אחרי הביטול הממושך של בריטיש אירווייז: זה החשש בעולם התעופה

בסוף השבוע הודיעה בריטיש איירווייז על הארכת ביטולי הטיסות לישראל עד סוף יולי - צעד דרמטי שיוסיף עומס על הקו המבוקש בין לונדון לתל אביב בעיצומה של עונת הקיץ וכן על האפשרות הפופולרית לטוס ליעדים שונים בארה"ב באמצעות טיסת קונקשן של בריטיש דרך לונדון.

● שווה כמעט מיליארד שקל: רואה החשבון שמנהל מתחת לרדאר חברה עם 20 אלף עובדים
● פרשנות | בצל החזרה לעזה: יחסי הישראלים עם העולם בסכנה חסרת תקדים

בכך מצטרפת בריטיש לשורת חברות שהודיעו על ביטולים ארוכי-טווח, בהן אייר קנדה, שתכננה לשוב לישראל בתחילת יוני וויתרה לבסוף על עונת הקיץ; ואיזי ג'ט, שדחתה את חזרתה בחודש נוסף ולא תשוב לפני תחילת חודש יולי.

החשש הוא שבריטיש תמשיך להאריך את ביטולי הטיסות ותוותר גם על המשך עונת הקיץ. בה-בעת יש גם חברות שמודיעות על ביטולים קצרי-טווח ומעדכנות אותן מדי שבוע, כאשר המשמעותיות ביותר הן יונייטד איירליינס, קבוצת לופטהנזה וריינאייר, שהאריכו את הביטולים לשבועות בודדים.

לכל חברת תעופה יש מערכת שיקולים ייחודית. חברות תעופה שמפעילות טיסות ארוכות-טווח לישראל, כמו מתל אביב ללונדון או לניו יורק, נאלצות להלין את צוותי האוויר בישראל, כיוון שמשך הטיסה הלוך ושוב חורג ממגבלות השעות המותרות לצוותי טיסה לפי התקנות הבינלאומיות. צוות אוויר לא יכול לטוס הלוך ושוב ברצף ללא מנוחה מספקת, ולכן אחרי הנחיתה בישראל הצוות נשלח למלון למנוחה, לפני שהוא חוזר בטיסה חזרה ליעד המוצא.

בטיסות קצרות, לעומת זאת, ניתן לעתים לבצע סבב שבו אותו צוות מבצע את הטיסה הלוך וגם חזור בלי צורך בלינה באמצע. השיקול הזה הופך את הטיסות הארוכות ליותר מורכבות ויקרות תפעולית, במיוחד במצבי סיכון או חוסר ודאות ביטחונית.

בריטיש ניסתה בעבר לעקוף את בעיית הלינה באמצעות עצירת ביניים בלרנקה, לצורך החלפת צוותים. גם יונייטד ביצעה עצירה דומה במינכן למספר טיסות במהלך חורף 2024. הפתרון הזה איפשר להימנע מלינה בישראל ולאפשר רציפות תעופתית, אך ייקר את הטיסות והאריך את משכן, ולכן החזיק מעמד רק חודשים ספורים.

הערכת סיכונים ו"אפקט העדר"

בריטיש איירווייז היא חברת התעופה הלאומית של בריטניה ואחת מחברות התעופה הגדולות והוותיקות בעולם. היא חלק מקבוצת International Airlines Group (IAG), תאגיד תעופה בריטי-ספרדי שנוצר בשנת 2011 ממיזוג בין בריטיש איירווייז לאיבריה הספרדית. על כן ניתן לצפות הארכת ביטולים גם מצידה של איבריה הספרדית, שנכון לכתיבת שורות אלה האריכה את ביטולי הטיסות עד תחילת יוני. IAG היא אחת מקבוצות התעופה הגדולות בעולם, נכון לשנת 2025. קטאר איירווייז מחזיקה בכ-26% ממניות IAG, מה שהופך אותה לבעלת המניות הגדולה ביותר בקבוצה.

עבור החברות הקטנות יותר, הארכת הביטולים של ענקית תעופה כמו בריטיש עלולה להשפיע, שכן אין להן את יכולות ניהול הסיכונים שיש לענקיות. אם לחברה כמו בריטיש נדרש מערך שלם להתמודד עם קו בעייתי כמו הקו לישראל - לחברות קטנות שמתבססות על יעילות ודיוק, כל חריגה או סיכון נוסף עלולים להפוך את הקו כולו ללא משתלם.

עבור חברות ענק כמו לופטהנזה ויונייטד, שהן שחקניות חזקות בפני עצמן, אי-אפשר לומר שהמצב אינו משפיע כלל: כל ביטול של חברת תעופה גדולה מייצר אווירה של חוסר יציבות, מסבך את תחושת הביטחון של יתר החברות ומקשה על חזרה לשגרה.

ענף התעופה, כמו שווקים אחרים, רגיש מאוד ל"אפקט העדר", והחלטה של שחקן אחד, במיוחד שחקן גדול ומשמעותי, יוצרת תגובת שרשרת בקרב אחרים, גם אם לא בהכרח יש הצדקה זהה לכולם. כשחברה כמו בריטיש איירווייז מודיעה על הארכת ביטולים, חברות אחרות מיד מבצעות הערכת סיכונים בהתאם.

בריטיש ביקשה הקלות, קיבלה רק חלק, ועכשיו היא לא חוזרת

בריטיש וריינאייר היו בין החברות הזרות שדחפו באופן גלוי לתיקון חוק שירותי תעופה, חוק שנועד להגן על זכויות הנוסעים במקרה של עיכוב או ביטול טיסה. החוק, שנכתב בימי שגרה, מציב אתגר משמעותי לחברות התעופה הישראליות והזרות בתקופת המלחמה, שכן הן נדרשות לשלם פיצויים והוצאות לינה לנוסעים גם כאשר ביטול הטיסה נגרם מנסיבות ביטחוניות. נזכיר כי שתי החברות האריכו ביטולי טיסות לישראל מספר פעמים מאז הפגיעה של הטיל החות'י בנתב"ג, ולא שבו על אף שחברות משמעותיות כמו דלתא ו-ויזאייר החליטו לשוב.

במהלך דיונים בוועדת הכלכלה שהתקיימו במהלך שנת 2024 ועד תיקון החוק הסופי בפברואר, בריטיש התבלטה במאמציה להקטין את הסיכונים הכלכליים הכרוכים בהפעלת הקו לישראל תוך כדי מלחמה, והביעה נכונות לשוב אם חברות התעופה הזרות יקבלו הקלות מותאמות למצב. ריינאייר אף חשפה את הסכומים שנאלצה לשלם לנוסעים עקב המצב, שאז נאמדו בסך של כ-4 מיליון אירו. החברות הזרות והישראליות טענו כי תיקון החוק כך שיקל על החברות גם במחיר פגיעה מסוימת בצרכנים, יסייע בהחזרתן לפעילות בישראל. כך תתאפשר תחרות שתסייע לצרכן ליהנות מתחרות גדולה יותר.

התיקון שאושר מאפשר לשרת התחבורה באישור ועדת הכלכלה להשעות זמנית חלק מהזכויות הצרכניות בעת חירום: פטור מתשלום פיצוי, הגבלת הלנת נוסעים לשני לילות, קיצור מועד ההודעה המוקדמת על ביטול טיסה מ-14 ל-3 ימים ואפשרות להציע טיסה חלופית לא לישראל אלא ליעד קרוב. ההקלות הללו תקפות לתקופה של עד 60 יום בכל פעם, אך רק אם מוכרז "מצב מיוחד".

מנגד, למרות שקיבלו כמעט את כל מה שדרשו - הן עדיין לא ממהרות לחזור לפעילות בישראל. ההסתייגות נובעת בין היתר מהעובדה ששרת התחבורה מירי רגב טרם הכריזה על "מצב מיוחד", ולכן ההקלות לא נכנסות לתוקף.

מנגד, עצם תיקון החוק יצר תקדים משפטי שעשוי לשמש חברות תעופה כהגנה מפני תביעות עתידיות של נוסעים גם במקרים שבהם לא הוכרז מצב מיוחד, ויפגע ביכולת הצרכנים לדרוש פיצוי בעת ביטול טיסה.