הכותרות בתקשורת חגגו ירידה בנתוני האבטלה. מה בעצם עומד מאחוריהם?

המושג

שיעור האבטלה: היחס בין מספר הבלתי מועסקים לבין סך האוכלוסייה מעל גיל 15, למעט קבוצות של אנשים שלא מסוגלים לעבוד

ההקשר האקטואלי

בשבוע שעבר, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה את שיעור האבטלה - ודווח שהוא הגיע לרמתו הנמוכה ביותר מאז הקורונה. אומנם המושג הזה, "שיעור אבטלה", נשמע די טריוויאלי - אבל מה באמת עומד מאחוריו?

מהי אבטלה?

לכאורה, ההגדרה של "אבטלה" היא פשוטה: אי יכולת של אדם המחפש עבודה למצוא עבודה הולמת בשכר, גם לא באמצעות שירות התעסוקה.

מתוך כלל האוכלוסייה, מוגדר "כוח העבודה": בני 15 ומעלה, להוציא קבוצות כמו אנשים שלא מסוגלים לעבוד, פנסיונרים ותלמידים שלא עובדים. כוח העבודה מתחלק לשתי קבוצות: מועסקים ובלתי מועסקים. מועסק הוא אדם שעבד בישראל או בחו"ל (מטעם גוף ישראלי) לפחות שעה אחת בשבוע הקודם. קבוצת המועסקים כוללת גם משרתים בצבא בחובה ובקבע וגם את מי שנעדרו זמנית מעבודתם, אם בשל מחלה, חופשה או - סיבה שהפכה לנפוצה מאוד בשנה האחרונה - שירות מילואים.

באופן סימטרי, "בלתי מועסק" הוא אדם בן 15 ומעלה שהיה זמין לעבודה בשבוע שלפני עריכת הסקר, אך לא עבד כלל (אפילו לא שעה אחת) וחיפש עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות האחרונים, למשל על ידי רישום בלשכת עבודה של שירות התעסוקה או פנייה אישית או בכתב למעסיק.

וכך מחושב שיעור האבטלה הרשמי: מחלקים את מספר הבלתי מועסקים בסך כוח העבודה (כלומר, המועסקים והבלתי מועסקים יחד). נתבונן, לדוגמה, בנתוני מרץ 2025 שפרסמה הלמ"ס. בסך הכל, היו בכוח העבודה כ־4.6 מיליון נפשות. מספר הבלתי מועסקים עמד על 119 אלף. נחלק את מספר הבלתי מועסקים בכוח העבודה ונקבל את שיעור האבטלה בחודש זה: 2.6%.

אבטלה "מורחבת"

חוץ מהאבטלה ה"רגילה", נהוג לחשב גם את האבטלה ה"מורחבת". אם קודם ההגדרה של אבטלה הייתה מצומצמת וכללה רק את הבלתי מועסקים, כאן ההגדרה מקיפה יותר וכוללת קבוצות נוספות: המתייאשים מחיפוש עבודה; הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בשנתיים אחרונות; המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות. בסך הכל, מדובר ב־178 אלף נפשות. אם נחלק את המספר הזה בכוח העבודה, נקבל את שיעור האבטלה המורחבת: 3.9%.