המהפך שעובר הדרום נעצר עם פרוץ המלחמה, אבל בתקופה האחרונה חוזר לקצב שניכר לפניה. לפי אתר מדלן, משנת 2020 מחירי הדירות בנתיבות עלו ב-32%, והשאלה המתבקשת היא האם הם יוסיפו לעלות. בפאנל 'הסכמי גג, בנייה ותשתיות: המהפך של הדרום' שנערך בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, בהנחיית יובל ניסני, ציין אלי אביסרור, מנכ"ל חברת אביסרור ויו"ר ארגון הקבלנים בנגב, כי מחירי הדירות אמורים לעלות, אולם אל להוביל למצב בו המחירים ירחיקו את מחפשי הדיור, מה שיעצור את הצמיחה של העיר.
● "אם לא תהיה פלטפורמה מרכזית לטיפול בפשיעה - נאבד את הנגב"
● "שדרות בהתפתחות אדירה, והחוכמה היא למנף את זה לתשתיות"
"הייתי מצפה מהמינהל או משיווק הקרקעות להוזיל, או לתמרץ זוגות צעירים או משפרי דיור לעבור לאזורים האלה. אתה שוב מרחיק את מי שרוצים לחפש דירה יותר זולה, ולכן עדיף לתמרץ, להוזיל קרקעות או אפילו לסבסד את הקבלן, אבל לא לייקר את מחירי הדירות. ב -20 השנים האחרונות נעשתה עבודה לא נורמלית, ואני חושב שנתיבות מספר אחת בארץ מבחינת התפתחות, גידול אוכלוסיה ותרבות. ראש העיר יחיאל (זוהר) לא עוצר, כל הזמן בונים ובונים, לא רק מגורים ותעשייה, גם המסחר פורח".

אלי אביסרור, מנכ''ל חברת אביסרור ויו''ר ארגון הקבלנים בנגב / צילום: תמר מצפי
ינקי קוינט מפנה אצבע מאשימה כלפי אגף התקציבים
"השאלה כל כך מורכבת, בפרט בנתיבות שיש בה איזו אנומליה", הוסיף ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל, שמפנה אצבע מאשימה בעיקר כלפי אגף התקציבים במשרד האוצר. "יש פה מנהיגות יוצאת דופן שמביאה את הצוות המקצועי. יחיאל מעורב בכל פרט בהסכם הגג, מנהל את המשא ומתן איתנו בדברים הכי משמעותיים שיכולים להיות פה. אנחנו חתומים היום על הסכם גג ל-30 אלף דירות. הוצאנו עכשיו מכרז בשדה דב ל-7,200 יחידות דיור, וגם עיריית תל אביב שהסכם הגג שלה דיבר על 2000 יח"ד הלכה לקראתנו והסכימה כדי להוריד את מחירי הדירות ולהוציא 7,200 יחיודות דיור בבת אחת.
"למה שקורה בעיר הזו אין אח ורע, ולכן צריך לנתק את זה משאלת מחירי הדיור הכללית, כשלדעתנו הנתונים מצביעים על ירידת מחירים. בין אם זה המבצעים או מחירי הקרקעות שבירידה. אנחנו רואים את זה במדד של הלמ"ס ובמכרזים שלנו. בתוך זה אנחנו מדברים על מחיר ממוצע, כשבתוך זה יש כל מיני משחקים. היום, יש הגירה חיובית לנתיבות מכל האזור, והיא הופכת לעיר מאוד חזקה ובמידה מסוימת משנה את יחסי הכוחות בתוך המרחב, כשמישהו פורץ מהר ולא כולם רצים בקצב שלו".

ינקי קוינט, אלונה שפר-קארו ואלי אביסרור, בפאנל משותף / צילום: יוסי כהן
"לכן, עליית המחירים בנתיבות לא בהכרח משקפת את מה שקורה בשוק כולו", הוסיף קוינט. "בשוק כולו מחירי הקרקעות יורדים. יכולנו להיות היום עם 5,000 יחידות דיור נוספות בנתיבות ואופקים. אגף התקציבים במשרד האוצר לא חתמו על הסכם הגג שחתמנו עליו בספטמבר 2024, פחות משנה אחרי 7 באוקטובר, אותו הסכם מפורסם שאנחנו והעירייה קידמנו והאצנו והשקענו כדי לקדם אותו. זה מעכב שיווק דירות, הם לא מקבלים דמי מימון, לא מקבלים סבסוד הפיתוח וסבסוד מחיר המטרה. החלטת הממשלה לא מתוקף כבר מיוני 2024, וזו בעיה קשה מאוד מול אגף התקציבים. היו לזה ביקושים, ולצערנו זה פשוט תקוע. זה לא שלא בונים, אבל הבעיה היא בעיית המנהיגות שיש באגף התקציבים. מעבר לזה שהוא ביטל את תוכנית מחיר מטרה לפני כשבוע, הם בעיקר יודעים להגיד לנו לבטל תוכניות קיימות ולא להציע תוכניות אלטרנטיביות".
אביסרור: "הנגב כולו צריך לעשות תוכנית נדל"ן כללית"
נשאלת השאלה, האם הפיתוח המואץ של נתיבות, ואולי של העוטף כולו, פוגע בבאר שבע. אביסרור שולל את הטענה, וגורס כי הנגב כולו צריך לעשות תוכנית נדל"ן כללית. "לפני עשור אמרו שב-2040 יהיו מיליון וחצי תושבים בנגב. אני לא רואה שזה מתקיים ולא רואים כיוון, ולכן צריך תוכנית כוללת שתכלול את כולו. באר שבע לא נפגעת, אבל היא מתגוננת כל הזמן מכיוון שאין לה את ההטבות שיש במקומות אחרים באזור. לכן אנחנו רואים הגירה או תחרות - מי ייקח יותר, אופקים, נתיבות או דימונה. צריך להתמודד עם הבעיות האלו, ולתת גם לבאר שבע, לא באותה רמה אבל משהו שיעזור לתחזק את המקומיים. חייבים לעשות תוכנית כוללת, מה המטרות ל-2040 ואיפה אנחנו רוצים להיות".
"ולעמוד בכך", הדגיש אביסרור. "מדברים המון ומתחרים בהצהרות בלי סוף. המרכז ממשיך להצטופף והדרום נשאר, ולכן בהצעה של האוצר אני דווקא תומך. לעצור את כל מחיר המטרה במרכז, ומי שרוצה איכות חיים טובה יבוא לנתיבות, יקבל את המענקים שלא יקבלו במרכז. המטרה הייתה להוזיל את מחירי הדירות, והמצב הפוך. וחייבים לראות את הנגב בכללותו, ולא כל עיר שיש לה את התוכנית שלה. ואנחנו רואים משהו רציני וגדול, שייראה בעוד 10 ו-15 שנים. המטרה של התוכנית לא היתה בהכרח להוזיל, אלא לייצר סוג של עקומת היצע דמיונית לאותם רוכשי דירות צעירים ומחוסרי דיור".
אלונה שפר-קארו: "ההתחדשות העירונית תוביל לשינוי משמעותי"
ב-2024 בוצעו בנתיבות יותר מ-2000 עסקאות נדל"ן, ובמכירת דירות חדשות היא דורגה שמינית בארץ. ברבעון הראשון של השנה, נמכרו 364 דירות חדשות והיא דורגה מקום חמישי בארץ. האם קיימים חששות בתקופה הזו מצד הרוכשים? אלונה שפר-קארו, מנכ"לית הסכם הגג בנתיבות, מסבירה כי היום מתנהלים שני הסכמי גג במקביל, והעיר לפני שיווק של 3,000 יחידות נוספות.

אלונה שפר-קארו, מנכ''לית הסכם הגג בנתיבות / צילום: תמר מצפי
"במקביל, יש תוכנית להתחדשות עירונית ענקית שיחיאל מוביל בשיתוף פעולה עם רמי, עוד 8,000 יחידות בעיר הוותיקה, ואני מקווה שתגיעו להסכמות עם אגף התקציבים ונפתור את העניין כי צריך לצאת לדרך גם עם השיווק הראשון של הסכם הגג השני. ההתחדשות העירונית תוביל לשינוי משמעותי, מכיוון שהסכם הגג יצר פה מעמד ביניים, וההתחדשות העירונית המשמעותית תייצר מנגנון ואפשרות לייצר ערך משמעותי ולהעביר אותו לדור הבא".
***גילוי מלא: הוועידה מתקיימת הודות לשיתוף פעולה עם קבוצת שטראוס, עיריית נתיבות, בנק לאומי, AIG ודוראל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.