בסין ניסו להעביר סחורות לארה"ב דרך מדינה שלישית. זו התגובה שקיבלו

ארה"ב מגדילה את המכסים על וייטנאם, עקב עדויות לכך שסין מעבירה דרכה סחורות כדי לחמוק מהם • בהאנוי נבהלו והתחייבו להדק את הפיקוח על־מנת להשיג הפחתה • האם זה אפשרי?

נמל הו צ'י מין סיטי בוייטנאם / צילום: Shutterstock, Igor Grochev
נמל הו צ'י מין סיטי בוייטנאם / צילום: Shutterstock, Igor Grochev

בזמן שגל המכסים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הושהה לטובת ניהול משא־ומתן עם מרבית המדינות, וושינגטון ממשיכה ללכת ראש בראש עם סין - בהעלאות מכסים הדדיות בקצב גבוה. המכסים האמריקאים על בייג'ינג עומדים לפי שעה על 145%, ואילו סין הטילה על וושינגטון מכסים בשיעור 125%. אלא שבממשל טראמפ לא מסתפקים במכסים בלבד ושואפים "לחנוק" את היצוא הסיני לארה"ב גם דרך יעדים שלישיים - כשבמרכז ניצבת וייטנאם.

כותרות העיתונים | בגלל הפגנות: הנזק הכלכלי ליהודים בארה"ב נאמד ביותר ממיליארד דולר
הפקק הצהוב כבש את אמריקה: קוקה־קולה כשרה לפסח הפכה ללהיט בעולם

במסגרת המכסים השונים שהטיל נשיא ארה"ב, הוא הציב את אלה על וייטנאם בגובה 46% - בטרם הקפיא אותם בחזרה ל־10%. בהאנוי ניכר שנבהלו, שכן לפי סוכנות הידיעות רויטרס, וייטנאם מוכנה להתחייב בפני ארה"ב להדק את הפיקוח על העברת סחורות סיניות בשטחה בדרך לארה"ב. בדרך זו הם מקווים כי בוושינגטון ייעתרו למגעים עמם ויפחיתו את המכסים המיועדים לכ־22%-28%.

לפי נציב המסחר האמריקאי, סך יבוא הסחורות מווייטנאם לארה"ב הסתכם בכ־149.6 מיליארד דולר בשנה שעברה, כשמנגד היצוא האמריקאי להאנוי עמד על 13.1 מיליארד דולר. מאז שהחלה מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ב־2018 היבוא האמריקאי מוויטנאם כמעט הוכפל, בעוד שהיצוא אליה נותר ללא שינוי מהותי. המשמעות היא שהגירעון המסחרי בין שתי המדינות זינק לגבהים חריגים: מכ־39.5 מיליארד דולר "בלבד" בתחילת מלחמת הסחר לכ־123.5 מיליארד דולר ב־2024.

הבית הלבן: "סין משתמשת בווייטנאם"

מחקר שהתבצע באוניברסיטת הרווארד מצא בנתוני הסחר בין המדינות עדויות כי הסינים שלחו סחורות לארה"ב דרך וייטנאם, במטרה לעקוף את המכסים הגבוהים יחסית. אדמונד מאלסקי, פרופ' באוניברסיטת דיוק, אמר ל־CNBC כי כ־16% מצמיחת הסחר של וייטנאם עם ארה"ב נובעת כנראה משִׁטְעוּן, ללא שום השפעה וייטנאמית על הערך הצבור של מוצר. גם יועץ הבית הלבן לנושאי מסחר, פיטר נבארו, סיפר בראיון לפני כשבוע לפוקס ניוז כי "סין משתמשת בווייטנאם לשטעון לטובת הימנעות ממכסים".

שִׁטְעוּן הוא שליחת סחורות ליעד מסוים דרך יעד אחר - שבו שטרי המטען מוחלפים והסחורות מועמסות לאונייה אחרת שמובילה אותן ליעד הסופי. הדבר מקשה במיוחד על ניטור מקור היעד האמיתי של הסחורות.

לדברי אלעד ברשאן, מומחה למכס ושילוח בינלאומי ומייסד־שותף ב־SlickChain, "אין דבר כזה מכס גאוגרפי, משום שיכולת הניטור קרובה לאפס. יש מכס על סוג של מוצר - וברוב המוצרים מדובר בתערובת, כך שבלתי אפשרי לבדוק מה המקור האמיתי שלהם. גם הצעד הווייטנאמי בנוגע לפיקוח על העברת הסחורות הסיניות הוא הצהרתי, כי רק בשוליים ניתן לבדוק".

בניגוד לכל הדאגות, בהאנוי קרוב לוודאי שנשמו לרווחה כששמעו על הדיווח ב־CNBC שטראמפ החליט, לפי שעה, כי סמארטפונים ומחשבים יהיו פטורים ממכסי ההדדיות מול סין. ההנחיות החדשות כוללות גם פטורים למכשירים ורכיבים אלקטרוניים אחרים, כולל מחשבים ניידים, מוליכים למחצה, מסכי טלוויזיה, כרטיסי זיכרון וכוננים לאחסון נתונים.

כשליש מהיצוא של וייטנאם לארה"ב עשוי להיות מושפע מהמהלך, שכן ברבעון הראשון של 2025 כ־24% ממנו היו מחשבים ורכיבים אלקטרוניים, ו־9% נוספים טלפונים, מכשירים סלולריים ורכיביהם.

ד"ר קובי ברדה, היסטוריון לפוליטיקה אמריקאית וגאו־אסטרטגיה, שמלמד בבית הספר הרב־תחומי מכון HIT חולון, רואה בנושא ההקלות בסמארטפונים ושבבים בתור סדקים ראשוניים במדיניות של ממשל טראמפ. "וייטנאם נמצאת בין הפטיש לסדן, כשהאמריקאים מנסים לבודד את סין באמצעותה. כבר בתקופת ביידן, באיסור יצוא השבבים ובדרישה מאזרחים סינים בעלי אזרחות אמריקאית לבחור אם הם מעוניינים לוותר על האזרחות ולהישאר בסין, הייתה התייחסות לווייטנאם, כי זה נתפס כמעין עסקת חבילה. המטרה היא לנסות לבודד את הווייטנאמים מהסינים באמצעות הקלות והחרגות".

רוצים סחר - אך לא כזה שישרת את סין

תחום שבו מבחינת האמריקאים אין שום בעיה מול הווייטנאמים הוא הסחר בשירותים. מנתוני נציב הסחר האמריקאי עולה כי בשנת 2022 חלה עלייה של 26.1% ביצוא השירותים לווייטנאם - לסכום של 2.4 מיליארד דולר. התחומים המרכזיים שהשפיעו הם התיירות, התחבורה והשירותים הפיננסיים. מנגד, יבוא השירותים מווייטנאם אומנם זינק ב־88%, אבל עומד על 874 מיליון דולר.

בסיכומו של דבר, בוושינגטון מעוניינים בסחר עם וייטנאם, אבל לא כזה שישרת את סין שנוקטת פרקטיקות סחר לא הוגנות. "אין סיבה שרכב סיני שנכנס לארה"ב ישלם 2.5% ולהיפך 25%", מסכם ברשאן. "יש גם את סוגיית הרגולציות. זו מגבלה גדולה שמביאה לכך שסחר הרכב הישיר בין ארה"ב לאירופה הוא כמעט אפסי, בגלל מגבלות תקינה הדדיות. אצל הסינים לעומת זאת התחרות היא בלתי הוגנת, כי הם שומרים את השער של היואן בצורה מלאכותית ליצירת יתרון".