"הסינים התעשרו על חשבוננו והיפנים לא קונים מאיתנו"? בדקנו את הטענות של טראמפ

לאחר פגישתו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, התייחס נשיא ארה"ב גם לסוגיות כלכליות גלובליות וירה לא מעט חצים לעבר שותפות הסחר של ארה"ב. בדקנו איפה עובר הקו בין טענות לעובדות.

● בישראל מאמינים: אפשר להגיע לפתרון מוסכם מול ארה"ב בסוגיית המכסים
● פרשנות | "אתה צריך להיות הגיוני", אמר טראמפ לנתניהו - וסיפר לו על הרומן החדש שלו עם שליט טורקיה ואולי גם עם שליט איראן

"אנחנו מאבדים 2 טריליון דולר בסחר. אנחנו מאבדים טריליון דולר בשנה לסין"

הטענה שגויה

טראמפ מתייחס לגירעון המסחרי של ארה"ב, שאינו שווה ערך ל"איבוד" ערך, מכיוון שארה"ב מקבלת מוצרים ממשיים וחומרי גלם לתעשייה שלה בתמורה לדולרים שהיא שולחת לחו"ל. אך גם המספרים שגויים מאוד: הגירעון המסחרי של ארה"ב בסחורות מול העולם כולו עומד על 1.2 טריליון דולר (ולא על 2 טריליון כפי שטראמפ אמר) וספציפית מול סין - 'רק' על 295 מיליארד דולר ולא על טריליון כפי שציין.

בנוסף, זהו הגירעון המסחרי בסחורות בלבד - ארה"ב מחזיקה עודף מסחרי בשירותים אותם היא מייצאת לעולם, שטראמפ לא כלל.

"ארה"ב הייתה הכי חזקה מ-1870 עד 1913, כי היא הסתמכה על מכסים ולא על מס הכנסה. [....] ב-1913 הגיע איזה גאון עם רעיון לגבות מסים בתוך המדינה ולא מזרים"

הטענה שגויה

על פי מחקר של הכלכלן הבריטי פרופ' אנגוס מדיסון, חלקה של ארה"ב בכלכלה העולמית בדולרים - PPP (כלומר, תוך השוואה למדד המחירים) עמד על 9% ב־1870, ו־19% ב־1913. אך השיא הגיע ב־1950, אז הנתח של הכלכלה האמריקאית היה לא פחות מ־27% מהכלכלה העולמית, כמעט 40 שנה אחרי החלת מס ההכנסה בארה"ב. מאז, בעיקר בעקבות הזינוק הכלכלי בשאר העולם, בייחוד בהודו ובסין והתאוששות אירופה מימי מלחמת העולם השנייה, השיעור הצטמצם - ב־1989 הכלכלה האמריקאית החזיקה ב־21% בלבד והיום 15%. אכן מדובר על שיעור נמוך יותר מאשר ב־1913, אך קשה לייחס את זה לפתיחת ארה"ב לסחר חופשי. להיפך, אבסולוטית - הכלכלה האמריקאית גדלה בין 1913 ל־2008 פי 18, ריאלית.

"סין הפכה למדינה עשירה בגלל אנשים בבית הלבן שהרשו לזה לקרות. מאות מיליארדים של דולרים הם עושים עלינו בסחר [...] יש סיבה שיש לנו 36 טריליון דולר בחוב"

הטענה שגויה

החוב האמריקאי אכן עומד על 36 טריליון דולר, או 124% מהתוצר השנתי, אבל הקשר לסחר עם סין קטן מאוד. סין אפילו אינה המחזיקה הזרה הגדולה ביותר בחוב אמריקאי (יפן במקום הראשון, עם מעל טריליון דולר, לעומת 759 מיליארד בסין). סין אמנם קונה חוב אמריקאי בין השאר כדי להחליש את המטבע שלה ולתמוך בייצוא שלה מול ארה"ב, אך החוב הוא יציר כפיה של ארה"ב: הגירעונות השנתיים בהוצאות הממשלה מצטברים לחוב גדול. סין לא יכולה להכריח את ארה"ב להיכנס לחוב, וארה"ב יכולה לצמצם אותו באמצעות איזון הוצאות מול הכנסות.

 שי ג'ינפינג, נשיא סין. לא אשם בחוב האמריקאי / צילום: ap, Ng Han Guan

"מכרנו אפס רכבים ליפן, והם מכרו לנו מיליונים. הם לא קונים הרבה מוצרי חקלאות, רק מספיק כדי לשמור אותנו קצת שמחים"

הטענה שגויה

ב־2023 יפן רכשה רכבים אמריקאים בשווי 1.25 מיליארד דולר, ועוד 319 מיליון דולר בחלקי רכב. אך טראמפ צודק שיפן מייצאת הרבה יותר לארה"ב: 41 מיליארד דולר ברכבים ו־6.9 מיליארד דולר בחלקי רכב.

לגבי מוצרי חקלאות, יפן קונה מארה"ב מוצרי חקלאות בשווי 6.5 מיליארד דולר בשנה, הרבה־הרבה יותר מאשר בכיוון ההפוך (150 מיליון דולר בלבד).

"(מדינות נאט"ו) ניצלו אותנו צבאית עד שהגעתי; הצלחנו להביא מהן 600 מיליארד דולר. אנחנו שילמנו על נאט"ו!"

הטענה נכונה חלקית

ב־2024, עוד בתקופת ממשל ביידן, מזכ"ל נאט"ו הכריז שמאז הצהרת מדינות נאט"ו האירופאיות וקנדה על הגדלת הוצאות הביטחון ב־2014, הן עלו במצטבר ב־600 מיליארד דולר - כולל עליה של 11% בשנת 2023. אך לא רק שהדבר נעשה בעיקר בתקופת ממשל ביידן, לארה"ב לא היה קשר גדול לכך - הסיבה האמיתית היא הפלישה של רוסיה לאוקראינה, שהביאה את מדינות אירופה להגדיל דרמטית את ההוצאות הצבאיות שלהן. עם זאת, בתקופת ממשל טראמפ מדינות אירופה השיקו את מיזם 'אירופה מתחמשת מחדש' (הקרוי גם 'מוכנות 2030'). במסגרת זו הן צפויות להעלות משמעותית את ההוצאות הצבאיות שלהן, בין השאר בעזרת נטילת חוב.

"האיחוד האירופי מאוד רע לנו. הם לא לוקחים את הרכבים שלנו, את מוצרי החקלאות שלנו. הם לא לוקחים שום דבר בפועל [...] יש לנו גירעון [מסחרי] עם האיחוד של 350 מיליארד דולר

הטענה שגויה

על פי משרד המסחר האמריקאי, האיחוד האירופי רכש מוצרים אמריקאים בשווי 370 מיליארד דולר. לארה"ב אכן יש גירעון מסחרי (בסחורות) מול האיחוד האירופי, אבל פחות ממה שציין טראמפ: 236 מיליארד דולר ב־2024. בנוסף, בענף השירותים, לארה"ב יש בכלל עודף מסחרי מול אירופה. כלומר, האירופאים קונים שירותים (למשל: מוצרי תוכנה) אמריקאים יותר מאשר מוכרים בחזרה לארה"ב. ספציפית בנושא החקלאות, משרד החקלאות האמריקאי מדווח שארה"ב ייצאה 12.4 מיליארד דולר במוצרים לאיחוד האירופי, והוא היבואן הרביעי בגודלו למוצרי חקלאות אמריקאים.

 סחורות לשילוח. אירופה לא הוגנת / צילום: Reuters, Luis Boza

"גרמניה משיקה תחנות כוח על בסיס פחם בכל שבוע. הם ניסו רוח וזה לא עבד. סין משיקה שתי תחנות כוח פחמיות מדי שבוע"

הטענה נכונה חלקית

לגבי גרמניה, הטענה שגויה - אבל מול סין היא נכונה ברובה. תחנת הכוח הפחמית האחרונה נבנתה בגרמניה בשנת 2015. בעקבות המחסור באנרגיה שנבע מהפלישה הרוסית לאוקראינה והפסקת אספקת הגז הרוסי, גרמניה כן פתחה מחדש חלק מתחנות הכוח הפחמיות שהיא סגרה, ואולי טראמפ התכוון לכך. אך מדובר היה בצעד זמני, וגרמניה מתכננת להפסיק להשתמש בפחם לגמרי ב־2038. סין מנגד מקימה תחנות כוח פחמיות בקצב גבוה במיוחד. על פי דוח של המרכז למחקר אנרגיה ואוויר נקי (CREA), סין אישרה ב־2022 לא פחות מ־106 ג'יגה־וואט בתחנות כוח פחמיות, מה שמתורגם על פי חישוביהם לשתי תחנות בכל שבוע. עם זאת, בשנים האחרונות הקצב מאט, וב־2024 סין אישרה תחנות כוח בשווי 66.7 ג'יגה־וואט. עדיין מדובר בקצב דרמטי.

"כשנכנסתי לתפקיד, העיתונות השתגעה - מחיר הביצים הוכפל פי 4! אמרתי - רק הגעתי, ספרו לי על זה. עכשיו מחירי הביצים ירדו ב-79%"

הטענה נכונה חלקית

לפני כמה ימים הצהיר טראמפ על ירידה של 59% "בלבד" במחיר הביצים. זו ירידה ממחירי השיא שנרשמו בחודש פברואר לאחר זינוק במחירי הביצים בעקבות התפרצות שפעת העופות בארה"ב. התפרצות המחלה, שהגיעה על פי ה־CDC ל־168 מיליון עופות - הביאה לשחיטה המונית שלהן במטרה לעצור את התפשטותה. הדבר הוביל למחסור לאומי בביצים, שהזניק את המחירים לממוצע של 8 דולר ול־12 בשיא, והביא חנויות ועסקי מזון רבים לקצץ משמעותית במכירת הביצים ובשימוש בהן כחומר גלם.

מדובר, אגב, במחירים הסיטונאיים ועדיין לא במחירים לצרכן, וחשוב מכך - חלק ניכר מירידת המחיר נבע מייבוא ביצים אינטנסיבי במיוחד מטורקיה ומקסיקו. כעת, המכסים של טראמפ מאיימים לעצור אפיק זה של הקלה ביוקר המחיה האמריקאי.

"באיחוד האירופי זורקים כדור באולינג מגובה 20 רגל ואם יש עיקול קטן, הם אומרים 'סליחה, הרכב לא כשיר'. הם ממציאים חוקים ורגולציות מסיבה אחת: שלא תוכל למכור את המוצר שלך במדינות האלה. אנחנו לא נרשה לזה לקרות. מכסים הם חלק גדול מזה, אבל גם חסמים"

הטענה נכונה

אכן יש פערים בסטנדרטי הבטיחות בין האיחוד האירופי לארה"ב. אלו נידונים כעת בשיחות הסחר בין הצדדים, וארגונים העוסקים בהגנת צרכנים ובטיחות בדרכים הזהירו בחודש שעבר, שהורדת הסטנדרטים האירופאים לבטיחות רכבים היא "טעות קטסטרופלית" ש"תימדד במוות של גברים, נשים וילדים בכבישי האיחוד האירופי". נראה שאכן, הרגולציות האירופאיות על ייבוא רכבים אמריקאים חוסמת את חלקם מלהיכנס לאיחוד האירופי.