סין מאיימת, ארה"ב קורצת להודו, ומנהיגים אחרים מחפשים מוצא ממלחמת הסחר

בעוד שסין מזהירה שתנקום במדינות שיפגעו באינטרסים שלה ומגבירה לחצים בדרום־מזרח אסיה, סגן נשיא ארה"ב מנסה לגייס את הודו להסכם סחר • בינתיים, ראשי מדינות העולם מתמרנים בין וושינגטון לבייג'ינג בניסיון להימנע מהסלמה שתפגע בצמיחה העולמית

טראמפ וג'ינפינג. ארה''ב היא עדיין שותפת הסחר הגדולה ביותר של סין / צילום: ap, Susan Walsh
טראמפ וג'ינפינג. ארה''ב היא עדיין שותפת הסחר הגדולה ביותר של סין / צילום: ap, Susan Walsh

מלחמת הסחר ממשיכה לשלוט בסדר היום הכלכלי העולמי. ביום שני סין הזהירה כי תגיב נגד מדינות שישתפו פעולה עם ארה"ב בדרכים שיפגעו באינטרס הסיני. האזהרה מגיעה לאחר שדווח בשורת אמצעי תקשורת כי המשא־ומתן שהממשל האמריקאי מתכנן לנהל עם שותפותיו על המכסים ישמש כמנוף לחץ שמטרתו להגביל את קשריהן עם סין.

משווקים את הקרנות האלה כ"פתרון הקל" לטירוף בשוק המניות. אל תקנו את זה
סין חשפה רכבים במחירים חסרי תקדים, והם בדרך לישראל. איך יושפע השוק?

"סין מתנגדת בתוקף לכל הסכם שנעשה על חשבון האינטרסים שלה. אם דבר כזה יתרחש, סין לא תקבל זאת ותנקוט צעדים נגדיים באופן נחוש", נמסר ממשרד הסחר הסיני. המשרד הזהיר גם מפני הסכנה לכל המדינות במקרה שבו הסחר הבינלאומי יחזור ל"כללי הג'ונגל" ותיאר את פעולותיה של ארה"ב כ"שימוש לרעה במכסים" ו"בריונות חד־צדדית". לאחרונה סין אף הגישה תביעה נגד ארה"ב בארגון הסחר העולמי בעקבות העלאות המכסים.

כזכור, מוקדם יותר החודש נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הקפיא העלאות מכסים כלפי מדינות אחרות למשך 90 יום, אך דווקא העלה את המכסים על סין לרמה של 145%. בתגובה, סין הטילה מכסים בגובה של 125% על יבוא סחורות מארה"ב, ובנוסף הגבילה את יצוא המינרלים החיוניים והכניסה מספר חברות אמריקאיות לרשימות שחורות המגבילות את שיתוף־הפעולה שלהן עם חברות סיניות.

נשיא סין שי ג'ינפינג ביקר בשבוע שעבר בווייטנאם, מלזיה וקמבודיה, ולפי דיווחים רשמיים מסין קרא בפגישותיו עם מנהיגי המדינות הללו לשיתוף־פעולה נגד המכסים. מאז שטראמפ הטיל מכסים על סין בקדנציה הראשונה שלו, בייג'ינג חיזקה את קשרי המסחר בדרום־מזרח אסיה, שהפכה לשותפת הסחר האזורית הגדולה ביותר שלה. ארה"ב נותרה שותפת הסחר הגדולה ביותר של סין ברמה של מדינה בודדת.

היחסים עם הודו נפגעו?

בתוך כך, סגן נשיא ארה"ב ג'יי.די ואנס הגיע להודו לשיחות עם ראש הממשלה נרנדרה מודי, בניסיון להגיע להסכמות על הסכם סחר דו־צדדי. הבית הלבן הגדיר את הביקור כמרוכז ב"יעדים כלכליים וגאו־פוליטיים משותפים", והודו ציינה כי זאת "הזדמנות לשני הצדדים לבחון את ההתקדמות ביחסים". לפי הדיווחים מהודו ומארה"ב, המשא־ומתן יתמקד בהאצת חתימה על הסכם סחר, אף שגורמים כמו מחאות חקלאים בהודו ומתח סביב סוגיות הגירה עלולים להעיב על הביקור.

ב־2 באפריל הטיל טראמפ מכסים של 26% על הודו - למרות יחסיו הקרובים עם מודי. ההקפאה למשך 90 יום סיפקה הקלה מסוימת, אך בדלהי נותרו זהירים והם חוששים מהצעדים הבאים של טראמפ. כדי למנוע הידרדרות כלכלית נוספת, פועלים גורמים בהודו מסביב לשעון כדי להגיע להסכמות ראשוניות להסכם הסחר, שמקווים להשלימו עד הסתיו. הודו כבר הפחיתה מכסים על מספר מוצרים אמריקאים, וצפויות הפחתות נוספות בהמשך.

ארה"ב היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של הודו, עם סחר דו־צדדי בהיקף של למעלה מ־190 מיליארד דולר. במהלך ביקור של מודי בוושינגטון עם שובו של טראמפ לבית הלבן, המנהיגים התחייבו להכפיל את הסחר ל־500 מיליארד דולר - "שותפות ענק", כפי שכינה זאת מודי.

אך לא כולם מרוצים. ביום הגעתו של ואנס הכריזה התאחדות החקלאים הגדולה והוותיקה ביותר בהודו על מחאות ארציות נגד ההסכם. ההתאחדות טוענת כי פתיחת הסחר עלולה לפגוע אנושות בהכנסות החקלאים, ובמיוחד בענף החלב. הארגון , AIKS, מזוהה עם המפלגה הקומוניסטית של הודו, שמאשימה את שר המסחר האמריקאי הווארד לוטניק ב"כפייה" בדרישתו לכלול את מגזר החקלאות ההודי הנתמך בסובסידיות עצומות כחלק מההסכם.

בנוסף, בהודו חוששים מקולות רבים בממשל הקוראים לבטל את ויזות העבודה המיוחדות שניתנות בעיקר לאנשי הייטק, רבים מהם מהודו. למרות שטראמפ התבטא בעבר כי זוהי תוכנית חשובה לכלכלה האמריקאית וכי צריכים אנשים מוכשרים, הרי שרבים מתומכיו הביעו התנגדות לכל סוג של ויזת עבודה מכיוון שלטענתם זה לוקח מקומות עבודה של אמריקאים.

פרמיית הסיכון של ארה"ב עולה ועלולה לשים סוף לעידן הדירוג המושלם

בעוד נשיא ארה"ב ממשיך להוביל עימות כלכלי מתמשך מול סין, גוברים הסימנים לזעזוע יסודי בכלכלה האמריקאית. תשואות האג"ח מזנקות בחדות, ונתוני אג"ח ה־CDS, האומדת את הסיכון לחדלות פירעון, מטפסת לרמות שמזכירות ציפייה למיתון חריף.

במקביל, החשש בשווקים מתעצם כאשר דירוג האשראי של ארה"ב שוב עומד בפני סכנת הורדה, הפעם מצד כלל סוכנויות הדירוג, דבר שעלול להביא לסיום עידן הדירוג המושלם של הכלכלה הגדולה בעולם. סוכנות הדירוג מודי'ס, האחרונה שעוד מעניקה לארה"ב דירוג אשראי מושלם, 'AAA', העמידה את תחזית הדירוג כשלילית. בחודש מרץ האחרון אף הזהירה כי "כוח העמידה הפיסקלי של ארה"ב נמצא במסלול של ירידה רב־שנתית מתמשכת". במודי'ס הוסיפו כי עלות המימון של החוב האמריקאי צפויה להאמיר בצורה מדאיגה עקב הריבית הגבוהה. בנוסף, חברת S&P, שהפחיתה ראשונה את דירוג ארה"ב, אי אז ב־2011, העריכה לאחרונה שייתכן שדירוג ארה"ב יירד פעם נוספת.

השלכות אפשריות כוללות עלייה בעלויות המימון של הממשלה, פגיעה באמון המשקיעים וטלטול השווקים הגלובליים. המצב הנוכחי מדגיש את הצורך הדחוף בניסיון לשיתוף פעולה בין־מפלגתי כדי לטפל בחוב העמוק, העומד על מעל ל־36 טריליון דולר.

אהרן כץ

מגייס מדינות למאבק

במבט יותר גלובלי, שרי הכלכלה והאוצר של מדינות העולם מחפשים נתיב יציאה ממשבר הסחר הגלובלי החמור ביותר במאה האחרונה. השבוע הם צפויים להגיע לוושינגטון לפגישות האביב של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. נושא הסחר יהיה במרכז תשומת הלב, ולפי רשת בלומברג רבות מהמדינות ינצלו את ההזדמנות לקדם שיחות עם ארה"ב. טראמפ, שכבר חזר בו חלקית מהעלאות המכסים שהטיל החודש, מעדיף הסכמים דו־צדדיים, בעוד ממשלו מנסה לגייס מדינות למאבק מול סין.

עוזריו של טראמפ אומרים כי הם שואפים לראות מדינות נוספות מצטרפות להחרפת הצעדים נגד סין. אך במקביל לעליית הטונים, כלכלות מפותחות שהיו בעלות ברית קרובות של ארה"ב מאז מלחמת העולם השנייה - וששיתפו פעולה עם הלחץ של ממשל ביידן על בייג'ינג - החלו להתקרב דווקא לסין.

האיחוד האירופי, שמתכנן לשלוח בחודשים הקרובים בכירים לבייג'ינג, נוקט גישה כפולה כלפי מלחמת הסחר: תגובה אחידה ונחושה מצד אחד, ושמירה על אפשרות להסכמות מצד שני. בריטניה מנסה למצב את עצמה כמתווכת אפשרית בין ארה"ב לאיחוד, ואולי גם מול סין, אליה כבר הגיעו שלושה שרים בריטיים השנה.

כלכלות גדולות כמו בריטניה, גרמניה ויפן כבר ניהלו שיחות עם הצוות הקרוב של טראמפ מאז שהסכסוך הסלים. לדוגמה, נציגים בריטיים צפויים להגיע לוושינגטון במטרה להשיג הפחתת מכסים על רכבים ופטור מהעלאות צפויות על תרופות בתמורה להפחתת מכסים על מזון אמריקאי והקלות במסים על ענקיות הטכנולוגיה. לזה צריך להוסיף כי ממשל טראמפ כבר מתחיל לחלק פטורים ממכסים למוצרים מסוימים, למשל לסמארטפונים.