לירידה של כ־2.3 מיליארד דולר ביצוא השנתי הישראלי לארה"ב. נשיא ההתאחדות, רון תומר, הזהיר כי אם יוטלו מכסים נוספים גם על ענפי התרופות והשבבים, שכרגע הוחרגו, הירידה ביצוא תגיע להיקף של 3 מיליארד דולר.

בהתאחדות התעשיינים הדגישו את הממד האנושי של המשבר: בין 18 ל-26 אלף עובדים ישראלים בענפים עתירי יצוא עלולים לאבד את עבודתם. הפגיעה תהיה מורגשת במיוחד בענפים כמו מוצרי ביוטק, פלסטיק ומתכת, כימיקלים, רובוטיקה ואלקטרוניקה.

מספר סימני שאלה נותרו

סימן שאלה גדול מרחף מעל ענפים מרכזיים אחרים. תעשיית היהלומים, שמעל 50% מהיצוא שלה מופנה לארה"ב בהיקף של כ־3.5 מיליארד דולר בשנה, עדיין מחכה להבהרות האם תוחרג מהמכסים. החרגתה עשויה גם להוריד משמעותית את גירעון הסחר של ישראל מול ארה"ב, שעל בסיסו מחושב המכס החדש, באופן שיוריד אותו לפחות מ־17%.

לגבי התעשיות הביטחוניות, שמהוות נדבך משמעותי ביצוא הישראלי לארה"ב, עדיין לא ברור אם יוחרגו ממדיניות המכסים. מצד אחד, יש הגיון בהחרגתן בשל שיתוף־הפעולה הביטחוני ההדוק בין המדינות, אך מצד שני - אין לכך התחייבות רשמית.

בתוך כך, הצעדים שכבר הוכרזו מצד הממשלה - ביטול כל המכסים הישראליים על מוצרים אמריקאים והרחבת ההכרה בתקינה האמריקאית - נתפסים כמחוות רצון טוב שעשויות לסייע בתהליך.