"עד סוף הרבעון הראשון לשנת 2025 נגרמו כ־283 ימי עיכוב במסירת דירות באתר בנייה ממוצע. בכל הנוגע לאתרי בנייה שבהם הועסקו עובדים פלסטינים בלבד, נגרמו בממוצע כ־297 ימי עיכוב, נכון לנובמבר 2024. כל זאת - בקשר ישיר בין מצב המלחמה והסגר לבין אובדן ימי העבודה והאיחור הצפוי בגינם".
כך, בעתירת ענק שהגישה היום (ג') התאחדות הקבלנים בוני הארץ נגד המדינה, ממחישה ההתאחדות את אחת ההשלכות המרכזיות של מלחמת "חרבות ברזל" על ענף הנדל"ן - השלכות שבעטיין היא תובעת 131 מיליארד שקל מהמדינה על התנהלותה.
● המדינה מציעה 1,200 מגרשים בהנחה למאות אלפי אנשי מילואים זכאים
● בשוק הכרמל ובלב תל אביב: התוכנית שתכפיל את מספר הדירות יוצאת לדרך, לאחר עשור
● מה מסתתר מאחורי קריסת הקרקע ברמת גן - ומה יכולות העיריות לעשות
"המחסור בעובדים הביא ועוד עתיד להביא לעיכובים בעבודות הבנייה, התכנון והרישוי וכך גם לאיחורים משמעותיים, הנאמדים במאות ימים, במסירת דירות מגורים לרוכשים", נכתב בעתירה, שהוגשה לבג"ץ באמצעות עורכי הדין איה רייך־מינא ודין כפרי ממשרד פישר (FCB) ושות'. "המחסור בעובדים הביא לעיכובים גם בלוחות הזמנים של פרויקטי תשתית ופרויקטי בנייה ציבורית־חוזית.
"על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואומדני העותרות, בשנת 2024 נגרם לענף הבנייה כולו אובדן של 98 מיליארד שקל, המהווים כ־4.9% מהתמ"ג וכ־45% מתפוקת ענף הבנייה. הוספת הרבעון האחרון של שנת 2023 מביאה לנזק לענף של כ־131 מיליארד שקל במצטבר מפרוץ המלחמה".
"דרשו פעם אחר פעם כי יקודם פתרון"
ההתאחדות, שהגישה את העתירה לצד הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה, מבקשת מבג"ץ להוציא צו על־תנאי שיורה למדינה להסביר מדוע לא מוקם צוות בין־משרדי או ועדה לבחינה ולגיבוש פתרונות מעשיים למשבר בענף הבנייה והתשתיות; מדוע לא מקודמים "הצעת חוק ממשלתית, הוראת שעה, תקנה, מתווה, חוזר מנכ"ל או כל הסדר רוחבי בענף הבנייה, המכיר במלחמת 'חרבות ברזל' והשלכותיה כ'אירוע מסכל'"; מדוע לא נקבע מתווה פיצויים לכלל ענף הבנייה בגין הנזקים שנגרמו עקב הסגר והשלכותיו; ומדוע לא מפרסם נייר עמדה בנוגע לאיחורים במסירת דירות מגורים הנגרמים בשל מלחמת "חרבות ברזל" והשלכותיה.
נזכיר כי על־פי חוק, נדרש קבלן לפצות דיירים בכסף על איחור במסירת דירה. תיקון 9 לחוק המכר שנכנס לתוקף בשנת 2022 אף מחמיר בעניין זה, בכך שהוא מטיל את רוב האחריות במקרה של איחור מסירה על הקבלן, וקובע כי הפיצוי יינתן החל בחודש השני לאיחור. בהתחשב בתקופת האיחור הממוצעת המצוינת בעתירה, כתשעה חודשים בכל אתר בנייה, המשמעות מבחינת הקבלנים היא פיצויי עתק לרוכשי הדירות.
חשש הקבלנים מחיובם בפיצויים גבוהים קיבל לאחרונה משנה תוקף, לאחר שבג"ץ קבע בהליך אחר כי במקרה של איחור במסירת דירה יש לבחון כל מקרה לגופו, ואין לקבל טענת הגנה של חברת בנייה בשל השלכות המלחמה, אם לא הוצגו לכך ראיות קונקרטיות.
העתירה מופנית נגד ראש הממשלה, ממשלת ישראל, שר הבינוי והשיכון, שר המשפטים, שר האוצר והממונה חוק המכר ומנהל האגף להגנה על רוכשי דירות במשרד הבינוי והשיכון.
"העותרות פנו למשיבים בשלל פניות דחופות החל מימיה הראשונים של המלחמה, ואף התקיימו פגישות שונות בנושא", נכתב. "הן דרשו פעם אחר פעם כי יקודם פתרון חקיקתי, מתווה או כל פתרון רוחבי אחר אשר יכיר במלחמה, באופן רשמי וברור, כנסיבה המהווה סיכול חוזה, כך שאיחורים במסירת דירות שייגרמו בעטיה, לא יזכו רוכשי דירות בפיצוי בגין איחורים במסירה.
"רק פתרון רוחבי יבטיח ודאות בשוק, ימנע פניות מרובות לבתי משפט ופסיקות סותרות, יאפשר את המשך קיום החוזים תוך הותרת המחלוקת באשר למועד קיומם מאחור, וייצור הסדר מאוזן לחלוקת אחריות ונזקים".
"כל פניות העותרות נותרו ללא מענה ענייני", נטען. "אין בנמצא הסדר חקיקתי ואף לא עמדה, מתווה או כל פתרון אחר לבעיה, גם לא בחלוף כשנה וחצי מפרוץ המלחמה. כל זאת כאשר היקף המלחמה והסגר חריגים בכל קנה־מידה, והענף כולו - מוכרי ורוכשי הדירות כאחד - סופגים נזקים עצומים ובלתי הפיכים, ובתי המשפט מתחילים להתמלא בתביעות.
"התנהלות בחוסר סבירות קיצוני"
"התנהלות הממשלה ונציגיה המתוארת לעיל פגומה ומהווה הפרה של החובה המוטלת עליהם להפעיל סמכויות שלטוניות ולפעול בהוגנות, וכן מהווה התנהלות בחוסר סבירות קיצוני. התנהלות זו פוגעת פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות הקניין וחופש העיסוק של הקבלנים והיזמים, ללא שהיא עומדת בפסקת ההגבלה".
העתירה כוללת גם התייחסות נפרדת לענף התשתיות, וקובעת כי הנזק המצטבר לענף בשנה הראשונה למלחמה, בשל היעדר עובדים, ירידת הפעילות באתרי הבנייה ואי־התחלת עבודות במכרזים חדשים, מוערך בכ־6.3 מיליארד שקל רק בשנה הראשונה למלחמה - כ־520 מיליון שקל מדי חודש.
"היקף התקורות של חברות התשתית עומד על כ־580 מיליון בחודש. לפיכך, כל עוד ישנה ירידה בהיקף העבודות המבוצעות ובהיקף התקבולים המתקבלים לאור התארכות משך זמן הביצוע, לצד הותרת החברות במצב פעיל, נוצרים הפסדים בסכום זה, כ־580 מיליון שקל בכל חודש", נטען.
"המדינה מודה בכישלונה בהבאת עובדים זרים לענף הבניין", מסכמת העתירה. "המדינה כשלה והתרשלה במציאת פתרונות ויישום מדיניות אשר תאפשר מיצוי מכסות אלה, כפי שהיא מודה בעצמה גם כיום, בחלוף יותר משנה וחצי מתחילת המלחמה, וגם לאחר שהמדינה התוודעה לכך שניסיון הגדלת מכסות העובדים הזרים לא צלח. המדינה ממשיכה בחדלונה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
