"לפעול לקבלת ערבות מדינה": ביהמ"ש אישר חלקית את המתווה להסדר חוב בסלייס

כשנה וחצי אחרי שרשות שוק ההון מינתה את רו"ח אפי סנדרוב למנהל המורשה של חברת הגמל סלייס, השופטת סיגל יעקבי מבית המשפט המחוזי בתל אביב פרסמה היום (ג') את החלטתה לגבי עקרונות המתווה שגיבש סנדרוב להסדר חוב בחברה.

● התופעה שהולכת ומתרחבת: עורכי דין עוזבים את המשרדים הגדולים לדרך עצמאית
● הלכת אפרופים תבוטל? זו ההצעה האחרונה שהציג רוטמן

במרכז המתווה עמדה חלוקת הכספים לעמיתים, אשר יושבו לסלייס, בהתאם ל"אשכולות" שאליהם משתייכים העמיתים. אשכולות אלה נקבעו על פי זהות המארגנים של קרנות ההשקעה האלטרנטיביות, רובן בחו"ל, אשר אליהן גויסו כספי העמיתים שהושקעו בקופות גמל בניהול אישי (IRA). כ-890 מיליון שקל שהשקיעו עמיתי סלייס נוידו ל"קרנות אדומות" ונעלמו. עד כה איתר סנדרוב כ-520 מיליון שקל.

תינתן עדיפות לעמיתים שלא קיבלו הלוואות תמורת השקעתם

עוד קבע המתווה, כי תינתן עדיפות לעמיתים שלא קיבלו הלוואות תמורת השקעתם, כלומר נותרו בלא כלום. חלוקת הכספים שנצברו עד כה בחשבונות המעבר של סלייס מתוכננת לפי המתווה בחודשים הקרובים.

יעקבי אישרה חלק מהעקרונות שהציג סנדרוב, אך דחתה או החליטה לשנות עקרונות אחרים. בין היתר, השופטת קבעה מתן עדיפות לחוסכים מבוגרים, שהגיעו לגיל הפרישה, והמליצה לפעול למען קבלת ערבות מדינה לכספים שנעלמו. סנדרוב נדרש להציג הסדר מפורט בתוך 90 יום.

בהתייחסה לחוסכים שאיבדו את כספם והגיעו לגיל פרישה, השופטת יעקבי קבעה כי "בשים לב לפגיעה הייחודית בחוסכים המבוגרים אני סבורה כי יש לתת עדיפות לשיעור מסוים מחובם". אין מדובר בהעדפה לגבי השבת הכספים מהקרנות האדומות, השייכים לעמיתים, אלא לגבי הכספים שסלייס עצמה חייבת לחוסכים. לגבי אלה, השופטת קבעה כי "יש לתת עדיפות ל-15% מהחוב המאושר של עמיתי הקרנות האדומות שהגיעו לגיל פרישה על פי חוק במועד מינויו של המנהל המורשה, קרי ביום 26.12.2023 יתרת החוב כלפי עמיתים אלה תצטרף לחובם של יתר עמיתי הקרנות האדומות".

לפי ההחלטה, אין מניעה לאשר בשלב זה עקרונות בלבד למתווה ולא רק מתווה מפורט להסדר חוב. יעקבי דחתה את הטענות ולפיהן סנדרוב מצוי בניגוד עניינים מול רשות שוק ההון שמינתה אותו לתפקיד. היא אף עמדה על כך, שההבחנה שערך סנדרוב בין הקרנות הלבנות, אשר נוהלו לרוב באופן תקין, לבין הקרנות האדומות, שמהן נעלמו כאמור מאות מיליוני שקלים - הבחנה זו היא "עניינית ומתבקשת".

בית המשפט אישר את העקרון של חלוקת הכספים לעמיתים בהתאם ל"אשכולות" שאליהם השתייכו מארגני הקרנות בחו"ל. "העיקרון אותו הציע המנהל המורשה ולפיו עמיתי הקרנות האדומות יחולקו לאשכולות לפי מארגני הקרנות, אך כל אשכול יעמוד בפני עצמו, מציג פתרון ראוי ומאוזן", כתבה יעקבי.

פתרון זה, הוסיפה, "מחד יש בו לתת מענה לקושי לבצע הפרדה בהשקעות וזיהוי הקרן הספציפית בה הושקעו כספי העמית בתוך קבוצת הקרנות של מארגן מסוים ומאידך יש בו להבטיח כי אותה 'ערבות הדדית' שנוצרה בפועל בין המשקיעים השונים בקרנות, בעל כורחם ומכורח הנסיבות, תצומצם למינימום ההכרחי, כמתחייב ממאפייניו של מכשיר ההשקעה של קופת גמל בניהול אישי".

הלוואות תמורת השקעה

רבים מהעמיתים שכספם גויס לקרנות האדומות קיבלו הלוואות תמורת ההשקעה, בהיקף המוערך בכ-30% מההשקעה. השופטת אישרה בהקשר זה את העקרון לפיו ייקבע סכום ההשקעה הנומינלי של העמית, שישמש בניכוי ההלוואה שקיבל, כבסיס לקביעת חלקו בכספים שיחולקו לעמיתים מאשכול הקרנות האדומות אליו הוא משויך. "אני סבורה כי חרף ההתנגדויות שהוגשו בעניין זה, מדובר במנגנון ראוי וצודק כתבה. "בנוסף, כל עמית יכול לתבוע כל נזק שהוא סבור שנגרם לו, לרבות אבדן רווחי השקעה, במסגרת תביעת חוב שיגיש".

השופטת דחתה את טענתם של בעלי השליטה שהחזיקו בסלייס עד למינוי המנהל המורשה, משפחת גולדברג, ולפיה החברה המנהלת היא רק פלטפורמה שאינה מעורבת בבחירת ההשקעה. טענה זו, כתבה, "מתעלמת מהנסיבות הקונקרטיות של הפרשה ומהפגמים שנפלו בהתנהלות סלייס".

מנגד, יעקבי הבהירה כי אין בכך כדי "לעקוף את שאלת האחריות של בעלי המניות במבקשת (סלייס - ע.ג) ונושאי המשרה בה למצב העמיתים ולשאלת קיומו של נזק או שיעורו ואין בהם כדי לקבוע מסמרות בשאלת אחריות החברה למצב העמיתים במסגרת תביעות כנגד צדדים שלישיים, לרבות כנגד נושאי המשרה בחברה".

שימוש בנכסים לצורך מימון ההוצאות הכרוכות בהליך

יעקבי אף הביעה אהדה לטענתה של משפחת גולדברג נגד העקרון במתווה, ולפיו ההחזר לעמיתים יתבצע לפי ערך נומינלי של הסכום בדולרים למרות שההשקעה בוצעה במקור בשקלים. היא החליטה, כי על סנדרוב יהיה להתייחס לכך במתווה המפורט שיגבש. סנדרוב אף יהיה רשאי להשתמש בנכסים לצורך מימון ההוצאות הכרוכות בהליך.

ביחס למנגנון החלוקה לעמיתים, השופטת יעקבי קבעה כי יוכנסו שני שינויים מרכזיים בהשוואה למתווה שגיבש סנדרוב. בראש ובראשונה, עמיתים שקיבלו הלוואות יוכלו לפרוע אותן ככל שרשות המסים תקבע כי קיימת בנושא חבות מס. בנוסף, ואם בסוף ההליך לא יישאר די כסף עבור העמיתים שלא קיבלו הלוואות, יהיה צורך לחייב את העמיתים שקיבלו הלוואות לפרוע אותן. עוד קבעה השופטת, כי יש להקפיד שכספי הלוואות לא יובאו בחשבון פעמיים בעת החלוקה.

נושא מרכזי שלגביו דחתה השופטת יעקבי את רוב העקרונות נוגע למנגנון שהציע סנדרוב לחלוקת הכספים שבחשבונות המעבר. השופטת קבעה בהקשר זה כי אין לערבב בין הכספים של מי שכבר השקיעו בפועל בקרנות האדומות לבין מי שכספם "נתקע" בחשבונות המעבר אך טרם הושקע בפועל באותן קרנות.

בהתאם לכך, נקבע בהחלטה, כי כספים שהופקדו בחשבון המעבר ע"י קרנות אדומות בעקבות בקשות משיכה או ניוד שמומשו לאחר מועד מינוי המנהל המורשה והוקפאו - ישויכו במלואם לקופת החלוקה של עמיתי אשכול הקרנות האדומות הרלוונטי ויחולקו בין כלל עמיתי אשכול הקרנות האדומות. ביחס לעמיתים שקיבלו הלוואות, סלייס תהיה רשאית לעכב את סכום ההלוואה בידיה לפרק זמן של 6 חודשים על מנת לאפשר למנהל המורשה לפעול לגריעת ההלוואה מהכספים העומדים לזכות העמית.

טענה נוספת של משפחת גולדברג התקבלה כאשר השופטת יעקבי דחתה את העקרון במתווה בדבר דחיית החובות כלפי בעלי המניות בסלייס: "מתווה העקרונות מציע לקבוע, באופן גורף, כי כל חובות העברה של החברה כלפי נושים שהנם בעלי עניין בחברה יהיו נחותים ונדחים לכל יתר חובות וחבויות החברה, זאת ללא תלות בסוג החוב ומבלי להניח לעת הזו, תשתית עובדתית המצדיקה את הדחיית כלל החובות, יהיה מקורם אשר יהיה, כלפי קבוצה שאינה כוללת הגדרה מספקת. זאת, אני סבורה, אין לאשר". במקום זאת, הוחלט כי החובות יושעו עד לפרעון החובות.

לגבי הסוגייה הנפיצה של העמדת ערבות מדינה לכספים שנעלמו, השופטת יעקבי הכריעה כי אין להתנות את אישור המתווה בקבלת ערבות כזו - אך הפצירה בסנדרוב לפעול במקביל לקבלתה. "מצופה כי יפעל בניסיון לקבל ערבות כאמור ביחס לחבויותיה של המבקשת כלפי עמיתיה, כולן או חלקן ובכלל זה יפעל להסדיר את התנאים שבמסגרתם תהיה המדינה, ככל שתעמיד ערבות כאמור, תהיה זכאית להיפרע מהחברה, או מצדדים שלישיים, לפי העניין, את הסכומים ששילמה מכוח הערבות", כתבה.

בית המשפט אישר לחוסכי סלייס להגיש תביעות נגד האחראים לפרשה, אך בדומה לעקרונות המתווה יהיה עליהם לפנות קודם לכן לבית המשפט כדי לאפשר למנהל המורשה לבחון את השלכות התביעה.

לבסוף, השופטת יעקבי קיבלה את בקשת סנדרוב להאריך בשל זה את ההקפאה של הפדיונות והניודים בקרנות הלבנות והאדומות, עד לביצוע ההסדר. לפי ההחלטה, שיוך הכספים לעמיתי הקרנות הלבנות צפוי ממילא להסתיים עד ה-30 ביוני 2025.

עוה"ד איתן ארז ומור בן שושן, המייצגים עמיתים בסלייס, מסרו בתגובה: "אנו מברכים על כך שבית המשפט לא קיבל את בקשת המנהל המורשה ככתבה וכלשונה וקיבל את בקשת העמיתים לאפשר להם לתבוע את האחראים לפרשה, לרבות משפחות גולדברג וטוקטלי. אנו אף מברכים על כך שבית המשפט העיר כי מצופה שהמנהל המורשה יפעל בעצמו להשגת ערבות מדינה עבור הנפגעים. אנו שמחים שבית המשפט קיבל את עמדתנו ביחס לשחרור הכספים המצויים בחשבון מעבר ולא הועברו לקרנות".