אמי פלמור: "צריך להקים את ניר עוז מחדש. אין בית שלא נפגע"

מאז ה-7 באוקטובר, קהילת ניר עוז עומדת בפני בנייה מחדש, עם פצע פתוח, חטופים שטרם שבו, אבל גם תקווה גדולה • אמי פלמור ויזהר ליפשיץ סיפאו בוועידת הדרום לעסקים של גלובס על המאבקים והחזון לעתיד • "לניר עוז יחזרו האנשים שחיו בו ב-7 באוקטובר, חלקם כבר עומדים בתור כדי לחזור לשכונה שתאוכלס בקיץ הקרוב"

אמי פלמור, פרויקטורית שיקום, ניר עוז יזהר ליפשיץ, תושב ניר עוז, בנם של עודד ויוכקה ליפשיץ / צילום: תמר מצפי
אמי פלמור, פרויקטורית שיקום, ניר עוז יזהר ליפשיץ, תושב ניר עוז, בנם של עודד ויוכקה ליפשיץ / צילום: תמר מצפי

בוועידת הדרום לעסקים של גלובס השתתפו אמי פלמור; פרויקטורית השיקום של קיבוץ ניר עוז, ויזהר ליפשיץ; תושב ניר עוז ובנם של עודד ויוכבד ליפשיץ, בפאנל בהנחיית כתבת גלובס אלה לוי-וינריב. הפאנל התמקד במסע השיקום הארוך של ניר עוז לאחר מתקפת השביעי באוקטובר, לא רק של שיקום ההרס הפיזי, אלא גם עם הטראומה הקהילתית והאובדן האישי של כל אחד מתושביו. לפי הנתונים שהוצגו בפאנל, אין בית אחד שלא נפגע בקיבוץ: 40% מהבתים נפגעו משמעותית ומיועדים להריסה, 5% ניזוקו בצורה משמעותית אך לא הרסנית, ו-55% ספגו נזק קל יותר.

ועידת הדרום לעסקים | קוינט במתקפה: "באגף התקציבים יש בעיית מנהיגות. אומרים לנו לבטל תוכניות קיימות ולא מציעים אלטרנטיביות"
ועידת הדרום לעסקים | שי באב"ד: "שטראוס מחויבת לדרום ולצפון, משקיעים מאות מיליונים במפעלים"
ועידת הדרום לעסקים | ראש עיריית נתיבות: "קיבלתי מיהדות העולם יותר כסף ותמיכה מהממשלה שלי"

מאחורי הנתונים הללו על כך שאין בית שלא נפגע בניר עוז יש נתונים כואבים על המשפחות, הגברים הנשים והילדים שנפגעו בטבח בניר עוז, ויש גם חטופים, אלה שחזרו ואלה שעדיין שם. ניר עוז שונה מכל הקיבוצים באזור ברמת הפגיעה האישית, אנושית והפיזית שהתרחשה שם ב-7 באוקטובר, והשאלה הגדולה שנותרה היא איך משקמים את הקיבוץ.

האם יש עבור מי לשקם? התושבים רוצים לחזור? איך מביאים לשם חיים?
"בקיבוץ ניר עוז כל הקהילה נפגעה, אין מישהו שיצא נקי", אמר ליפשיץ. "לכן זו שאלה הרבה יותר כוללת: האם הקהילה יכולה לחזור. 14 אנשים מהקהילה עדיין נמצאים בשבי. זו קהילה שנמצאת עדיין בתוך אירוע מדמם. אנחנו לא בשלב השיקום, אנחנו עדיין בתוך האירוע, מחכים שהחטופים יגיעו. בקיבוץ ניר עוז שומעים בומים נוראיים, לא הייתי רוצה שחברים שחוו טראומה יהיו שם. אין שם תשתית לקליטת אנשים במצב טראומטי".

"הקיבוץ קיבל את ההחלטה שהוא חוזר לנקודת הפתיחה, אני חושב שזה תהליך אבולוציוני. זה תהליך שייכנס לבנייה, תהיה שם פעילות של חברה, אבל התהליך חייב להתחיל. צריך לזכור שעד שלא יחזרו כל ה־14, ניר עוז כקהילה נמצאת באמצע האירוע, לא ביום שאחרי".

פלמור הוסיפה כי "כדי להחזיר חיים, צריך ליצור שם חיים. צריך להפוך את המקום הזה לכזה שאנשים ירצו לחיות בו, שלא יחזרו אליו כמשוגעים בודדים, אלא כחלק מקהילה גדולה".

אמי, כפרוייקטורית לשיקום ניר עוז את נלחמת היום כדי להשיג תקציב ואת כל הנדרש לשיקום אמיתי. תני לנו בבקשה תמונת מצב של ניר עוז היום, מבחינת מימדי ההרס?
פלמור: "אין בית שלא נפגע בניר עוז. בין אם זו פגיעה קשה מאוד או קלה יותר. אנחנו לא מדברים רק על בתים, אלא על תשתיות, על כל הקיבוץ. כל שדרת הניהול של הקיבוץ נרצחה. ניר עוז הוא מקרה הקיצון של ה-7 באוקטובר; הרמטכ"ל קרא לזה "הכישלון שבתוך הכישלון". אין שאלה בכלל: החזרה של ניר עוז היא משימה של כל אחד מאיתנו, ואם היא לא תקרה, זה כישלון קולוסלי. לניר עוז יחזרו האנשים שחיו בו ב-7 באוקטובר. חלקם כבר עומדים בתור כדי לחזור לשכונת החלוץ, שתאוכלס בקיץ הקרוב".

"ניר עוז נמצא הרבה אחרי קיבוצים אחרים בתהליך השיקום, גם בגלל מה שעבר. כשעבדתי שם, הבנתי, זה משהו מעשי, פנימי, אי אפשר להיות פנוי באמת למשימות חייך, לא לבנאליות שבהן ולא למשמעותיות, כשאתה נושא בתוכך את הזיכרון של מי שעדיין לא חזר.

"זה היישוב היחיד שצריך להקים אותו מחדש לגמרי. צריך לתכנן מחדש את הקיבוץ, לא משאירים בתים שנבנו בתקנים של שנות השישים, ממ"דים לא תקניים, ליד בתים חדשים. יש פה מורכבויות של ישוב שיתופי קטן מאוד, ושל קהילה שעברה טראומה טוטאלית".

המדינה הודיעה כי הגיעה להסכמות עם הקיבוץ בנוגע לתקציב, שיהיה גבוה בכ-150 מיליון מהמתוכנן, אך נמוך בכ-50 מיליון ממה שדרש הקיבוץ. אבל אתם סבורים שנדרש תקציב גבוה יותר לשיקום. תסבירו מה עוד חסר בתכנית של המדינה?
"הפער כרגע הוא 100 מיליון שקל. זה לא משהו שעושים עליו מימון המונים. המדינה בכיוון, אבל צריך הרבה יותר" ציין ליפשיץ. פלמור הוסיפה כי "65% מתקציב הרווחה, החוסן והחינוך של ניר עוז ממומן היום מפילנתרופיה. אלה לא מותרות, זה חוסן, זה חינוך, זה מדריכים שנמצאים עם הילדים 24/7, ילדים שחוו טראומה, שהיו סגורים בממ"ד בזמן שהוא עולה באש. המדינה תגברה, אבל הצרכים פי כמה ממה שמעלים על הדעת.

אתם גם חושבים על העתיד? יש למידה ממה שקרה בצפון, במנרה עם טילי הנ"ט ומחשבות שאולי צריך להערך לאיומים חדשים מכיוון עזה בעתיד?
"אם כבר המדינה צריכה עכשיו להשקיע מיליארדים, היא צריכה לבנות חכם יותר" ציינה פלמור. "היא לא צריכה לחשוב רק על האסון הקודם, אלא להסתכל על האסון הבא. יש תובנות שאוספים, גם מדוחות ממשלתיים, כמו הלקחים ממנרה בצפון כדי להבין איך לבנות את הקיבוץ בצורה שתוכל לעמוד באיומים העתידיים".

***גילוי מלא: הוועידה מתקיימת הודות לשיתוף פעולה עם קבוצת שטראוס, עיריית נתיבות, בנק לאומי, AIG ודוראל