הממשלה אישרה הרחבה של גיוס המילואים, ובאוצר נערכים להגדלת הגירעון

הממשלה אישרה גיוס של עד 450 אלף אנשי מילואים לצה"ל בצו 8 במהלך שלושת החודשים הקרובים, עד סוף אוגוסט. מדובר במספר שיא מבחינת היקף הגיוס הפוטנציאלי מאז תחילת המלחמה, שמרחיב ומאריך את הצו הקיים לגיוס 400 אלף מילואימניקים עד סוף מאי.

● ארה"ב מבקשת מישראל לתת הקלות למספר חברות ענק. מי הן?
● באוצר מנסים להרגיע: "ההשפעה הכלכלית של צעדי האיחוד האירופי ובריטניה - לא קיימת"
● המדינה מציעה 1,200 מגרשים בהנחה למאות אלפי אנשי מילואים זכאים

"שנת 2025 צפויה להיות בדומה לשנת 2024 שנת מלחמה", כך הוסבר הגיוס הנרחב בדברי החלטת הממשלה. אלא שתקציב המדינה לשנת 2025, שעבר בכנסת רק לפני חודשיים, לא תוכנן לתמוך כלכלית בשנת מלחמה נוספת. המשמעות היא שקצב ההוצאות של הצבא הולך ומתרחק מהתכנון.

ההערכות בקרב חלק מהגורמים באוצר הן שבמקרה של יישום תוכנית הגיוס והתמשכות הלחימה העצימה בעזה לאורך זמן, לא יהיה מנוס מפתיחת תקציב המדינה ומתן תוספות לביטחון.

תחילה ייעזרו באוצר ב"קופסת החירום" שהועמדה במסגרת התקציב למקרה כזה בדיוק, של התארכות לא מתוכננת ללחימה. אולם באוצר לא שמרו על הקופסה באדיקות, ומתוך 10 מיליארדי שקלים שהוקצו לנושא - נותרו כ־3 מיליארדי שקלים בלבד עוד לפני חידוש הלחימה. סכום זה לא יספיק לאורך זמן.

עלות גיוס של 800 שקל ליום לחייל מילואים

תקציב המדינה לשנת 2025 נבנה סביב גירעון מתוכנן של 4.9% תוצר לכל היותר, בניצול מקסימלי של הקופסה להתמשכות הלחימה. או במילים אחרות, בממשלה בנו על משיכת "אוברדראפט" שנתית למדינה בהיקף של כ־98 מיליארדי שקלים.

יציאה למלחמה ממושכת תעמיק את הגירעון ועלולה להעיב גם על קצב צמיחת התוצר. עוד לפני ההחלטה על גיוס המילואים הנרחב, באוצר החלו לעבוד על תחזית מאקרו עדכנית, שתתפרסם בימים הקרובים וצפויה להציג ירידה במגמת הצמיחה השנתית.

כלל האצבע באוצר הוא שהעלות הממוצעת לגיוס חייל מילואים עומדת על כ־800 שקל. זה עוד בחישוב מצומצם שלא משקלל עלויות ארוכות טווח, כמו מענקים שישולמו לחייל עבור שירותו בשנת התקציב העוקבת. במכפלות של 450 אלף אנשי מילואים ל־3 חודשים מדובר בסכום עתק של 32 מיליארד שקל.

בפועל הסכום צפוי להיות נמוך בהרבה. הממשלה אישרה לגייס עד 450 אלף איש, אבל הצבא עשוי, לפי צרכיו המבצעיים, לגייס פחות. בנוסף, לא כל מי שיגוייס ישרת ברציפות לאורך 3 חודשים. בעיקרון, חייל שמקבל צו 8 עד סוף אוגוסט זכאי לדמי מילואים עד תום התקופה, גם אם בחלק מהזמן היה בבית, אלא אם שוחרר רשמית מסבב השירות.

אבל אפילו אם החשבון הסופי שיוגש לאוצר יהיה נמוך נניח במחצית, 16 מיליארדי שקלים הם עדיין סכום שמצריך פריצה של מסגרת ההוצאה בתקציב המדינה.

סדרה של חבילות קיצוצים וגזירות

מאז אותה שבת שחורה בשביעי באוקטובר, שסימנה את יריית הפתיחה למלחמה שנמשכת כבר למעלה משנה וחצי ומצריכה משאבים במאות מיליארדי שקלים, אישרה הממשלה מספר חבילות קיצוצים וגזירות בניסיון לאזן את הגירעון.

מהעלאת המע"מ, דרך הכבדת דמי הביטוח הלאומי, עובר בגביית ימי הבראה משכרו של כל עובד, המשך בהטלת מס חדש על רווחים כלואים בחברות והורדות שכר זמניות לעובדי המגזר הציבורי, וכלה בהרחבת מס היסף לבעלי הכנסות גבוהות - באוצר כבר הצליחו להכעיס כמעט כל מגזר אפשרי במשק עם צעדי ההתכנסות.

הממשלה, מצדה, לא קיצצה בכספים הקואליציוניים, לא סגרה משרדים מיותרים והתרחקה כמו מאש בטיפול בסוגיות נפיצות פוליטית כמו גיוס חרדים לצבא. תוסיפו לכך את העובדה שהשנה הבאה היא שנת בחירות - והסיכוי לנכונות פוליטית לקיצוצים נוספים הולך ומתגמד.

הכול כדי לא לפרוץ את המסגרת

תקציב הביטחון שאושר כולל נתח גדול במונחים היסטוריים לגיוס מילואים. סכום 17 מיליארד שקל אמור היה להספיק לצרכי המילואים לשנת 2025 כולה. בחודשיים הראשונים של השנה עדיין היה נראה שקצב ההוצאות תואם את התכנון המקורי.

עם קריסת הפסקת האש בעזה בחודש מרץ והצורך בתגבור כוחות המילואים, נותק קצב הביצוע בפועל מהתכנון.

כבר עתה מדברים באוצר על פער של כ־20 מיליארד שקל בין התקציב למציאות, שנובע בעיקר מהוצאות המילואים החריגות - לרבות עיכובים בהוצאה לפועל של תוכנית להארכת שירות החובה לחיילים - וגם מסעיפים אחרים כמו חידוש מלאי חימושים.

ההנחיה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לאנשיו, לפחות בשבועות האחרונים, הייתה לעשות הכול על מנת שלא לפתוח את התקציב. סמוטריץ' העריך כי צה"ל יוכל להסתדר במסגרת תקציב הביטחון הנרחב שקיבל השנה, שעומד על יותר מ־110 מיליארדי שקל, באמצעות התייעלות פנימית.

 שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. ייאלץ לפתוח את הכיס / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

יתכן שזה אכן יקרה, אם תימצא אחיזה בדיווחים מחו"ל על התקדמות של נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ בחתירה להסכם מול חמאס שיעצור את הלחימה ויחזיר חטופים הביתה.

בישראל מאותתים כבר תקופה על הרחבת המבצע בעזה והצו החדש נותן משנה תוקף לתרחיש. אבל בהתפתחויות הדינאמיות בזירה הפוליטית הבינלאומית, ההיערכות ללחימה מתנהלת במקביל למאמצים הדיפלומטיים של ארצות הברית להגיע להסכם הפסקת אש, שכמובן ישנה את תמונת המצב גם במישור הכלכלי.

הרזרבות נוצלו ואין כבר מאיפה לקחת

כוונתו של סמוטריץ' לשמור על התקציב אינה בהכרח מתיישבת עם כוונתו להמשיך את המלחמה בכל הכוח לטווח הארוך.

הדבר מצטרף להתבטאויות אחרות של בכירים, כמו שר הביטחון ישראל כץ שאמר כי "שלא כבעבר, צה"ל יישאר בכל שטח שיוכרע", או ראש השב"כ המיועד דוד זיני שרואה בה "מלחמת נצח".

מניין יביאו באוצר את התוספת התקציבית למערכת הביטחון? אחרי שינצלו את שארית הקופסא הייעודית ויתר הרזרבות, לא יישארו ברירות מרובות מלבד העמקת הגירעון.

באגף תקציבים ינסו אולי לגייס חלק מהסכום דרך קיצוץ רוחבי נוסף בתקציבי משרדי הממשלה. אך לאחר מספר קיצוצים בשנה האחרונה, כבר לא נותר כמעט תקציב "חופשי" שממנו ניתן לקצץ (כלומר, לא רכיבים קשיחים כמו שכר עובדי ציבור).

בנוסף, התחושה הרווחת באוצר היא שלאחר העברת תקציב הגזירות הכבד על ציבור העובדים ב־2025, לא נותר בידי הממשלה קרדיט ציבורי ומול ארגוני העובדים לגזירות כלכליות נוספות בטווח הקרוב שיאפשרו לצמצם את הגירעון.