מומחים: המדינה מעדיפה לשקם בתים שנפגעו, אך לעתים עדיף להקים בניין חדש

"בעצימות כזו של פגיעה כמו שראינו בזירות הנפילה בימים האחרונים, מדובר בהרבה יותר מאשר הרס של בניין. עד היום היינו רגילים לפגיעה נקודתית יותר, של בניין אחד, אבל כאן מדובר על 'זירת הרס', משהו שחשבנו שנראה רק אחרי רעידת אדמה. זה טיל עם ראש נפץ במשקל של 500 ק"ג, הנזק נגרם להרבה יותר מבניין אחד, זה נזק לזירה שלמה".

● שאלות ותשובות | ממ"ד, מקלט, חניון או חדר מדרגות: איפה תהיו הכי מוגנים?
● בדיקת גלובס | מלחמה היסטורית, עורף חשוף: מעל 60% מהבתים במרכז ללא מיגון

התיאור הזה, מפי אדריכל גיא דוננפלד, יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים ומהנדס העיר בית שמש, רלוונטי לכל אחת מזירות הפגיעה שחוללו הטילים הבליסטיים מאיראן במבני מגורים בימים האחרונים - בחיפה, בטמרה, ברמת גן, בפתח תקווה, בראשון לציון, ברחובות, בת"א ועוד. מדובר בהרס שלא היינו רגילים אליו עד היום, שמותיר בניינים שלמים עם נזק עצום. מתי נזק כזה מוביל להחלטה על הריסת הבניין ועל בנייתו מחדש?

"תהליך שמזכיר את ה־7 באוקטובר"

עם קרות פגיעה מתנהל תהליך סדור: הראשונים שמגיעים לזירת נפילה ברוב המקרים הם אנשי פיקוד העורף לפעילות הצלת חיים. במקביל נעשה ניתוק של תשתיות המים, החשמל. רק לאחר מכן מתחילה בפועל הבדיקה של המבנה עצמו ושל עמידותו.

 בניין שנפגע מטיל איראני / צילום: ap, Rami shlush

"את ההחלטה על כשירות מבנה קובע בסופו של תהליך מהנדס העיר", מסביר דוננפלד. "אם יש נזק קונסטרוקטיבי קשה מאוד, הבניין פסול - משמע צריך להרוס ולבנות אותו מחדש. אם יש נזקים רק למעטפת הבניין, זה משהו אחר. באירוע כזה של פגיעה מטיל, כל בניין שנפגע וכל הזירה, למעשה, נסרקים על ידי מהנדסים. הם בעצם אחראים 'לזכות' את הבניין, תהליך שלצערנו מוכר לנו מתחילת המלחמה ומזכיר את אירועי 7 באוקטובר: מרססים על קירות הבניין אם הוא כשיר או לא כשיר בחלקים שונים שלו, ולפי זה מקבלים החלטה כללית לגבי הריסה או לא".

"בדיקת המבנה היא באחריות מהנדס הרשות, לצד מהנדסים חיצוניים או מהנדסי מנהל ההנדסה", מוסיף אדריכל ניצן ברכן, מהנדס העיר בני ברק. "בודקים את רמת הנזק, אם הפגיעה ישירה או כתוצאה מהדף. אם ישנו נזק קונסטרוקטיבי (קרי נזק למבנה עצמו - י"נ), זה עשוי להוביל לכך שהמבנה יוגדר כמיועד לפינוי ולא לשיקום, ומשם להחלטה על הריסתו. כשאין נזקים קונסטרוקטיביים, ניתן להתחיל שיקום ושיפוץ.

לגבי הריסה "אנו גם בודקים זאת אל מול גיל המבנה, מצבו הפיזי הקודם ועוד. במקרה של פגיעה שהתרחשה הלילה אצלנו, היו מבנים שבהם התקרות קרסו ושם כמובן ההחלטה היא על הריסה. גם במקרה שכבר מקודמת תוכנית להתחדשות עירונית ונאיץ את ההתחדשות".

 גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

בחזרה לשלב השלד של הבניין

אדריכלית גל גבריאל, מהנדסת עיריית ראשון לציון מעריכה כי כ־200 בתים בשכונה שנפגעה בעיר יעברו ביקורת ובחינה של מהנדסים לגבי היקף הנזקים, וכי ארבעה עד שישה מהם יוגדרו כמבנים להריסה. "ביצוע ההריסה נעשה על פי נוהל קבוע מכוח חוק העזר העירוני למבנים מסוכנים", היא אומרת. "בימים רגילים עבודות הריסה של מבנה מושתות על בעל הנכס, אך כמובן במקרים כאלו העלויות כולן במימון המדינה".

דוננפלד מציין שגם במצבים שבהם נראה כי הפגיעה עצומה, לא בהכרח ההחלטה תהיה על הריסת מבנה: "במקרה של הבניין בבת ים, למשל, הפגיעה כאילו החזירה אותו לשלב השלד", הוא אומר. "על פניו אפשר לשקם אותו: להקים קירות מחדש, להציב חלונות ומה שצריך, ולחזור לגור בו".

"נדרש מנגנון של הקמה מהירה"

ההחלטה אם להרוס את המבנה או רק לשפץ אותו יוצרת קונפליקט מסוים, בין פתרון הבנייה הרצוי לבין רצונה של המדינה לחסוך בהוצאות. על פניו, המדינה תחתור ברוב המקרים לשיפוץ ולא להריסה ולבנייה מחדש, שכן שיפוץ עולה פחות בראייה נקודתית. גורמים שאיתם שוחחנו מציינים כי ראייה כזו אינה נכונה בהכרח.

"לא תמיד ברמה ההנדסית אפשר לחזק בניין, גם אם הוא נחשב כשיר למגורים", אומרים אותם גורמים. "צריך לבחון מה עולה יותר בטווח הארוך - הריסה או שיפוץ ושיקום. המבחן של המדינה הוא ביכולת שלה לייצר מנגנון בהיר וחלוט לקבלת ההחלטות בנוגע ליציבות המבנה. היא צריכה לייצר מנגנון של הקמה מהירה של המבנים האלה, ובראש ובראשונה היתרי בנייה בטווח של ימים ולא של שנים". ובהקשר זה נציין כי מנהל התכנון ומטה התכנון הודיעו כי הם מובילים "מהלך חירום לעורף", שיכלול מענה הנדסי מיידי וסל פתרונות תכנוניים לשיקום מהיר של הרשויות המקומיות שנפגעו.

"ברירת המחדל היא לשקם", אומר דוננפלד, "אבל מבחינת עלות מול תועלת: לבנות בית חדש טוב יותר".