אחרי שלושה ימים של שתיקה יחסית, רק אתמול (ב') החלו האיחוד האירופי וראשי המדינות החברות בו להגיב פומבית על המכסים חסרי התקדים שהטיל נשיא ארה"ב על הסחר האירופי. זה קרה אחרי שהבורסות ביבשת קרסו ב־10% עם פתיחת המסחר ביום שני (ולאחר מכן התאוששו, וביום שלישי כבר עברו לעליות), אחרי שהמנהיגים התייעצו ביניהם על טון התגובה הרצוי ואחרי ששורת חברות הודיעה על הפסקת היצוא לארה"ב.
● "הסינים התעשרו על חשבוננו והיפנים לא קונים מאיתנו"? בדקנו את הטענות של טראמפ
● בישראל מאמינים: אפשר להגיע לפתרון מוסכם מול ארה"ב בסוגיית המכסים
החשש ממיתון באירופה בעקבות השפעות המהלך האמריקאי מתגבר, ובריסל מוצאת את עצמה מתמודדת עם מכס של 20% על היצוא לשותפת הסחר הגדולה ביותר שלה (ומכס של 25% על כלי רכב), כשהיא עדיין עסוקה בגיבוש "תגובה הולמת" לסבב המכסים הראשון שהטיל טראמפ על יבוא אלומיניום ופלדה.
שילוב של מקלות וגזרים
השתיקה האירופית עד כה הייתה תוצאה של הלם. המכסים שטראמפ הטיל על סחורה אירופית גבוהים יותר ממה שחשבו באיחוד, והם תקפים לגבי 70% מהיצוא הכולל של 27 המדינות החברות בו - העומד על יותר מ־500 מיליארד אירו בשנה. לפי חוקי האיחוד האירופי, כל תחומי האחריות על ענייני הסחר הלאומיים "הועברו" מבירות המדינות החברות באיחוד לבריסל, ואת האינטרסים מייצגת כעת הנציבות האירופית.
את הגישה שהציגה הנציבות אתמול אפשר לאפיין כמראה של זו האמריקאית, שילוב של מקלות וגזרים: להציע מצד אחד משא ומתן על המכסים ועסקה עתידית, אך לאיים מנגד בצעדי תגובה קשים. "יש לנו את כל הקלפים לנצח", שבו ואמרו בכירים בנציבות בימים האחרונים - הד לרטוריקה של הנשיא האמריקאי בעניין עימותים ופתרון סכסוכים.
את ההצעה המעניינת ביותר עד כה פירסמה נשיאת הנציבות, אורסולה פון דר ליין, ביום ב'. היא אמרה במסיבת עיתונאים ובהודעה ברשת X, כי האיחוד האירופי מוכן לדון ולהתקדם לעבר הסכם סחר חופשי עם ארה"ב - אפס מכסים אירופיים תמורת אפס מכסים אמריקאיים. "אנחנו אף פעם לא נגיד לא לעסקה טובה", כתבה. הנציב לענייני סחר, מארוש שפצ'וביץ, חשף בהמשך כי ההצעה כבר הועברה לאמריקאים שבועות לפני "יום השחרור" של טראמפ ב־2 באפריל. ההצעה נדחתה אז, ונדחתה שוב באופן מיידי על ידי טראמפ בדברים לתקשורת בבית הלבן ביום שני. "זה לא מספיק", הוא אמר.

נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין / צילום: ap, Pascal Bastien
האמריקאים ככל הנראה דורשים גם יבוא חקלאי חופשי לאירופה, שכרגע נתקל לא רק במכסים אלא בשורת תקנות בריאות ואיכות שהופכים יצוא אמריקאי לכמעט בלתי אפשרי, כחלק מהגנה על החקלאים האירופיים. לפי הדיווחים, הם אפילו דורשים ממדינות אירופה ויתור על המע"מ שמוטל על כל המוצרים (בארה"ב אין מע"מ, א"א). "לקח לנו הרבה זמן לנסות ולהבהיר להם את המחשבה מאחורי מס ערך מוסף", אמר הנציב האירופי. כמו כן, הם דורשים הסרת "חסמי סחר לא־מוניטריים", למשל בדיקות הבטיחות המקיפות שהאיחוד משית על כלי רכב מיובאים.
בדבריו בבית הלבן, חזר טראמפ על עמדתו שהאיחוד האירופי נוסד למעשה כדי לנצל כלכלית את ארה"ב. הוא פירט כי ייתכן שהדרך לביטול המכסים תעבור דרך קניית אנרגיה בהיקפים גדולים מארה"ב ויצוא ביטחוני במיליארדים, שגם יפצה את ארה"ב על השקעתה ומחויבותה בנאט"ו. פון דר ליין כבר אמרה בימים האחרונים כי האיחוד "מוכן" לקנות יותר אנרגיה מארה"ב: "אנחנו עדיין רוכשים הרבה גז מונזל מרוסיה, מדוע שלא נרכוש אותו מארה"ב?", אמרה.
מנפילה דרמטית לזינוק: הסיפור המוזר מאחורי מניית חברת הענק
כבר חודשים שריינמטאל היא יקירת השוק הגרמני. כאשר מניות חברות כלי הרכב והתעשייה צנחו, המניה של החברה הביטחונית, המייצרת טנקים, תחמושת, מערכות הגנה וטילים זינקה ביותר מ־110% מתחילת השנה, וביותר מ־1,400% בשלוש השנים האחרונות.
גל ההתחמשות האירופי הקפיץ אותה לשווי של עשרות מיליארדי אירו.
אבל ביום ב', עם פתיחת המסחר בבורסה הגרמנית והבהלה שאחזה בשווקים האירופיים בשל השפעות המכסים של טראמפ, המניה צללה ב־27% בתוך דקות. מה שקרה לאחר מכן דווח בתקשורת הגרמנית, שפירטה על "המסלול המשוגע של ריינמטאל". מנכ"ל החברה ארמין פפרגר, דמות ציבורית ומוכרת בגרמניה, ניצל את הירידות כדי לרכוש מניות ב־700 אלף אירו. הדבר היווה סיגנל של אמון למשקיעים, הסבירו בתקשורת, והמניה זינקה ב־39% במהלך יום המסחר. "סוג כזה של תנודתיות שמור בדרך כלל רק לביטקוין", נכתב ב"בילד" הגרמני.
"הבזוקה" של אירופה
אך במקביל, כמה מדינות מובילות קו תקיף יותר. כך, למשל, שר המסחר הצרפתי אמר לפני מפגש עם עמיתיו האירופיים בלוקסמבורג כי "האיחוד צריך להיות מוכן להשתמש בצעדים אגרסיביים". אלו כוללים את המנגנון המכונה Anti Coercion Instrument (מנגנון נגד כפייה), שמאפשר בין היתר לחסום גישה אמריקאית לשוקי ההון האירופיים, למסות חברות טק אמריקאיות ועוד.
הצעד, שמכונה "הבזוקה" של האיחוד האירופי, נתקל בהתנגדות פנימית, בין היתר מאירלנד הנהנית מהסחר בשירותים עם ארה"ב. גם הגרמנים ניסו להציג עמדה שקולה: "זה הזמן למשא ומתן ולא להסלמה", אמר הקנצלר היוצא אולף שולץ. מחוץ לאיחוד, ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר הבטיח "לנקוט צעדים שיגנו על התעשייה הבריטית" אך לא פירט מה הם יכללו.
על המחלוקות הפנימיות באיחוד תעיד הנסיגה ברגע האחרון מחלק מחבילת המכסים שגובשה בתגובה למכסים על אלומיניום ופלדה. אחרי שטראמפ איים להטיל 200% מכס על שמפניה צרפתית בתגובה למכס הגבוה שהיה אמור להיות על וויסקי אמריקאי, הוסר הבורבון מהרשימה, ובמקומו נכנסה סחורה אחרת, כמו חוטים דנטליים. בשטח, כמה חברות אירופיות כבר הודיע על הפסקת היצוא לארה"ב, בהן יגואר־ריינג' רובר הבריטית ואדידס הגרמנית.
התסריטים המדאיגים
באירופה חוששים כעת מכמה תסריטים: הראשון הוא התכווצות כלכלית כתוצאה מהמכסים וצמצום היצוא, כך שמדינות האיחוד יגלשו למיתון השנה. גם לפני המכסים, הצמיחה החזויה לאיחוד הייתה צפויה להימדד בשברי אחוזים בלבד. החשש השני הוא מהשפעה של מכסים הדדיים שיטיל האיחוד האירופי על סחורה אמריקאית על האינפלציה בגוש האירו, שרק כעת מתכנסת חזרה קרוב ליעד של 2%. תסריט נוסף הוא הצפה של אירופה כעת בסחורה סינית, בשל עצירת היצוא לשוק האמריקאי. לפי ההערכות, הבנק המרכזי האירופי חושש בעיקר מהתסריט הראשון, ולכן ימשיך בהליך המואץ של הורדת ריבית בגוש גם בחודשים הקרובים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.