מנכ"ל התעשייה האווירית: "בכל פעם שהטילו עלינו אמברגו בעבר, יצאנו מחוזקים"

בשנה החולפת נראה שלא עובר יום שלא נחתם עוד חוזה ענק של מאות מיליוני דולרים עם אחת מענקיות התעשיות הביטחוניות בארץ. גם סדרה של חברות חדשות יותר בתחום הנפיקו את המניות שלהן בבורסה. אחת משתי השחקניות הגדולות במשק בתחום הביטחוני היא התעשייה האווירית (תע"א), שנמצאת בבעלות מלאה של ממשלת ישראל ומנוהלת על ידי המנכ"ל בועז לוי, שהתארח היום (ג') בכנס מיומנויות המחר של גלובס, אפקה וקרן טראמפ.

● כנס מיומנויות המחר |סמנכ"לית משרד החינוך: "הטמעת ה-AI תלויה בשת"פ עם המורים"
● כנס מיומנויות המחר | מנכ"ל קרן טראמפ: "התלמידים שלנו לא יודעים לפתור בעיות מהמציאות"

בשיחה עם כתב גלובס דין שמואל אלמס בנושא "הקניית מיומנויות בדרך לתעשייה מתקדמת - תעשייה", מספר לוי כיצד מיישמת התעשייה האווירית יכולות בינה מלאכותית במהלך העסקים הרגיל שלה. ומסביר גם מדוע התפקיד שלה הוא להכשיר מהנדסים למשק הישראלי, מתוך ראייה של אחריות לאומית.

"הצ'אט GPT אינו חזות הכול"

בתור מי שהתחיל את עבודתו בתע"א לפני 35 שנה כמהנדס צעיר, עלה לוי בכל הדרגות הניהוליות בארגון. כאשר הוא נשאל כיצד הוא רואה את נושא הכשרת העובד והכישורים להם הוא נדרש כיום הוא אומר, "היה לי הרבה מזל בחיים ההנדסיים שלי. בכל התמודדות צריך שיהיו (לך) כלים. צריך להקנות למהנדס את הכלים הבסיסיים להמשיך לאפשר לו ללמוד, תוך כדי עבודה, ואז הוא ימריא למקומות אחרים".

 בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית, בשיחה עם כתב גלובס דין שמואל אלמס / צילום: שלומי יוסף

לוי הוסיף עקיצה לעולם הצ'אט GPT שרבים חוששים שהפך לפתרון לכל בעיה. הוא אינו חזות הכול, הוא רומז. לפני כחודש, בעת מבצע "עם כלביא" אמר לוי "היו פה אירועים כבדים שהתרחשו במדינת ישראל, כולם מכירים את התרחישים שניצבנו בפניהם. בתרחישים שהכנו לא ידענו כל כך איך להתנהג ולהכין את עצמנו אליהם. במיוחד בחברה שמעסיקה 15 אלף עובדים, ובעקיפין 50 אלף בתי אב בישראל. אני לא רואה בעיני רוחי תשובה שהייתי מקבל מצ'אט GPT כיצד להתמודד איתם".

במלחמה הנוכחית, כשמזהים צורך ביטחוני חדש, אתם נעזרים באקדמיה?
"ברגעים אלה יש מספר מחקרים משותפים שרצים עם האקדמיה הישראלית. כל המטרה שלהם היא להביא לשדה הקרב העתידי פתרונות ייחודיים יותר, שונים יותר, שאולי גם מתחברים בהקשר של אומת הסטארט-אפ. אנחנו בתע"א לוקחים על זה סוג של אחריות".

לוי מזכיר אירוע היסטורי שהתרחש לפני כמעט 40 שנה, שהשפיע ויש אומרים שגם "ברא" את עולם ההייטק הישראלי. "איפשהו בשנת 1986 היה אירוע של סגירת פרויקט הלביא. זה היה מטוס הקרב שפותח על ידי מדינת ישראל. סגירת הפרויקט נועדה להחליף תהליכים של אמברגו (אפשרי על ישראל מארה"ב) - כמו שאנחנו חוטפים כיום. ואז ביום אחד חצי מעובדי תע"א הלכו הביתה. אותם אנשים שישבו בחזית הטכנולוגית הקימו את הסטארט-אפים הראשונים במדינת ישראל. כך שאותו אירוע מטלטל שחוותה תע"א, הפך אותנו לאומת הסטארט-אפ של היום".

ואיך אתה מזהה את האמברגו המתגבר על מדינת ישראל, כאשר אתם סמל ישראלי. האם יש כאן הזדמנות?
"אמברגו זו הזדמנות, אבל לא הזדמנות רצויה. היינו מעדיפים להמשיך בתהליכים עם שיתופי פעולה עם הרבה גורמים בעולם. כל מי שהסתכל על מדינת ישראל בשנים האחרונות יראה תהליכי אמברגו. כל פעם שהטילו עלינו אמברגו, יצאנו מחוזקים, וכך גם הפעם. אנחנו חווים תהליכים שקשורים במלחמת 'חרבות ברזל', כאשר התעשייה עשתה המון פעילויות כדי לאפשר את הניצחון והעליונות של צה"ל. בחלק מהמקרים התגברנו על חוסרים ובכל פעם שהתגברנו טכנולוגית, בנינו עוד מוקד ידע במדינת ישראל".

לאחרונה מדינות ברית נאט"ו העלו את תקציבי הביטחון שלהן. כיצד זה משפיע על התעשיות הביטחוניות?
"אנחנו רואים מספר תהליכים, ולמעשה הגלובליזציה נשברת. רואים מייק-אין (ייצור עצמי בכל מדינה, ח"ש) בכל העולם. כמו כן עולה גם הרעיון של סלף-רילאיינס (הסתמכות על יכולות עצמיות) בכל מיני מדינות. זה מייצר תחרות בין צרכים, משאבים ויכולות. בשלב הזה ברור שלמי שיש יכולות מוכחות בשדה הקרב, כאלה שמאפשרות לכל מנהיג שירכוש אותן - להגן על האוכלוסייה שלו, יש לו יתרון. אבל אנחנו רואים גם בניית יכולות שיוצרות תחרות וגם יוצרים יכולות (למתחרים). החזון הוא לא להסתכל על המלחמה של מחר בבוקר או בעוד שנה ושנתיים, אנחנו בונים את שדה הקרב העתידי. אנחנו מנסים להסתכל מספר צעדים קדימה ולקחת את האיכות ולהוביל את התחום בעולם".

מנתוני סיב"ט, אגף סיוע ביטחוני במשרד הביטחון המאשר את יצוא החברות הביטחוניות, עולה כי ב-2024 שבה נשבר שיא היצוא הביטחוני של ישראל, שהסתכם בכ-15 מיליארד דולר. כ-48% מהיצוא היה במערכות הגנה אווירית. הופתעת מהשיעור הזה?
לוי חוזר לנשיא ארה"ב, רונלד רייגן, בשנות השמונים. באותה תקופה הוא מספר "הנשיא רייגן הבין שיהיו מי שיוכלו להצטייד בטילים בליסטיים ובכך לאיים על העולם החופשי. הוא ניסה לשלב מדינות בעולם החופשי בתוכנית 'מלחמת הכוכבים'. הוא שאל שאלה: האם אפשר לפגוע בכדור (אקדח) עם כדור. זאת הייתה השאלה הפיזיקלית. ומדינת ישראל אמרה YES WE CAN הרבה לפני שהנשיא אובמה אמר זאת.

"אמרנו זאת גם מתוך תעוזה טכנולוגית מסוימת, המשכנו בנושא הזה לאורך השנים. כיום כשמסתכלים לאחור, קשה לחשוב מה היה קורה אז אם לא היו פותחים לנו את הדלת. כלומר אם לא היינו בונים מערכת נשק שיודעת ליירט טיל בליסטי. בתור מהנדס המערכת של החץ לא חשבתי שיירו עלינו 540 טילים בליסטיים.

"בכל זאת בנינו מערכת שהיא רובוסטית (חסינה). בירי טילים בליסטים, האיראנים חצו סף. המלחמות הבאות יהיו מורכבות ממטחים של טילים בליסטיים. זה לא יהיה טיל בודד פה ושם, אלא מטח. לכן צריך להסתכל קדימה ולראות איך בונים פתרון מלא. לא סתם הנשיא טראמפ הכריז על 'גולדן דום' (כיפת זהב) מערכת שאמורה להגן ארה"ב גם ביבשה וגם בחלל. אלה יהיו מלחמות (גם) בחלל".

גרמניה רכשה את מערכת חץ 3 בסכום של 3.5 מיליארד דולר, העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות המדינה. מתי החץ יגן על אירופה?
"חתמנו על עסקה להקמת המערכת בגרמניה, מתוך יוזמה של קנצלר גרמניה בתהליך שבחן את האפשרויות השונות. הוא בחר בחץ 3, וגם הנחה: חץ 3 כמו שהוא. כמו שהישראלים משתמשים ככה אנחנו רוצים להשתמש. חתמנו על החוזה מול גרמניה ימים בודדים לפני ה-7 באוקטובר. המלחמה תפסה אותנו כתעשייה שדוחפת חזק את כל צרכי צה"ל ומערכת הביטחון. לא נחנו על השמרים אפילו לא לרגע. אנחנו מבינים שבסוף ישראל לא יכולה להיות סגורה רק בתוך עצמה, אלא צריכה להסתכל גם החוצה, היא צריכה לייצא. אסור היה לנו להוריד את הרגל מהגז. אנחנו עומדים בכל היעדים שהגדירו הגרמנים. המציאות של (הפעלת) מערכת החץ הראשונה בגרמניה זו שאלה של זמן קצר".

האם ישראל מוכנה לאתגרי טילים היפרסוניים?
"אנחנו מסתכלים כמה צעדים קדימה. כמו שהיינו מוכנים למתקפות האחרונות שהיו באפריל ומאי בשנה שעברה. ראינו התפתחויות של כמה סוגי טילים, ניסיונות להרוות את המערכת על ידי שיגור של הרבה טילים. ראינו מערכת (בישראל) שהיא חסינה ויודעת לבחור את המענה הנדרש. המערכת נבנתה כך שתיתן מענה עם חץ 3 וחץ 2. חץ 3 מיירט גבוה מאוד בחלל וחץ 2 ידע לאפשר את השכבה השנייה (הקרובה יותר)".

מתי חץ 4 וחץ 5 יהיו מוכנים?
"חץ 2 נמסר בכ"ט בנובמבר 1998. מערכות מהסוג הזה צריכות להתחדש. חץ 4 יחליף את חץ 2. אנחנו עובדים עליו והוא יגיע לשירות בטווח הזמן הנראה לעין. הוא ישתלב במערכת הנשק שהיא בסופו של דבר שהיא מערכת של מערכות. לגבי חץ 5, הוא מכוון לעתיד הרחוק יותר".

לאחרונה שיגרתם את הלוויין "דרור 1" לחלל. מה הייחוד שלו?
"תע"א היא בית החלל של מדינת ישראל. יש מעט חברות שיודעות כמונו לבנות לוויין, להציב אותו באמצעות משגר לוויינים וגם לעקוב אחריו. דרור 1 הוא לוויין תקשורת ולא לוויין תצפית. זה גוף שמיימי שיושב 36 אלף ק"מ רחוק מאיתנו בחלל (בנקודה קבועה). אנחנו עוסקים גם בלוויינות התצפית ונחבר אותה ללוויינות התקשורת".

מה חשיבות החלל בפעילות החברה?
"לפני ה-7 באוקטובר הייתי אולי זה היה מעורפל. כיום כשכולנו בוגרים של אותו יום קשה, אני לא חושב שיש אחד שלא מבין את החשיבות. יש לנו את היכולת להסתכל מהחלל ולראות שינויים קטנים, להעביר אותם דרך מכונות AI שקיימות כבר בתעשייה האווירית, להפוך אותן לנקודות שמעניינות אותנו, ואותן להפוך לנ"צ, ולשלוח לטייס כך שיוכל לפגוע בנקודה מאוד ספציפית - זה מערך של תצפית, תקשורת, AI וגם ביג דאטה".

מוקדם יותר החודש פרסמנו בגלובס ששוויה של תע"א זינק לקראת הנפקה אפשרית בשנה הקרובה, ל-60 עד 80 מיליארד שקל. אמנם ניסיונות ההנפקה של התעשייה האווירית נדחו פעמים רבות בעבר, אבל המדינה זקוקה למלא את קופתה לנוכח המלחמה המתמשכת, עשויה לקבל צ'ק (עבור נתח של 30% מהתע"א) של 18 עד 24 מיליארד שקל כתוצאה מהנפקה כזאת. לא סכום שניתן לזלזל בו.

הנפקת התע"א בבורסה בתל אביב חזרה להיות על הפרק? האם היא תקרה?
"יש החלטת ממשלה שתע"א תונפק ותמיד תישאר חברה לאומית ממשלתית. לכן היא תונפק בשיעור של עד 49% (מהון המניות שלה). אנחנו עובדים עם כל משרדי ממשלה: משרד הביטחון, רשות החברות הממשלתיות ומשרד האוצר. רשות החברות מובילה מהלך להנפקה. אם זה יקרה מחר בבוקר או בעוד שנה, אגיד שהתהליכים בעיצומם. אבל עד שזה לא קורה - זה לא קורה".

*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב וקרן טראמפ