עתירה לבג"ץ: "להורות למדינה לאפשר לנו לשלם את המס על רווחי קריפטו"

רשות המסים לא מאפשרת לחברות הפועלות בתחום הקריפטו ומעוניינות לשלם מס על רווחיהן, להפקיד את תשלומי המס בחשבון הבנק הייעודי שנועד להפקדת תשלומי המס מרווחי קריפטו שהבנקים מסרבים לקבל - כך טוענות שתי חברות הפועלות בזירת הקריפטו בעתירה שהגישו לבג"ץ נגד רשות המסים, בנק ישראל והיועצת המשפטית לממשלה.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד שאול ציוני ועו"ד רעות זייטלבך ממשרד ציוני פילרסדורף פיליפ, נטען כי "עניינה של עתירה זו במקרה חריג ואבסורדי, בו מוגשת עתירה שכל מטרתה היא לגרום למדינה לאפשר לעותרות לשלם לה מסים. כך ממש".

● המשנים ליועמ"שית: בן גביר משבש את התנהלות משפט נתניהו
● ד"ר חן קוגל מבקש לתבוע את מטא על שימוש בדמותו בפרסומות כוזבות

לטענת החברות, "הצורך בעתירה קם בשל קיומו של מצב אבסורדי, קפקאי ומייסר, שבו מצד אחד מדינת ישראל, באמצעות רשות המסים, מטילה על העותרות חוב מס במיליוני שקלים, ביחס להכנסות שנוצרו להן כתוצאה ממסחר במטבעות דיגיטליים - אך מצד שני אינה מאפשרת להן לשלם את אותו החוב. זאת, בזמן שהעותרות עושות כל שביכולתן על-מנת לשלם את החוב, ובעוד שחובן ממשיך לצבור ריבית והצמדה בסכומים גבוהים, ורשות המסים אף הטילה עיצומים ועיקול על נכסיהן (שבוטלו)".

 עו''ד שאול ציוני / צילום: אייל טואג

בעתירה נטען כי שתי העותרות - חברות המאוגדות בישראל ומוחזקות על-ידי שני בעלי מניות ישראלים, העוסקות בתחום המטבעות הדיגיטליים - דיווחו על רווחיהן ביחס למטבעות דיגיטליים. נכון למועד הגשת העתירה, צוין, לעותרות יש שומות בסכום של כ-2.7 מיליון שקל, ויחד עם הפרשי השיערוך - סך של כ-3.5 מיליון שקל.

לטענת העותרות, לאור הקשיים שמערימים הבנקים בישראל בקבלת כספים שמקורם במטבעות דיגיטליים, לא היה באפשרותן להעביר את הכספים הדרושים לצורך תשלום שומות המס לחשבון הבנק בישראל. העותרות פנו פעם אחר פעם לרשות המסים, וביקשו לאפשר להן לשלם את שומות המס ישירות מחשבונות הבנק שלהן בחו"ל, אולם עד עתה הרשות מסרבת לכך.

הנוהל שהיה אמור להסדיר את התחום

אחת הבעיות המרכזיות של השחקנים בזירת הקריפטו היא שבמקרים רבים, מערכת הבנקאות המסחרית בישראל לא מאפשרת לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים, בשל הקושי לעקוב אחר מקור הכספים, ובשל החשש שאלה קשורים להלבנת הון או למימון טרור. במקרים אלה, סירוב המערכת הבנקאית לקלוט כספים שמקורם במטבעות וירטואליים חל גם ביחס לכספי מסים הנובעים מרווח ממימוש של מטבע וירטואלי.

הבעיה כבר הגיעה לפתחו של בג"ץ בעתירה שהגיש עו"ד ציוני בשנת 2022 בשם לקוחות שהבנקים סרבו לקלוט את כספי המסים בגין רווחי הקריפטו שלהם. בג"ץ התבקש אז לחייב את המדינה לאפשר העברת כספים מחו"ל שמקורם ברווחי קריפטו לרשות המסים לצורך תשלומי המסים. בתגובה לבג"ץ הודיעה רשות המסים כי בכוונתה לפרסם נוהל, יחד עם בנק ישראל, שיאפשר הפקדת כספי המיסוי ישירות לרשות המסים תוך עקיפת הבנקים.

לאור הודעה זו נמחקה העתירה הקודמת, וזמן קצר לאחר מכן פורסם נוהל מיסוי רווחי קריפטו, שנועד להסדיר את תהליך העבודה והבדיקות שיאפשרו את קבלת כספי המסים הנובעים מפעילות של ישראלים באמצעי תשלום מבוזר ואת גבייתם. בנוהל נקבע כי כספי המסים יופקדו ישירות לחשבון הבנק של רשות המסים, שיתנהל בבנק ישראל. הנוהל נכנס לתוקף ב-1 בינואר 2024, ומאז הוא מאפשר לבעלי רווחים ממטבעות וירטואליים לדווח על הכנסותיהם ולשלם את המס המתחייב עליהם (הנוהל היה אמור להיות בתוקף כחצי שנה אך הוארך מאז).

הגם שהנוהל היה אמור להיות בתוקף למשך חצי שנה בלבד ולהתבטל ביוני 2024, הוא הוארך מספר פעמים ועדיין בתוקף כיום. בעוד שהצפי היה כי יופקדו מאות מיליוני שקלים ממיסוי רווחי הקריפטו בחשבון הבנק הייעוד בחצי השנה הראשונה של הנוהל, מרשות המסים נמסר כי "עד כה הוגשו במסגרת הנוהל מספר בקשות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים" בלבד.

יחידים ולא חברות

בעתירה החדשה שהוגשה כעת נטען כי הנוהל חוסם את דרכן של חברות לשלם את המס על רווחי הקריפטו שלהן, לאחר שרשות המסים הגבילה את הנוהל כך שיחול על "יחידים" בלבד, ולא על חברות או תאגידים. "באופן תמוה המשיבים (רשות המסים, בנק ישראל והיועצת המשפטית לממשלה, א' ל"ו) החליטו שהנוהל יחול על יחידים בלבד ולא על חברות ותאגידים", נטען בעתירה.

לטענת החברות העותרות, חסימת כספי המס של חברות נעשית בניגוד להתחייבויות מפורשות שנתנה בבג"ץ המקורי שהתנהל, "ותוך כך שהם מותירים את העותרות, כמו גם מאות חברות שעוסקות במטבעות דיגיטליים בישראל, ללא פתרון, ותוך שהן מפרות את חובתן לאפשר לנישומים לשלם מס למדינת ישראל".

עוד נטען בעתירה כי "כך, מצד אחד אותן חברות נדרשות לשלם מס בגין הרווחים שצמחו להן כתוצאה מהעיסוק במטבעות דיגיטליים, אך מאידך הן אינן יכולות לשלם את המס, משום שהבנקים בישראל מסרבים לקבל את הכספים בשל מקורם, ורשות המסים מאידך לא מוכנה לקבל את הכספים מחשבונות בנק בחו"ל כאשר מדובר בחברות. זאת, בזמן ששומות המס צוברות ריבית והצמדה בשיעורים ניכרים ומשמעותיים ביותר".

העותרות טוענות כי מעבר לפגיעה בחברות, היעדר היכולת לשלם גם פוגע במדינת ישראל ובאינטרס הציבורי, שכן מיליוני שקלים המגיעים למדינה אינם מועברים לקופה הציבורית.

מבקר המדינה: "מצב בלתי אפשרי"

על-פי דוח של הכלכלנית הראשית לשעבר, שירה גרינברג, מנובמבר 2022, "היקף הרווחים של לקוחות ישראלים אשר אינם מצליחים להכניס את הכספים שהתקבלו בתמורה לנכסים דיגיטליים לתוך המערכת הבנקאית בישראל ומעוניינים לשלם מסים בעד הרווחים, עומד על מאות מיליוני שקלים".

בדוח מבקר המדינה מנובמבר 2024 בנוגע ל"מיסוי מטבעות דיגיטליים" ציין המבקר כי אי-הסדרת תשלום המסים מוביל לפגיעה במדינה, בין היתר משום שהדבר פוגע ביכולת המדינה לגבות מסים, וכן משום שחברות ועסקים מהתחום עוברים למדינות אחרות.

המבקר ציין כי "במצב הקיים המשקיעים עלולים להימצא במצב בלתי אפשרי - מצד אחד אי-דיווח לרשות המסים חושף אותם לעבירה פלילית בגין אי-דיווח והעלמת מס; ומצד שני, אם ידווחו, ייתכן שלא יוכלו לשלם את המס במועד בשל הקושי שהבנקים מעמידים בהכנסת כספים שמקורם בקריפטו, ועל כן יצטרכו לשלם סכום גבוה יותר בשל תוספת הצמדה, ריבית וקנסות פיגור, ואף להתמודד עם הליכי גבייה מצד רשות המסים.

"מפרות חוק בעל-כורחן"

לפי העתירה, "התופעה הבלתי מתקבלת על הדעת שבה עוסקים וחברות בתחום המטבעות הדיגיטליים לא יכולים לשלם מס למדינה, היא ידועה, רחבה ומוכרת וגורמת נזק עצום לעוסקים בתחום ולמדינת ישראל. למרות כל זאת, ולמרות התחייבויות המדינה שניתנו בבג"ץ רשות המסים ולאחר מכן - המדינה נמנעת מלפתור את הבעיה ולא מוצאת לה כל פתרון.

"העותרות מוצאות את עצמן במצב בלתי מתקבל על הדעת, שבו הן רוצות (וחייבות) לשלם מסים למדינה - אבל המדינה לא מאפשרת להן לעשות זאת. כל יום שבו העותרות אינן משלמות את חובן, והופכות למפרות חוק בעל-כורחן (כמו חברות רבות אחרות), פוגע בהן באופן קשה ביותר וגורם להן לנזק כלכלי עצום נוכח הסנקציות שמופעלות כלפיהן".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "תגובתנו לעתירה תימסר בבית המשפט".