"הסיפור האמיתי מאחורי מותג הוויסקי החדש של קיבוץ בארי זה לא להיכנס לטראומה, להיות כל הזמן בתנועה, ליזום דברים ולהיות בעשייה בשביל לא לחשוב על ה-7 באוקטובר. זה המניע הראשון ליוזמה החדשה" - כך מתאר חיים ילין, בן קיבוץ בארי ולשעבר ראש המועצה האזורית אשכול, את הכוח המניע שעמד מאחורי מותג הוויסקי החדש, "סינגל בארי", אותו השיק בכנס MAD של גלובס, יחד עם תומר גורן, ה-Master Distiller במזקקת הוויסקי "מילק אנד האני".
● למדד המותגים המלא לשנת 2025
● כנס MAD| יגאל ברקת: "בנק הפועלים מגדיר מחדש מה זו בנקאות יוזמת"
● כנס MAD | מנהל מותג Wiz: "כדי להשפיע חייבים לשבור כמה כללים בדרך"
לקיבוץ בארי, מהיישובים שנפגעו בצורה הקשה ביותר במתקפת ה-7 באוקטובר, ייקח עוד תקופה ארוכה לשקם, פיסית ונפשית, אך הדרך לשם עוברת גם דרך יוזמות שמקדמים חברי הקיבוץ ושותפים שחוברים אליהם, והפעם מותג וויסקי איכותי שנוצר משעורה שגדלה בשדות בארי.
מזקקת הוויסקי הראשונה בישראל
"אם נצליח להביא את החטופים אז אנחנו באמת נתחיל את הריפוי", אמר ילין בכנס והוסיף כי השיקום של הקיבוץ עובר גם דרך השיקום הפיסי של הבתים "שייקח בין שנה לשנתיים" וגם דרך הבטחת הביטחון לתושבים. "זה סימן השאלה הגדול ביותר - איך יהיה ביטחון. אנחנו בקיבוץ לא אחראים לזה. אנחנו אחראים על החוסן של הקהילות. אם יהיה ביטחון וכל החטופים יחזרו אפשר להתחיל איזשהו תהליך של ריפוי. והאנרגיה הזאת היא לא רק שלנו, היא של כל העם. הריפוי הוא לא רק של מי שעבר את ה-7 באוקטובר באופן ישיר, אלא של כל מדינת ישראל".
חיים ילין / צילום: תמר מצפי
אבל חברי קיבוץ בארי, וילין ביניהם, לא מחכים שהריפוי יגיע אליהם כאמור. הם יוזמים ופועלים גם לטובת השיקום הכלכלי של הקיבוץ, פעילות שהובילה לשיתוף הפעולה הייחודי עם מזקקת "מילק אנד האני" ולבריאתו של מותג וויסקי משעורה שגדלה בשדות המקיפים את הקיבוץ.
מאחורי גורן וילין, כל אחד בנפרד, כבר עומדות יוזמות מוצלחות. גורן היה שותף ב-2013 להקמת מזקקת הוויסקי "מילק אנד האני" שהייתה הראשונה והגדולה בישראל. המותג משווק וויסקי סינגל מאלט שנמכר היום ברחבי העולם. במרץ 2023 זכתה המזקקה בתחרות ה־World Whiskies Awards בתואר "הוויסקי סינגל מאלט הטוב ביותר בעולם".
"מזקקת 'מילק אנד האני' הוקמה על ידי קבוצת משקיעים בראשות גל גולדשטיין כמזקקת הוויסקי הראשונה בישראל. גם הרשויות וגם אנחנו לא ידענו למה אנחנו נכנסים, ובעצם עברנו דרך ארוכה עד היום של הכרה, של ייצור ללא פשרות כדי להצליח להקים מותג שהוא בעצם מקובל בכל העולם", מספר גורן. "היום אנחנו מייצאים ליותר מ-40 מדינות ברחבי העולם. כמובן שהתקופה האחרונה מקשה עלינו, אבל יש גם דברים מרגשים בתוכה. במקביל, אנחנו מסתכלים גם הרבה פנימה לתוך הארץ וכך נוצר גם שיתוף הפעולה הנוכחי".
תומר גורן / צילום: שלומי יוסף
ילין שהיה מיוזמי פסטיבל "דרום אדום" מספר כיצד הפסטיבל התחיל את דרכו. "אופיר ליפשטיין ז"ל קרא לזה חג הכלניות. ב-2007 הייתה זו הפעם הראשונה שזה נעשה וב-2008 הקמנו עמותה של כל המועצות ובעצם לקחנו את חג הכלניות והפכנו אותו לפסטיבל 'דרום אדום'. זה המותג החיובי שלנו בעוטף", הוא מספר.
"למה שלא נגדל שעורה בשדות הקיבוץ?"
"הקשר בינינו נוצר בסמוך לאחר ה-7 לאוקטובר 2023. כל אחד במדינה בערך חיפש איפה הוא יכול לתרום, מה הוא יכול לעשות, ונוצר קשר ביני לבין חיים", מספר גורן. "אירחנו את הקיבוץ במזקקה בתל אביב והתארחנו גם בקיבוץ, ובאחד המפגשים עלתה השאלה למה בעצם לא לגדל שעורה בשדות הקיבוץ. לא ידענו כל כך לקראת מה אנחנו הולכים לעשות, אבל היה ברור שזה רעיון שאנחנו רוצים ללכת איתו".
ילין הוסיף כי "הסיור במזקקה היה סיור מכונן עבור הקהילה. לאחר שתי כוסיות וויסקי אנשים התחילו לספר את הסיפורים שלהם. אתה רואה שם הורים שאיבדו את הילדים, ילדים שאיבדו את ההורים - מגיעים ומתחילים לספר ואז כל אחד במזקקה הפך להיות סוג של פסיכולוג שמקשיב לכאב של האנשים. זה היה איזשהו תהליך. לאחר מכן זה הגיע לבארי, והרעיון צץ כשאנחנו עדיין במקלט תת-קרקעי, כי עדיין היינו במלחמה כשהמפגשים נערכו".
שטח צבאי שהפך לשדה שעורה
לרעיון היה שותף גם אבידע בכר, חבר קיבוץ בארי ומנהל החקלאות בו שאשתו ובנו נרצחו בבארי ב-7 באוקטובר. "אבידע הוא יזם שבקיא יותר בתחום היזמי חקלאי, והוא אמר 'יאללה, אנחנו הולכים על גידול השעורה בקיבוץ'", מספר ילין. "רק שנה לפני היו בשטח שבחרנו טנקים. זה היה שטח כינוס של אוטומטים שמשם הם ירו. ואני בעברי גם חקלאי ולא האמנתי שעל האדמה השטוחה הזאת, ש-60 טון של כל כלי צבאי דרך עליה, יכול לצמוח משהו, אבל צמח משהו".
"המשהו" הזה הפך ל-139 טון שעורה איכותית שנקצרה לפני כחודשיים ונשלחה לגרמניה ולאוסטריה לטובת ביצוע הליך זיקוק השעורה (מאלט) ולאחר מכן יישון בחביות עץ אלון במשך מינימום שלוש שנים.
"השעורה שלנו עד כה גודלה בחו"ל. הפעם זרענו שני זנים שהם ישראלים לחלוטין, שפותחו בארץ, והיו חששות בהתחלה לגבי הטיב, האיכות וההתאמה לייצור וויסקי", מודה גורן. "אבל חיים הרגיע אותי כי הוא הראה לי שהבריטים גידלו שעורה פה פעם ושלחו לאנגליה, אז הבנתי שכנראה אפשר לעשות את זה פה. היום השעורה נמצאת באוסטריה וגרמניה לתהליך זיקוק שלא מתבצע בארץ. קיבלנו את האנליזות וגם הגרמנים וגם האוסטרים, שהם מהמובילים בתחום בעולם, הופתעו מאוד מהאיכות והכמות שיצאה, שזה כבר הרגיע אותנו".
ילין הוסיף וסיפר כי "התמונה שאני ראיתי זה שדות על שדות של שעורה, לא רק בבארי אלא ברחבי הנגב. זה מפעל חדש לגמרי שקורה בארץ. הרעיון הוא לנסות להקים משהו שלא קיים במדינת ישראל. אם אנחנו נצליח לעשות את זה, אז התוצאה שזה יהיה גם טעים, גם יספק פרנסה, גם תהיה התיישבות, גם יהיה סוג של ריפוי, של עשייה. ומעל הכל אנחנו לא נהיה תלויים באונייה זו או אחרת שלא יכולה להיכנס פנימה, אלא נייצר לעצמנו את השעורה הישראלית ואת הוויסקי הישראלי".
בעוד שלוש שנים יושק הוויסקי הראשון מהמותג "סינגל בארי", אך בינתיים חילקו גורן וילין למשתתפי ועידת MAD וויסקי שייצרו בטעמים זהים לטעם של המותג, אותו בקבקו במיוחד עבור ההשקה בוועידה.
*** גילוי מלא: הכנס בחסות בנק הפועלים, אל על, פלייטיקה, כאל, בזק, יפעת בקרת פרסום ונור ובהשתתפות קבוצת מקורות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
