בתי המשפט עברו למתכונת חירום ועורכי הדין מתארים כאוס: "המערכת בהלם"

מאז תחילת השבוע פועלת מערכת המשפט במתכונת חירום. שר המשפטים, יריב לוין, חתם בסוף השבוע על תקנות, שהוארכו השבוע עד 22.6 ועשויות להתארך עוד, אשר אוסרות על קיום דיונים בכל הערכאות. אלה כוללות את בתי המשפט הרגילים, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל. הגשת מסמכים וכתבי טענות נדחתה אף היא. בהתאם לכך, דיונים פיזיים מתקיימים בסוגיות דחופות בלבד.

● שאלות ותשובות | מודל החל"ת חוזר לשולחן: מתי ניתן להוציא עובד לחופשה ללא תשלום, והאם מקבלים דמי אבטלה?
● התקנות הוארכו: מתכונת החירום בבתי המשפט תימשך עד 22 ביוני

התוצאה: אלפי ישראלים שנקבעו להם דיונים בבתי המשפט, ואשר זקוקים לקבלת שירותים, נקלעו לחוסר ודאות מתסכל - ללא פתרון באופק. הדבר נכון במיוחד לגבי ישראלים המתמודדים עם משבר דחוף במשפחה, לעובדים ולמעסיקים במקומות עבודה שלא ברור אם ממשיכים לפעול, לבעלי עסקים המשוועים לפתרונות דחופים לנוכח המשבר הכלכלי, וגם למי שמצוי בעיצומו של הליך פלילי.

מי שמוצאים את עצמם בחזית של מצב החירום המשפטי הם, באופן טבעי, עורכי הדין. התמונה שהם מתארים היא של אזרחים מבולבלים ושל מערכת מבולבלת לא פחות, המכבה שריפות ומשוועת לפתרון כולל ומערכתי למשבר שיצרה המלחמה. אלה חלק מהסיפורים שהם מתארים.

דיני משפחה: "ההורים צריכים לגלות גמישות"

"הסוגייה הכי בוערת היא זמני השהות של ילדים אצל הורים גרושים", מספרת עו"ד דלית יניב מסר, מומחית לדיני משפחה ותיקי גירושין מורכבים. "מתעוררות מחלוקות כאשר מתברר שאצל הורה אחד יש ממ"ד ואצל השני אין, או כאשר ההורה שהילד נמצא אצלו צריך לצאת עם הילד מחוץ לבית כדי להגיע למרחב מוגן. זה עולה גם כאשר אחד ההורים נקרא למילואים או כשהילד אמור לעבור להורה השני, שגר רחוק".

 שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

יניב מסר מסבירה, כי אם לא מגיעים להסכמות, ניתן לפנות לבית המשפט למשפחה - אך המענה יהיה מוגבל. "עד שמגישים את הבקשה וביהמ"ש מגיב, עלול כבר לעבור היום שלגביו ההורים חלוקים ביניהם".

הפתרון, לדבריה, הוא בכך שההורים יפגינו אחריות - והרבה גמישות. "זה לא הזמן להיות דווקניים אלא לגלות אחריות הורות מיטבית. אפשר להסכים שבנקודת הזמן הזו הילד יישאר אצל ההורה שיש לו ממ"ד, ואחר כך תעשו ביניכם את ההתחשבנות כיצד להחזיר את הזמן איתו", היא אומרת.

יניב מסר מתייחסת גם למעברים בין הורים. "למה לטלטל את הילד? רואים את זה גם במצבים שבהם הילד מרגיש יותר בטוח בבית מסוים, ולא רוצה לעבור עכשיו לבית אחר. אל תכריחו אותו ואל תייצרו מתח נוסף למתח שקיים". היא מדגישה, עם זאת, כי במקרי אלימות במשפחה בתי המשפט צפויים לתת מענה מהיר.

דיני עבודה: "אף אחד לא יודע מה קורה"

"הדברים לא עובדים ונראה שהמערכת בהלם. יש תרעומת גדולה בקרב עורכי הדין על כך שאף אחד לא יודע מה קורה - האם מתקיימים דיונים, איפה, והאם בהיוועדות חזותית או לא", כך מתאר את המצב עו"ד רן גפטר, שותף מנהל במשרד גדעון רובין ושות'.

לדבריו, "לא מגיעות הודעות מסודרות מהמערכת על ביטול דיונים וזה יוצר בעיה גדולה. דיון זה משהו שצריך להתכונן אליו, כך שחלק מעורכי הדין מעדיפים להתכונן אפילו אם יש סיכוי של אחוז בלבד שהדיון יתקיים בסופו של דבר. אחרים לא מוכנים להסתכן בהגעה לבית הדין אז מבחינתם הדיון מבוטל. הודעות על ביטול הדיונים היו צריכות לצאת באופן אוטומטי".

גפטר מתאר את הבלבול סביב ההגדרה של מקומות עבודה חיוניים, המוסיפים לפעול במלחמה. "בעבר הייתה רשימה מסודרת אבל הפעם קבעו שגם מקום עבודה המסייע למקום חיוני, כגון ספק של בית חולים או של בנק, עשויים להיחשב חיוניים ורשאים להעסיק עובדים. הכוונה הייתה טובה, אבל זה יצר בלבול".

סוגיה נוספת המאופיינת בחוסר ודאות נוגעת להוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת). "האם חלים הכללים הרגילים של מתן התראה מראש? מה עושים אם אין לעובד יתרה של ימי חופשה או אם הוא מעוניין להיכנס ליתרה שלילית? היית מצפה שלמדינה תהיה כבר תורה מסודרת בנושא אבל אין".

עו"ד אוהד גלעדי, שותף במשרד נ. פינברג ומומחה בדיני עבודה, מסביר כי מדי שנה נפתחים 50 אלף תיקים חדשים בתחום, והמערכת סובלת ממילא מעומסים כבדים. "דיונים נקבעים חודשים ואף שנה קדימה והפגיעה כתוצאה מביטול גורף שלהם תהיה גדולה". לדבריו, הפגיעה גדולה במיוחד כאשר עובדים זקוקים לגמלאות מהביטוח הלאומי.

 עו״ד אוהד גלעדי, שותף בנ. פינברג ושות׳ / צילום: אופיר אייב

גלעדי ממליץ במקרים חריגים לפנות לבית הדין כדי שיקיים בכל זאת דיון - אך יש להביא בחשבון כי עורכי הדין של הצד שכנגד עשויים להתנגד. "גם הם בעלי משפחות, וחלקם משרתים במילואים".

חדלות פירעון: "צריך לנהל דיונים בזום"

"רק אתמול היה אמור להתקיים דיון בפירוק תאגיד, שנועד לאפשר לעובדים לקבל את שכרם מהביטוח הלאומי. אבל הדיון לא התקיים, והתשלום לעובדים נדחה למועד לא ידוע". כך מספר עו"ד אופיר רונן, המייצג עובדים בהליכי חדלות פירעון. לנוכח הביטול, רונן פעל מול המנהל המיוחד של התאגיד לקבל את הצו שיאפשר את התשלום - אך מדובר בפתרון נקודתי.

 עו''ד אופיר רונן / צילום: נדיה פונכץ

"משרד המשפטים צריך למצוא פתרון רוחבי - לנהל את כל הדיונים בזום, למעט מקרים חריגים כגון דיוני הוכחות. אין סיבה לשתק את כל המערכת בגלל דיונים שאפשר לנהל אותם בזום", אומר רונן.

משפט פלילי: מה שלא דחוף לא מתקיים"

"כל מה שהוא לא מקרה דחוף של פגיעה בחירויות הפרט - פשוט לא מתקיים". כך מספר עו"ד עמרי לשם, המלווה חשודים ונאשמים. לדבריו, ההליכים שמתקיימים נוגעים בעיקר לדיוני מעצרים, תנאי מעצר ועררים על הארכות מעצר.

 עו''ד עמרי לשם / צילום: איליה מלניקוב

"היכן שאפשר לקיים דיון פיזי, משתדלים לעשות את זה", הוא מוסיף. לדוגמה, דיון שבו ייצג השבוע לגבי שחרור עצור בפיקוח פסיכיאטרי, ואשר נקבע תחילה לזום, הועבר ברגע האחרון לאולם בבית החולים אחרי שהתברר כי חברי הוועדה שנדרשו להכריע בעניינו - כולל משפטן ושני רופאים - נמצאו במקום.

לשם מצביע על הדמיון בין מצב החירום הנוכחי לבין הקורונה. "יש אנשים שהזכויות שלהם כרגע 'על Hold', וישנם נושאים פליליים שנקלעו לתחום האפור כי לא ברור עד כמה הם נוגעים לזכויות יסוד". הוא סבור, כי אם מצב החירום במערכת יימשך יותר משבוע, "יצטרכו למצוא פתרונות יצירתיים".

ליטיגציה מסחרית: "עיכובי הכרעות בסכסוכים מסחריים"

דחיית הדיונים כבר מובילה לעיכובים בקבלת הכרעות וסעדים לצדדים בסכסוכים מסחריים. כך מזהה עו"ד סיון וולקן-אבישר, שותפה במחלקת הליטיגציה במשרד ארנון, תדמור-לוי. לדבריה, גם הגיוס של עורכי דין למילואים פוגע בזמינות שלהם, והמערכת צפויה לעומס מוגבר כשתחזור לפעילות.

 עו''ד סיון וולקן-אבישר / צילום: רמי זרנגר

וולקן-אבישר צופה עליות בתביעות הקשורות לנזקי מלחמה, כולל תביעות ביטוח רכוש, עסקים ודירות. עוד צפויים סכסוכים בנושאי צרכנות, לרבות סביב ביטולי עסקאות, אי-אספקת מוצרים ושירותים במועד, והחזרים כספיים עבור עסקאות שלא יצאו לפועל". עם זאת, היא אופטימית, כי במצבי חירום קודמים הפגינה המערכת "יכולת למזער את השפעות העומס והעיכובים לטווח הארוך".

מהנהלת בתי המשפט נמסר, כי היא "פועלת בהתאם לדין. מייד עם הודעת שר המשפטים בדבר מצב חירום מיוחד בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה לימים 15-16.6.2025 הודיעה הנהלת בתי המשפט כי בהתאם לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א - 1991 (להלן - התקנות) ותקנות בתי הדין לעבודה (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 (להלן - תקנות בית הדין) בתקופה זו בתי המשפט ובתי הדין לעבודה פועלים בכל מחוזות השיפוט בארץ במתכונת חירום.

"במסגרת זו, מתקיימים דיונים בבתי המשפט בהליכים למתן סעדים דחופים בהליכים אזרחיים, דיוני מעצרים ושחרור בערובה וכן מעצרים מנהליים, עבירות פליליות הנוגעות למצב החירום המיוחד ועתירות דחופות לבית המשפט הגבוה לצדק.

"בהתאם לתקנה 4 לתקנות, בתקופת זו לא יבואו במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או בהחלטות בתי המשפט. מניין הימים יימשך כסדרו בתום מצב החירום המיוחד. ואולם, מקום בו קבע בית המשפט בהחלטה שיפוטית כי יש להגיש כתב בית-דין מסוים במועד מדויק, נדרש לקיים את החלטת בית המשפט במועדו, אלא אם כן ניתנה החלטה בדבר הארכת מועד".