למה המלחמה נגד איראן לא הוכרזה רשמית, ומי מוסמך לנהל אותה?

אם ב־8 באוקטובר 2023 ממשלת ישראל הכריזה על מצב מלחמה באופן רשמי, השם "עם כלביא" מוגדר יותר כמבצע. עם זאת, הרעיון שאנחנו במלחמה מלאה עם איראן הוא בגדר אקסיומה. אז האם מבחינה טכנית זה משנה? ניסינו לעשות סדר בכמה שאלות בסיסיות בנושא.

● התקשורת האיראנית לא בחלה בהפצת דיסאינפורמציה על המלחמה עם ישראל
● מהן ההשלכות של הכרזת מלחמה, ומי מוסמך לעשות זאת?

האם יש הבדל בפרוצדורה?

סעיף 40(א) לחוק יסוד: הממשלה קובע כי "המדינה לא תפתח במלחמה ולא תנקוט פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה אלא מכוח החלטת הממשלה".

מכאן ניתן להבין שני דברים: ראשית, שהסמכות להכריז מלחמה נמצאת בידי הממשלה.

שנית, מכיוון ש"עם כלביא" יכול להיות מוגדר כ"פעולה צבאית משמעותית העלולה להוביל, ברמת הסתברות קרובה לוודאי, למלחמה" - חשיבות השאלה אם הוכרזה מלחמה או לא יורדת כשזה מגיע לסמכות. פרופ' עמיחי כהן, חוקר בתוכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, הסביר לנו בעבר כי בכל מקרה אין צורך בהכרזת מלחמה רשמית כדי לנקוט פעולות מסוג זה.

מי יכול לנהל מלחמה?

ב־2018 נוספו לחוק היסוד כמה תיקונים, שאחד מהם הסמיך את הממשלה להסמיך את הקבינט המדיני־ביטחוני לצאת למלחמה. לפי פרופ' כהן, עוד טרם התיקון הזה לרוב הקבינט היה הפורום לקבלת ההחלטות הנ"ל, ולפעמים היה מדובר בפורום מצומצם אף יותר.

זאת ועוד, כך כהן, אין הגדרה חוקית לתפקידו של הקבינט או לפעולות צבאיות שמותר לבצע רק במצב מלחמה. זה מביא לכך שאופן ניהול המלחמה נובע לא פעם מאופי ראש הממשלה. לדוגמה, אם לוי אשכול שיתף מאוד את הקבינט במלחמת ששת הימים, לגולדה מאיר היה את "המטבח" שלה, ומלחמת לבנון השנייה נוהלה בעיקר בידי ראש הממשלה אהוד אולמרט, שר הביטחון עמיר פרץ והרמטכ"ל דן חלוץ.

הדוגמה הטרייה ביותר היא כמובן "קבינט המלחמה" של בנימין נתניהו, יואב גלנט ובני גנץ. עם זאת, כפי שהבהיר כהן, בגלל שחוק יסוד: הצבא מכפיף את צה"ל לממשלה, לא ניתן להאציל את סמכויות הניהול לראש הממשלה לבדו.

האם להכרזה תהיה השפעות על הפיצויים?

מבחינה שערכנו, לא. בעבר הסבירו לנו ברשות המסים כי הכרזת מלחמה רשמית לא משפיעה על הזכאות לפיצויים: חוק מס רכוש וקרן פיצויים מגדירים שני סוגי נזקים - "נזק מלחמה", שהוא נזק ישיר, ו"נזק עקיף", שנוגע להפסדים שנגרמים בשל פעולות איבה ומלחמה. ברשות המסים אמרו כי "הפיצוי הישיר ניתן בלי שום קשר לשאלה האם הוכרזה מלחמה רשמית או לא", ואילו הפיצוי העקיף ניתן בהתאם למיקום גאוגרפי (יישובי ספר), וכדי להרחיב את מעגל הזכאים יש צורך בתקנות, וההכרזה אינה משנה.

אז מה החשיבות של הכרזת המלחמה?

פרופ' קובי מיכאל וד"ר אילנה קוורטין כתבו במאמרם כי "הכרזת מלחמה מיידעת את האומה כולה על כך שחיי האזרחים עומדים להשתנות, וכי הם עומדים לשאת בנטל כבד. הרשות המבצעת מקבלת באמצעות הכרזה זו את הסמכות (והלגיטימציה) הפוליטית והמוסרית לנהל מלחמה בשם העם ולהפעיל את הכוחות הצבאיים לפי שיקול־דעתה".

במקרה שלפנינו, כפי שניתן לראות, המטרות האלה הושגו גם בלי הכרזת מלחמה רשמית.