ביטול רכש הגומלין ועסקאות מול סין: המכסים הכניסו את ישראל לפלונטר

הדרישות של הממשל האמריקאי סביב סוגיית המכסים מכניסות את ישראל לפלונטר, כאשר במוקד עומדת שאלת רכש הגומלין. אחת הטענות המרכזיות שהעלו האמריקאים היא כנגד הדרישה הישראלית שמחייבת ספקים זרים שזכו במכרזים לרכוש מוצרים מקומיים או לחילופין להשקיע במדינה.

● בסין ניסו להעביר סחורות לארה"ב דרך מדינה שלישית. זו התגובה שקיבלו
● נערכת למכסים: יצרנית השבבים הגדולה בעולם מקפיצה מחירים

רכש מסוג זה מזרים לישראל מיליארדי דולרים מדי שנה ותומך במאות חברות מקומיות. אולם כעת מקיימים במשרדי הממשלה דיונים קדחתניים בדילמה האם לפטור חברות אמריקאיות מרכש גומלין כדי לזכות בהקלות בתוכנית המכסים של טראמפ. אם אכן זה יקרה, תעשיות שלמות, בעיקר אלה הביטחוניות, עלולות לספוג מכה כואבת.

משרדי הממשלה מנסים לחתור לצמצום הגירעון המסחרי של ארה"ב מול ישראל, שעל בסיסו חושב המכס הגבוה יחסית שיוטל על ישראל - 17%. משרד האוצר מוביל את השיח לקראת גיבוש עמדה אחידה ותוכנית צעדים, שתוגש לאישור שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואז לראש הממשלה בנימין נתניהו.

על פי מנגנוני רכש הגומלין, חברות אמריקאיות נדרשות לבצע בישראל רכש בהיקף של 50% מערך עסקה ביטחונית שאינה מבוססת על כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי. בהתקשרויות עם חברות אמריקאיות אזרחיות, שיעור רכש הגומלין עומד על 35%, ובעסקאות עם גופים ממשלתיים - 18% מערך העסקה.

בפרק על ישראל מתוך דוח תוכנית המכסים שפירסם ממשל טראמפ, נטען כי "ספקים אמריקאים נמצאים בעיקרון בעמדת נחיתות בשל דרישות ה'אופסט' המשמעותיות", זאת "למרות החלטת בית משפט ישראלי האוסרת על התחשבות בהצעות 'אופסט' בקביעת הזכייה במכרז". הדוח מדגיש במיוחד כי "ספקים קטנים ובינוניים מארה"ב לעתים קרובות מהססים להתחייב לביצוע רכישות בישראל", וכי "כתוצאה מכך, השתתפותם במכרזים ישראליים מוגבלת".

מלכוד בין ענקיות

ישראל כבר נקטה בצעדים ראשונים לריצוי האמריקאים, כולל ביטול מכסים על מוצרים מארה"ב והרחבת ההכרה בתקינה האמריקאית. נבחנת גם אפשרות להסטת רכש ממשלתי מאירופה לטובת השוק האמריקאי.

בסופו של דבר, ישראל היא שחקנית קטנה בזירת הסחר העולמית, קל וחומר מול ארצות הברית, כאשר ברור שמלחמת המכסים של טראמפ מכוונת יותר למעצמות כמו סין. להבנת גורמים רשמיים בישראל, לממשל בוושינגטון חשוב לא רק מאיזה מדינות ישראל תקנה - אלא גם מאיזה מדינות היא לא תקנה. וכך עלולה למצוא את עצמה ישראל הקטנה במלכוד בין ענקיות עולמיות, שכבר החל לתת אותותיו בשטח.

מקרה מבחן ליחסי ישראל-ארה"ב-סין הוא פרויקט הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים. משרד האוצר החליט לחתום על הסגירה הפיננסית לפרויקט ללא רכיב ספק הקרונות, לאחר שנסוג מאישור חוזה עם CRRC הסינית בשל לחצים אמריקאיים, אותה קבלנית שייצרה את הקרונות לקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב. במקביל, קונצרן יונדאי הדרום־קוריאני פועל להשתלב באספקת הקרונות.

היתרון של הביטחוניות

בצל האתגר מול ממשל טראמפ, לחברות הביטחוניות הישראליות הגדולות יש יתרון ביחס לסטארט־אפים ולשחקנים הקטנים, בזכות חברות הבנות שלהן בארה"ב. כך, בין השאר, לאלביט יש את אלביט מערכות אמריקה, לתעשייה האווירית יש את סטארק שעוסקת בתתי־מערכות בתחום הצבאי, ולרפאל יש את PVP שעוסקת במערכות אלקטרו־אופטיות. זה מאפשר להן לייצר בארה"ב עם תווית Made in USA, להעסיק מקומיים - ועדיין ליהנות מהחדשנות הישראלית ומהביקושים שנובעים מעצם ההוכחה הנרחבת של המערכות בשדה הקרב.

שעה שכל מדינות העולם עוסקות בניסיונות לצמצם את תוספת המכסים האמריקאית למינימום האפשרי, אזי חברות־בנות שכאלו מספקות ורסטיליות חשובה. מנגד, חברות קטנות וסטארט־אפים יידרשו לבחון דרכים יצירתיות שיותירו אותם במגרש העסקי, שהרי לפי נתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), ארה"ב הייתה הלקוחה השנייה בהיקפה של התעשיות הביטחוניות הישראליות בין השנים 2024־2020, עם 13% מכלל היצוא.