המדינה שיש לה הכי הרבה מה להפסיד מהטלטלה בשוק האנרגיה

מערכת "עם כלביא" מהווה שלב מעבר מקטיעת "זרועות" תמנון ציר ההתנגדות אל "הראש" - איראן. אלא שאותו הראש הוא שחקן אנרגיה משמעותי, חרף הסנקציות המוטלות עליה. ההסלמה הביטחונית הביאה לזינוק חד במחיר הנפט - 7% ביום שישי בלבד. בשבוע האחרון המחיר קפץ בקירוב ל־12%. ההשלכות במקרה הזה אינן עוצרות במזרח התיכון, ומשפיעות על מחירי האנרגיה בעולם כולו.

● הזרמת הגז מ"לוויתן" ומ"כריש" הודממה, בז"ן ספגה פגיעה נקודתית בצנרת ההולכה
● "צינור החמצן" של האנרגיה העולמית: איראן אוחזת בכלי מסוכן

המתקפה הישראלית הנרחבת מתווספת אל חיזוק העיצומים שהטיל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על משטר האייתוללות. העיצומים הללו הביאו לצניחה חדה ביצוא הנפט האיראני לסין - הלקוחה העיקרית של איראן שצורכת כ־90% מכלל יצוא הנפט שלה. על־פי נתוני חברת המחקר קפלר, היצוא ירד מכ־1.75 מיליון חביות ביום לאורך 2024 לכ־1.1 מיליון חביות ביום במאי 2025.

איראן אינה שחקנית משמעותית רק בשוק הנפט - היא מחזיקה גם בכ־26.1% מעתודות הגז הטבעי העולמיות, מה שמציב אותה במקום השני אחרי רוסיה. בעקבות כך, המתקפות הישראליות על נכסי אנרגיה איראניים מרכזים עניין רב.

ישראל מצדה שומרת על זהירות מסוימת כדי למנוע אסקלציה שתשפיע על העולם כולו. היא למשל תקפה מסוף דלקים בטהרן שבו מאוחסנים כ־260 מיליון ליטר, אבל לפי היזם ערן אפרת, הנחשב מומחה בתחום - צריכת הדלק האיראנית היומית היא כ־100 מיליון ליטר, כך שלא מדובר בכמות קריטית.

גם במתקפות על משק הגז, ישראל הסתפקה בתקיפת מתקן טיפול ולא בשדה הגז פארס הגדול בעולם, בין השאר בגלל הרגישויות הבינלאומיות סביב השדה המשותף לאיראן וקטאר. הפרופורציות הגדולות של איראן והאינטרסים הבינלאומיים מסבכים את התמונה.

דאגה גדולה בקהיר

מי שכבר מרגישה את ההשפעות ובגדול היא מצרים. אותה מצרים שגם נפגעה קשה ממתקפות החות'ים בים האדום, שפגעו בהכנסותיה בתעלת סואץ.

מצרים תלויה במידה רבה ביבוא גז ישראלי. ב־2024 ישראל יצאה למצרים ולירדן כ־34% מהגז שהופק במאגר "תמר" וכ־87% מהגז שהופק במאגר "לוויתן". עם פתיחת המערכה מול איראן, החליטה ישראל להשבית את פעילות אסדות "לוויתן" ו"כריש", ולהפנות את כל הגז ממאגר תמר לצרכיה המקומיים. כך, הופסק היצוא למצרים.

צעדים אלה מעוררים דאגות אדירות בקהיר. לא רק מעצם התלות ביבוא מישראל אלא גם בגלל העיתוי - כשמזג האוויר מתחמם ותצרוכת החשמל המצרית מזנקת. באתר החדשות "אהרם" דווח בשבוע שעבר, עוד בטרם ההשבתות, כי הפקת הגז המצרית ירדה, בעוד הביקוש גדל. על כן משטר א־סיסי כבר סבל ממחסור חמור בגז. כעת הוא מחמיר ויאלץ לפנות לרכישת מכליות LNG - תהליך שייקח כמה שבועות.

בינתיים, לפי דיווח בסוכנות הידיעות רויטרס, הרשויות במצרים הורו כבר ביום שישי ליצרני דשנים להשבית פעילות, בגלל המחסור בגז טבעי. ממשרד הפטרוליום המצרי נמסר כי הם יצרו תוכנית חירום להקצאות גז, שכוללת קיצוצי אספקה לתעשיות מסוימות. לצד זאת, תחנות כוח הגבירו את השימוש בדלקים שונים, ומפעלים שהתאפשר להם - עברו לשרוף סולר.

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מזהים שלושה ערוצי פגיעה למצרים מעימות ישראל־איראן: הראשון - יציאה של 20 מיליארד דולר השקעות זרות עקב "הימנעות מסיכון" שתחליש את המטבע המצרי, אם כי הרזרבות שהצטברו השנה מספקות חיץ מסוים. השני - מצרים מייבאת אנרגיה בשווי 11.2 מיליארד דולר שנתי, כך שעלייה במחירי הנפט תחמיר את הגירעון השוטף ותגדיל את צרכי המימון החיצוני.

השלישי והאחרון הוא האופן שבו מצרים כבר נפגעה כתוצאה מפעילות שליחיה של איראן בתימן, החות'ים. מתקפותיהם בים האדום הביאו לצניחה של כ־60% בהכנסות קהיר מתעלת סואץ בשנה שעברה: משיא של 10.3 מיליארד דולר ב־2023, אף שמתקפות החות'ים החלו בנובמבר אותה השנה, לפחות מ־4 מיליארד דולר אשתקד. מתוך זאת, בולטת הירידה ברבעון האחרון של השנה: מ־2.4 מיליארד דולר ב־2023 לכ־880.9 מיליון ב־2024, כך לפי נתוני הבנק המרכזי המצרי.

פעולות איראן יכריעו

הפעולות שתנקוט איראן בהמשך יהיו בעלות השלכות מיידיות על מחירי האנרגיה. צעד אגרסיבי במיוחד עלול להיות סגירת מיצר הורמוז, שער הכניסה והיציאה היחיד מהמפרץ הפרסי, מעצם היותה בעלת הסמכות בו. בסיטואציה שבה הנפט האיראני לא יוכל לצאת לשוק החופשי, היא עלולה להטיל מצור ימי על הורמוז, בו עובר לא פחות מכ־22% מהסחר העולמי בנפט וכ־35% מהסחר ב־LNG. הבעיה של משטר האייתוללות היא ההפנמה כי צעד שכזה יהווה הסלמה ישירה מול ארה"ב, לא פחות מתקיפה של יעדים אמריקאיים.

בגי'.פי מורגן צ'ייס פרסמו לאחר התקיפה הישראלית באיראן סקירה שבה העלו תרחיש לפיו מחירי הזהב השחור עלולים להגיע לעד 120 דולר לחבית - זאת בהשוואה ל־74 כעת. זאת, אם איראן תתקוף את שכנותיה במפרץ, ובמיוחד את סעודיה כפי שקרה ב־2019 על־ידי החות'ים.

בסיכומו של דבר, שאלת ההסלמה תנבע מהצעדים הבאים, שלא בטוח כי הן ישראל והן איראן מעוניינות לנקוט כאלה שיביאו למערכה כלל־אזורית.