לאחר תצהיר רונן בר והודעתו על פרישה קרובה - הדילמה של בג"ץ

ראש השב"כ רונן בר הגיש היום (ב') תצהיר לבג"ץ המתאר שורת התערבויות מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו בעבודת שירות הביטחון הכללי. בשורה התחתונה טוען בר כי הוא פוטר מטעמים לא עניינים ולא מקצועיים שמקורם בציפייה שלא התממשה כי יהיה נאמן באופן אישי לראש הממשלה.

בר לקח אחריות על הכישלון של הארגון בטבח ה־7 באוקטובר, והוא גם מדגיש אותו בתצהיר ומבהיר כי בקרוב יודיע מתי בכוונתו להתפטר, אך לא מציין מועד להתפטרות עצמה.

● רונן בר: "הובהר לי שככל שיתקיים משבר חוקתי, עליי לציית לראש הממשלה ולא לבג"ץ"
● נתניהו החל להעיד על תיק 1000: "מילצ'ן יזם. הוא רצה להנעים את חיינו"

כעת הפנים נשואות ליום חמישי השבוע - המועד בו נקבע שעד אליו יגיש ראש הממשלה תצהיר נגדי, בו הוא יכול לפרט את התשתית העובדתית לפיטוריו של בר, כפי שמבקשים השופטים, ולהתייחס לטענות הקשות נגדו.

קיימת אפשרות שנתניהו יבחר שלא להגיש תצהיר, ואם כך, הדבר יפעל לחובתו. גם לנספח הסודי שהגיש בר יש משמעות רבה. התצהיר הסודי, לעיני שופטי בג"ץ וראש הממשלה בלבד, נועד לתמוך בטענות בר ולהראות במסמכים ותכתובות את אמיתות הטענות, לצד טענות שלא ניתן לחשוף אותן בציבור. למשל, לגבי החקירות המתנהלות בעניין מסירת ידיעות סודיות.

הדילמה הניצבת מול שופטי בג"ץ היא להימנע מהכרעה או לתת הכרעה שתחרוג מעניינו האישי של בר. ההערכה בקרב משפטנים היא שהשופטים יתנו החלטּה מנומקת לאור החשיבות הציבורית של הסוגיה.

אם השופטים ירצו, הם יכולים להימנע מהכרעה ולהיתלות בהצהרתו של בר על התפטרותו הקרבה, שהרי בכל מקרה בר צפוי להתפטר. בדיון גם ניכר כי הם מבקשים שלא להכריע ו"להכריח" את הממשלה לעבוד עם בר.

לצד זאת, בר לא נקב במועד קרוב, ובדיון שנערך בבג"ץ היה ברור כי השופטים רואים באור בעייתי את התנהלות הממשלה בהליך הפיטורים. מנגד, היה חסר להם מידע - מהו הבסיס העובדתי להחלטה לפטר אותו? האם היתה תשתית עובדתית, והאם בר הגיב עליה?

כעת, הטענות הקשות שהונחו בפני שופטי בג"ץ, המוכחשות על־ידי נתניהו, עשויות להקשות עליהם להתחמק מהכרעה. הכרעה כזו תבהיר לממשלה את מערכת היחסים בין הדרג המדיני לראש השב"כ. העניין רחב וחשוב הרבה מעבר לעתידו של בר. חשיבות ההכרעה תהיה בשרטוט גבולות המותר והאסור במסגרת כפיפות ראש השב"כ לממשלה.

 הדיון בבג''ץ בעתירות נגד הדחת ראש השב''כ רונן בר / צילום: ניצן שפיר

בר: "ראש הממשלה לחץ עליי"

בר עצמו טוען כי הוא חושף את ההתנהלות הבעייתית "מתוך חובתו כלפי אזרחי ישראל וחשש כבד ליכולתם של ראשי השרות הבאים לשמור על ממלכתיות הארגון, מקצועיותו ופעילותו בהתאם לייעודיים החוקיים בלבד, חרף לחצים שמופעלים, ומבלי לחוש שחרב הפיטורים, בתהליך חפוז ולא תקין, תאיים עליו".

הוא גם כותב בתצהירו כי חשיבות דבריו נועדה לטובת "הצגת קו ברור בין אמון הנדרש במערכת דמוקרטית לבין נאמנות שמאפייינת משטרים אחרים".

בין ההאשמות החמורות בתצהירו של בר מופיע הניסיון לכפות עליו נוסח של חוות־דעת שנוסחה לכאורה על־ידי ראש הממשלה או על־ידי מי מטעמו. אותה חוות־דעת הייתה מביאה להפסקת ניהולו השוטף של משפטו הפלילי של נתניהו, ולא הייתה מקובלת על בר.

בעוד נתניהו טען כי רק דרש את שינוי מיקומו של הדיון, בר טוען כי ראש הממשלה "לחץ עליי, באופן חריג, חוזר ונשנה", כדי שיתן הנחיה כי עליו להתנהל בדרך שלא מאפשרת פומביות ולא תאפשר בפועל את ניהול המשפט. בר סירב כי מצא שניתן לקיים את הדיונים תוך אמצעי אבטחה מסוימים. אותו סירוב הביא לחוסר האמון בו, הוא טוען.

נתניהו: "רצף שקרים"

על התערבות במחאה נגד הממשלה מספר בר כי נתניהו ביקש ממנו לפעול בניגוד לתבחינים שנקבעו, ואף דאג שחילופי דברים בעניין לא יתועדו - טענה חמורה המוכחשת על־ידי נתניהו על כל חלקיה.

מטעמו של ראש הממשלה נמסר כי "התצהיר של רונן בר רצוף שקרים וחושף את כשליו", תוך התייחסות נרחבת המבקשת לשלול את טענותיו של בר.