1שעה-שעתיים
הנשיא טראמפ חזר והוכיח השבוע שהוא מאמין כי שקט הוא רפש. הוא פתח את השבוע במכסים חדשים, מהם שרירותיים לחלוטין, כמו זה שהוא חוזר ומטיל על קנדה, או מאיים להטיל על אירופה ועל מקסיקו, אף כי כל השלוש עומדות בעיצומו של משא-ומתן עם ארה"ב על הסכמי סחר מקיפים.
● הפד משפץ ב-2.5 מיליארד דולר, ונותן לטראמפ תירוץ לפיטורי פאוול
● יואב קרני, פרשנות | קולות מימין מציעים ל"איש המכסים" להירגע, ואלו לא כל הצרות של טראמפ
● יואב קרני, פרשנות | האנטישמיות גואה: בריטניה מנרמלת, בארה"ב חוזר דימוי "הבוגד היהודי"
הוא המשיך את השבוע בחילופי תלונות ועקיצות עם הקנאים שבנאמניו על פרשת ג'פרי אפשטיין (אפסטין, בהגייה אמריקאית), עבריין המין שהציע את שירותי קטינותיו לשועי הארץ.
ביום ד' הוא אמר לקבוצה של צירי קונגרס רפובליקאים, שהוא רוצה לפטר את נגיד הבנק המרכזי, ג'רום פאוול, המסרב למהר ולהוריד את הריבית. החוק אוסר על הדחת הנגיד אלא אם כן סרח. ואמנם היו ידיעות שהבית הלבן מחפש תירוץ. וול סטריט הגיבה במכירות, והנשיא מיהר לחזור בו, לפחות ליום יומיים, או שעה שעתיים.
2גם אתה?
'פייננשל טיימס' דיווח השבוע, כי טראמפ שאל את זלנסקי בשיחת טלפון אם אוקראינה מסוגלת לפגוע במוסקבה. זלנסקי ענה, "כמובן, ובלבד שתיתנו לנו את הנשק". חילופי הדברים, אם אמנם התרחשו, באו לאחר הבעת האכזבה הגדולה ביותר של טראמפ מהתנהלות פוטין. אבל טראמפ עצמו הקהה את העוקץ. בעקבות הדיווח, הוא אמר שהוא מתנגד לתקיפת מוסקבה, ואין בדעתו לספק טילים.
כך או כך, האופוריה של התקשורת הרוסית בעקבות עליית טראמפ מתפוגגת. עיתון אחד במוסקבה, קומרסאנט, כתב תחת הכותרת 'גם אתה, טראמפ?', פרפרזה ברורה על 'גם אתה, ברוטוס?'.
טראמפ נתן לרוסיה ארכה של 50 יום להתעשת, ולא - הוא יחמיר את משטר הסנקציות. צריחי הקרמלין עדיין עומדים על מכונם.

ולדימיר פוטין. רוסיה מאוכזבת מטראמפ / צילום: ap, Mikhail Metzel
3מתחילים ב־92
משבר המשילות באפריקה מוסיף להעסיק אותנו. הוא לובש ממדים סוריאליסטיים. בקמרון שבמערב אפריקה, הנשיא בן ה־92, פול בייה (Biya), המכהן מאז 1982, הודיע השבוע שבדעתו להתמודד על כהונה נוספת של שש שנים.
קמרון היא אחת הארצות הצעירות בעולם, ממוצע של 18 שנה. שני שלישים מ־29 מיליון תושביה הם בני 30 ומטה. בייה הוא זקן שליטי העולם. הוא אומר ש"השנים הטובות ביותר עדיין לפניו".
מרכז המחקר Freedom House בדק ומצא, כי ארצות שגילם הממוצע של מנהיגיהן הוא 68 נוטות להיות 'לא חופשיות', וארצות שגילם הממוצע של מנהיגיהן הוא 62 נוטות להיות 'חופשיות למחצה'. הגיל הממוצע של מנהיגי הארצות המסווגות 'חופשיות' הוא 60.

פול בייה, נשיא קמרון. מכהן מאז 1982 / צילום: ap, Christophe Simon
4תריסר ביצים
קובה הייתה לפנים אובייקט של הערצה ושל רומנטיזציה, כאשר צעירים פרועי שיער ירדו מן ההרים, והצילו אותה מרודן צבאי מושחת. השבוע קיבלנו תזכורת על היקף כשלונה של הדיקטטורה הקומוניסטית במדינה. השרה לענייני עבודה וביטוח לאומי עוררה סערה, כאשר טענה שהקבצנים הממלאים את רחובות קובה רק מעמידים פנים כדי ליהנות מ"חיים קלים".
קובה עומדת בעיצומו של משבר כלכלי ממושך, ורבים מתושביה, בייחוד זקנים, ניזונים מחיטוט בפחי אשפה. השרה התלוננה שהמחטטים "אינם משלמים מסים". זקני קובה מתקיימים על קצבת זקנה ממוצעת של 5 דולרים בחודש, המספיקה לתריסר ביצים. הנשיא מיגל דיאס-קאנל הסתייג מדברי השרה. "המהפכה אינה יכולה להשאיר איש מאחור". בחמש השנים האחרונות, התוצר המקומי הגולמי של קובה הצטמק ב־11%.

5חכו קצת
חוקרים ביוניברסיטי קולג' בלונדון בדקו ומצאו שילדים משפרים "במידת מה" את אושרם של הוריהם, לעומת זוגות חשוכי ילדים. אבל האושר הזה נוטה להשתפר ככל שהבאת הילדים נדחית. הורים המביאים ילד לעולם בגיל צעיר מועדים ל"סיכון גדול יותר של מצוקה נפשית", מדווח השבוע העיתון 'טיימס'.
במחקר שותפו 7,092 בני 32 ומטה. ל־54% מהם היו ילדים. לכל אחד מהם הוצגה השאלה "באופן כללי, עד כמה אתם מרוצים מחייכם?". עורכי המחקר מצאו, כי דרגת שביעות הרצון עולה אצל המתהמהים. בני 32 הם המאושרים ביותר. כל שנה של המתנה משפרת תוצאות. אלה המאריכים את רוחם מתאפיינים בהשגה של "יתר משמעות והגשמה", וממילא הם מוכנים יותר לפתוח את הפרק הבא.
הממצאים אלה כמובן יתקבלו בצינה בין אלה המודאגים מן המשבר הדמוגרפי בארצות המתועשות.