הקבלנים מודאגים מהמכה לרוכשים, אבל בפועל, בעיקר מהשורה התחתונה

ואולי בגלל זה מעצבן אותי לשמוע את כל טייקוני הנדל"ן, שיושבים על עשרות ומאות מיליוני שקלים כל אחד, מספרים מעל כל במה - למשל בכנס הנדל"ן של גלובס השבוע - איך הדאגה הכי גדולה שלהם היא ש"בסוף מישהו משלם ואלה רוכשי הדירות, הזוגות הצעירים".

המשפט הזה חזר בצורות שונות בכל טיעון שכל איש נדל"ן העלה לגבי הסיבות שהמדינה צריכה לעזור לקבלנים: התארכות משך זמן הבנייה, המחסור בעובדים, הריבית הגבוהה (שיוצרת עלויות מימון גבוהות). ושיא האבסורד: הם ניסו להסביר שאפילו החוק שאוסר עליהם לגלגל לרוכשים את כל העלייה במדד תשומות הבנייה (אלא רק את חלקה) - גם זה פוגע ברוכשי הדירות. כאילו שהם עצמם מהחלל החיצון, והם לא אלה שקובעים את המחירים.

עם כל המילים היפות, כדאי לזכור שהקבלנים קודם כל דואגים למכירות שלהם, שבירידה חדה (מינוס 44% במכירות הקבלנים בשוק החופשי בחודש מאי). הם בעיקר אנשי שיווק שתפקידם לפמפם נדל''ן למכירה. חייבים לספר לכולם שאוטוטו לא יישאר, גם כשמלאי הדירות הלא מכורות זינק בשנה האחרונה ב-21% לשיא של 81 אלף דירות.

וזה המצב גם כשהם דורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במשק. הם חוששים קודם כל למכירות שלהם. והם גם מטעים, כי הריבית במשק גבוהה בגלל האינפלציה. כל הציבור, ובראשו השכבות החלשות, נפגע מאינפלציה גבוהה. אנשים שאפילו לא יכולים להרשות לעצמם לקנות דירה במחירים הגבוהים שמייצרים אותם קבלנים מודאגים.

נתנאל אריאל

היוזמה עצמה לא חדשה, והצעת החוק מתקדמת בעצלתיים מזה שנה בוועדת הכספים. אבל המהלך יצר "באזז", והגולשים החלו להאשים את המדינה בניסיון להתערב להם בחופש הכלכלי.

ספק אם המהומה מוצדקת. הצעת החוק מתונה ומתירה לרוב המשפיענים להמשיך ולפעול ללא צורך בקבלת רישיון כלשהו. הם יוכלו אפילו לקבל תמורה צנועה עבור פרסום, ובלבד שהדבר לא יטה את הכף לרעת הלקוחות. מה שיידרש הוא גילוי לגבי זהות המשפיען, כלומר שלא יסתתר מאחורי פרופילים אנונימיים, והבהרה כי אין לו רישיון לייעוץ.

בעידן שבו יותר ויותר ישראלים, רבים מהם צעירים, עוברים לסחור בני"ע וחשופים לשלל אינטרסים וניסיונות הונאה, המהלך של הרשות מתבקש. בשנים האחרונות חל זינוק בשיעור "משקיעי הריטייל", המנהלים בעצמם חשבונות מסחר. לפי נתוני הבורסה, במחצית הראשונה של 2025 נפתחו בישראל 87 אלף חשבונות מסחר חדשים, שנוספו ל-161 אלף שנפתחו ב-2024.

המעורבות הגוברת של הציבור בשוק ההון היא חיובית, אך רבים מהמשקיעים החדשים נעדרי ניסיון ולהוטים לא אחת להסתמך על טיפים ממי שזורק איזו המלצה ברשת, לא משנה כמה הוא באמת מבין. במקרה הזה, בניסיון להדק מעט את הפיקוח, הרגולטור בסך הכול ממלא את תפקידו.

עמירם גיל

ביחס לכרזות שהציגו את נתניהו לוחץ ידיים לפוטין לפני שנים ספורות, זה צעד דרמטי ומבורך.

הסדר העולמי הליברלי שארה"ב זכתה להנהיג אחרי קריסת ברית המועצות מצוי בסכנה גדולה, אם לא כבר נמחק. איראן, רוסיה וסין שואפות לאתגר את ההגמוניה המערבית ולחזור לעולם שבו "כל דאלים גבר". שבו אימפריאליזם, עריצות וטרור מתוגמלים היטב. היו בעיות בהגמוניה האמריקאית, אך הן מתגמדות לעומת העולם הטורפני שמנסים ליצור במקומו. זה עולם שרע לא רק לשגשוג ולהישגים האנושיים שהביא המערב, אלא יפגע בישראל ספציפית ויחזק דרמטית את אויבותיה באזור.

במובן מסוים, ישראל היא החזית המזרח-תיכונית במאבק הגדול של הדמוקרטיה בעריצות, ואוקראינה היא החזית האירופית.

 גדעון סער, שר החוץ / צילום: Reuters, Florion Goga

רוסיה מבינה זאת, ולפיכך משתפת פעולה עם איראן ומארחת משלחות חמאס. ייתכן שרוסיה לא התערבה באופן פעיל לטובת איראן במלחמה מול ישראל בגלל הבוץ האוקראיני בו היא שקועה. אם כך, עלינו להעמיק את הבוץ הזה ככל הניתן.

נקווה, אם כן, שהדיבור על מערכות מים ופינוי מוקשים הוא רק כיסוי לסיוע מודיעיני וצבאי שיקדם את האינטרסים שלנו, יחזק את המערב ויפגע באויבי ישראל. התמיכה באוקראינה הגיעה מאוחר, אולי רק בזכות סילוק רוסיה מסוריה, אבל טוב מאוחר מאשר לעולם לא.

עידן ארץ