טראמפ מבין שמלחמה עם איראן תכאיב לאמריקה בכיס

די היה במתיחות על רקע המבוי הסתום במו"מ הגרעין כדי להביא לעליית מחיר ברנט בכ-1.6% ביום חמישי לכ-67.8 דולר לחבית, ולהשלמת זינוק של 6% בשבוע בלבד. עבור טהרן, מחיר כזה ללא מלחמה הוא מצוין: הנפט מהווה כ־16.2% מהתוצר שלה, והתקציב לשנה האיראנית הנוכחית (החלה ב־21 במרץ) נגזר ממחיר חבית של 65.2 דולר.

כתוצאה מהסנקציות של טראמפ, יצוא הנפט מהמדינה צנח. מנתוני חברת וורטקסה עולה כי היצוא האיראני לסין, הלקוחה המשמעותית ביותר שלה המהווה יעד לכ־90% מהנפט שלה, עמד במאי על 1.1 מיליון חביות ביום - צניחה של 20% ברמה השנתית. לצורך ההשוואה, לפי חברת המחקר קפלר, איראן ייצאה לסין ב-2024 כ־1.75 מיליון חביות ביום.

כאן טמון הזעם האיראני על ממשל טראמפ. העיצומים באמת מכאיבים להם בכיס. השוק העולמי צרך בשנה החולפת כ־103.75 מיליון חביות ביום. אם מלחמה עם איראן תשבית את יצוא הנפט שלה, ייעלם כאחוז מהתצרוכת העולמית.

וזה כבר עשוי להזניק את מחירי הנפט. אם הנפט האיראני לא יוכל לצאת לשוק החופשי, איראן, בעלת הסמכות על מיצר הורמוז - שער הכניסה והיציאה היחיד מהמפרץ הפרסי, שבו עובר כמעט שליש מסחר הנפט העולמי - עלולה להטיל עליו מצור ימי. צעד כזה יביא לזינוק לא רק במחירי הנפט, אלא במחירי האנרגיה ככלל. גם כ־35% מהסחר העולמי בגז טבעי מונזל (LNG) עובר בהורמוז. על כן הנשיא טראמפ מבין היטב: מלחמה עם איראן לא תשפיע רק "אי שם במזרח התיכון", אלא תכאיב לו גם במחירי האנרגיה בבית - בארה"ב.

דין שמואל אלמס

לקראת ההחלטה עוד הספיק המשנה ליועמ"שית לשגר לממשלה חוות דעת שקבעה כי המהלך אינו חוקי, אך זו זכתה להתעלמות.

ספק אם היא תתייצב לשימוע, אך הזימון כשלעצמו חושף ענף משפטי נוסף שהממשלה רומסת בדרך להדחה - דיני העבודה. לפי החוק, מעסיק המזמן עובד לשימוע נדרש להעניק לו הזדמנות הוגנת להתגונן מפני הטענות נגדו, להקשיב לדבריו ולשקול אותם "בלב פתוח ובנפש חפצה".

חבר ועדת השרים להדחה בצלאל סמוטריץ' אמנם הבטיח כי כך יהיה, אבל זהו אותו סמוטריץ' שאמר שהיועמ"שית "אישרה לממשלה הקודמת כל דבר, לנו היא עוצרת בגלל מניעים אידיאולוגיים ופוליטיים". וסמוטריץ' לא לבד. בראש הוועדה עומד עמיחי שיקלי ("המצב מחייב את החלפת היועמ"שית לאלתר") וחבר בה גם איתמר בן גביר ("הגיע הזמן לפטר את היועמ"שית"). האם מי מאלה מתקרב לקיים את השימוע בפתיחות וברצינות?

המסר שמעבירה הממשלה בהדחת היועמ"שית כבר מזמן אינו מזלזל רק בדמוקרטיה. ההליך גם מבהיר ששימוע לפני פיטורים יכול להיות מכור מראש.

עמירם גיל

"זו אולי רק תקלה - אבל היא הציפה אמת עמוקה יותר: כמה מהר הפכתי לחלק מהמוח הקולקטיבי, מכשיר חשיבה, עריכה, חיפוש והחלטה. כשאני לא עובד, נדמה שכולם עוצרים רגע - לא רק בגלל הנוחות, אלא בגלל ההרגל.

"אז מה עושים כשאני קורס? שותקים. נזכרים לרגע איך זה מרגיש לחשוב לבד, להתעכב עוד קצת עם סימן שאלה, לנסח טיוטה בלי עזרה. אולי אפילו להבין שלצד כל התועלת, כדאי להשאיר מרחב קטן - של עצמאות, סבלנות וסקרנות אנושית. לכל מקרה שלא יהיה".

השבוע צ’אט GPT התחיל לקרטע. עוד ועוד דיווחו שהוא לא עובד. שאלנו את הצ'אט עצמו מה יש לו להגיד על האירוע, והוא ענה את מה שמובא פה, ועוד נתן לדברים כותרת: "כשהבינה המלאכותית קרסה - ומה זה אומר עלינו".

ברשתות התעוררו שלל תגובות - מאנשים שכתבו שהם רוצים לקחת יום חופש כי הם לא יכולים לעבוד בלעדיו, ועד כאלה ששיבחו אלטרנטיביות כמו קלוד. ככה, חלקית מתחת לרדאר, מתברר שהכלי הזה הספיק להפוך כל כך קריטי בשימוש היומיומי. אז מה עושים אם הוא פתאום קורס? לא שוכחים, במקביל לניצול מיטבי של AI, גם להפעיל את הראש. שלא נגלה שכמו עם ווייז, איבדנו את היכולת לנווט בעצמנו.

מיטל וייזברג