הסיבה האמיתית להתערבות העובדים של קופת חולים כללית בפרשת פיטורי המנכ"ל

דירקטוריון שירותי בריאות כללית עתר היום (א') לבג"ץ בבקשה לבטל את החלטת משרד הבריאות על הקמת ועדת בדיקה בעניינה. בעתירה לבג"ץ טענה הקופה כי המשרד מונע משיקולים זרים ומתוך רצון למעורבות גדולה יותר בהתנהלות הקופה ותקציבה. ההחלטה למינוי הוועדה היא גם זו שהובילה את ועד עובדי הכללית להכריז בשבוע שעבר על שביתה, אשר נעצרה על-ידי בית הדין לעבודה.

● קופ"ח כללית עותרת לבג"ץ נגד משרד הבריאות
● בית הדין לעבודה: להפסיק מיד את השביתה בקופת חולים כללית

ועד העובדים הארצי של הכללית טען, בניסיון להגן על השביתה, כי היא באה בתגובה ל"ניסיון של גורמים חיצוניים לקצץ ולפגוע בשכרנו, לעצור קליטת עובדים נוספים, לבצע פיטורי צמצום ולכאורה ייעול, לחסום את העובדים המצוינים שלנו מלהתקדם ולהצניח במקומם אנשים מבחוץ".

ואולם הטענות הללו נשללו מכל וכל על-ידי משרד הבריאות, אשר טען כי אין לו כוונה להתערב במינוי מנכ"ל חדש; כי אין לו כוונה למנות חשב לקופה, אשר ממילא מתנהלת היטב תקציבית; וכי כל מה שמעניין אותו מתחילת הדרך הוא הסדרת יחסי הדירקטוריון וההנהלה.

אם כך, מדוע הוועד והדירקטוריון מתעקשים בעתירה כי משרד הבריאות מנסה "להשתלט על הקופה ומשאביה"? שיחה עם גורם המקורב לוועד שופכת אור על האישום ועל הקשר של הדברים ליחסי העבודה בארגון.

תקנים לא אוישו

הסיפור מתחיל בהסכם הייצוב שנחתם בתחילת השנה בין הכללית לבין משרד הבריאות. הסכם הייצוב הגדיר כיצד תתמודד הקופה עם גירעונות שנוצרו לה, ובתמורה משרד הבריאות הקצה לה תקציבים עודפים בתחומים מסויימים כדי לסייע לה לסגור את הגירעון. קופות החולים מתנהלות בדרך-כלל בגירעון, והסכם הייצוב הוא כלי מוכר במערכת הבריאות. דווקא הכללית נחשבת לקופה שמתנהלת היטב בתוך מסגרת התקציב, במיוחד בזמן האחרון. למעשה, גורמים בשוק כבר טענו בעבר כי מנכ"ל הקופה נעתר לסכם ייצוב קשוח במיוחד, ומכאן ההצלחה שחוגגת הכללית בעמידה ביעדיה.

טענת הגורם המקורב לוועד היא כי הסכם הייצוב לא נחשף לציבור, ואף לא לוועד עצמו. עוד נטען כי לאחר חתימתו, הוועד החל לשים לב כי הנהלת הקופה מפסיקה בהדרגה לעמוד בסעיפים מתוך הסכם העבודה שנחתם ביניהם. למשל, לא אוישו תקנים חדשים שהובטחו. נציין כי גורמים אחרים המקורבים להנהלת הקופה טוענים כי לא היו הפרות כאלה.

הוועד פנה להנהלת הקופה וביקש לחתום על הסכם חדש ובו אישרור התחייבויות מהסכם העבודה הראשי, ואכן ראש הוועד פרוספר בן חמו והמנכ"ל אלי כהן הגיעו להסכמות לגבי קליטת עובדים חדשים והטבות שכר. אולם זמן קצר לאחר מכן, ובטרם התקבל אישור משרד הבריאות להסכמות הללו, נודע לוועד כי המנכ"ל אלי כהן הודיע על התפטרותו.

 אלי כהן / צילום: כללית

"בשלב הזה כבר היה חוסר אמון מוחלט בין הוועד למנכ"ל ולמשרד הבריאות", אומר הגורם. "משרד הבריאות הודיע על מינוי ועדת בדיקה, עניין חריג מאוד. אחת ההחלטות של ועדת בדיקה יכולה להיות למנות חשב ממונה לקופה, שיפקח על כל שקל שהקופה מוציאה, או מנהל מורשה. במקרה שממנים מנהל מורשה, הוא לא מחויב לעמוד בהסכמים עם הוועד".

לא נשלל מינוי חשב

משרד הבריאות טען כי לא ימנה חשב ממונה, אך לא שלל אפשרות של מינוי מנהל מורשה, אם ממצאי ועדת הבדיקה יצדיקו זאת. אלא שגורמים ממשרד הבריאות טוענים כי אין קשר בין מינוי מנהל מורשה לסוגיות שעל הפרק.

אך הגורם, המייצג את עמדת הוועד, לוקח את הדברים צעד אחד קדימה: "למרות שהכללית כרגע במצב תזרימי מצוין, בין היתר בעקבות הסכם הייצוב, מלחמת 'חרבות ברזל' מאתגרת מאוד וצפויה לאתגר הלאה את התקציב של הכללית. בשנת 2025 תקציב קופות החולים ובתי החולים הוא 48.5 מיליארד שקל, והכללית אחראית בערך על חצי ממנו. ככל שמשרד הבריאות מעורב עמוק יותר בקופה, כך הוא יכול לחסוך יותר, באופן שלדעתי צריך להטריד מאוד את המבוטחים".

אותו גורם אומר כי "בשנים האחרונות מונו חשבים מלווים לחמישה בתי חולים ממשלתיים, וההשפעה על יחסי העבודה שם מראה לנו מה עלול לעלות גם בגורלנו".

לעומת זאת, גורם אחר המקורב למשרד הבריאות אומר: "אנחנו פגשנו את הטענות הללו רק בבית הדין. אם מישהו רוצה לטעון טענות מוגזמות כאלה המנוגדות לכל מה שנאמר ונעשה על-ידינו עד כה, חובת ההוכחה עליו. הסוגיות שבהן אנחנו עוסקים לא נוגעות לעובדים, ומנגד אנחנו תוהים על עוצמת ההתנגדות של הכללית לוועדת הבדיקה הזו. ממה הם כל-כך חוששים?".

יו"ר ארגון עובדי הכללית, פרוספר בן חמו, נימק את השביתה בבית המשפט ביום חמישי בכך ש"המנכ"ל מסתיר מאיתנו את הסכם הייצוב שפגע, ביטל והקפיא הסכמים שלנו. חתמו איתנו דברים ולא מיישמים אותם. העובדים בחרדה, מתפוצצים. אין תקנים, יש עומס רב. חסרים עובדים במנהל ובמשק. בקורונה שתקתי ועבדנו עם מה שיש - נתנו שירות עם כל הלב. אבל העובדים שלנו שחוקים, גמרו אותם".

יריית הפתיחה

יריית הפתיחה לדרמה שמטלטלת את קופת חולים כללית הייתה הודעת המנכ"ל אלי כהן על פרישתו לפני כחודש. משרד הבריאות הקפיא את תהליכי האיתור למנכ"ל חדש, בטענה כי תחלופת המנהלים בקופה מהירה מדי ומקשה עליה להתנהל כראוי, וכי היא נובעת מדומיננטיות יתר של הדירקטוריון. לכן, משרד הבריאות הפעיל סעיף בחוק ביטוח הבריאות המאפשר לו לבדוק ואף להתערב בפעילות הקופה אם הוא חש כי התנהלותה פוגעת במתן השירותים. בשבוע שעבר כאמור הודיע משרד הבריאות כי בכוונתו למנות ועדת בדיקה לקופה.

דירקטוריון הכללית דרש מבג"ץ להקפיא את הקמת הוועדה בשם הקופה, בטענה כי לא ניתנה לה שהות לבחון בעצמה ולתקן, אם יהיה בכך צורך, את יחסי העבודה בין הדירקטוריון להנהלה, וכי לא פורטו הליקויים שאותם עליה לתקן. לטענת הדירקטוריון, לא ניתן לעבור לשלב ועדת הבדיקה בלי למצות את התהליכים הללו.

במסגרת העתירה שהוגשה על-ידי הדירקטוריון, נרשמו גם טענות משמעותיות נגד התנהלות מנכ"ל הקופה, אלי כהן. בין השאר, העותרים ציינו כי היו לו יחסי עבודה עכורים עם הסמנכ"לים, שחלקם עזבו בעקבות זאת - ולא בגלל הדירקטוריון. נחשף כי "מידע הועבר מסמנכ"ל על קבלת הטבות כספיות, שלאחר בירור והמלצה של הדירקטוריון הושבו על-ידי המנכ"ל".

יתרה מכך, טענות חמורות התייחסו ל"ניסיונות התערבות בחוות-דעת מקצועית של שומרי סף באופן שהיה עלול להסב נזק ממשי לכללית", וכן "אי-יישום ואי-קידום מספקים של החלטה אסטרטגית של הדירקטוריון, שהדיון בה גרר תגובות בלתי ראויות של המנכ"ל כלפי הדירקטוריון".

בעתירה צוין כי משרד הבריאות ביקש שכהן יישאר בתפקידו, לפחות עד ייצוב שדרת ההנהלה של הקופה, וגורמים עמם שוחחנו בעבר ציינו את הקרבה בין הצדדים. הטענות נועדו, בין היתר, כדי להסביר מדוע תחלופת המנכ"ל הייתה מוצדקת.

בית המשפט קבע כי המשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה ולמתן צו ביניים עד יום ראשון הקרוב.

מכללית נמסר בתגובה: אנו מברכים על החלטת בית המשפט ונמשיך במאבקנו הצודק. החלטת כבוד השופט עופר גרוסקופף להורות למשרד הבריאות להבהיר מדוע הוא חושב שיש לו סמכות להתערב בעבודת הקופה - היא נכונה ומוצדקת. עבודתו של פרופ' דנציגר תימשך כסידרה והוא צפוי להגיש המלצותיו בעוד כשבועיים. אנו נשקף המלצות אלה למשרד הבריאות ונפעל ליישמן.

תגובתו של אלי כהן לא התקבלה עד לפרסום הידיעה.