נושא הכישורים הרלוונטיים בעולם הטכנולוגי שמתקדם בקצב מסחרר, והצורך להקנות מיומנויות שיענו על הדרישות שהוא מייצר, עמדו בלב הפאנל "מתיאוריה למעשה: איך מכשירים את דור העתיד?" שהנחתה היום (ג') כתבת ההייטק של גלובס, מיטל וייזברג, בכנס מיומנויות המחר של גלובס, אפקה וקרן טראמפ.
● כנס מיומנויות המחר | פרופ' ליאו ליידרמן: "אנו לא מובילים ב-AI - וזה מה שחייבים לעשות"
● כנס מיומנויות המחר | נשיא אפקה: "הקניית מיומנויות היא לא רק למהנדסים, אלא לכל מקצוע"
"מיומנות לא יכולה לשבת לבדה", הדגישה ד"ר מאיה גורדין, מנהלת אגף החינוך הטכנולוגי, מנהל חדשנות וטכנולוגיה במשרד החינוך, וציינה את פרויקט "ישראל ריאלית", שבמסגרתו מערכת החינוך פועלת לעידוד הלימודים במקצועות הריאליים. "ישנו תמהיל של ידע, יכולות וערכים. אנחנו רוצים שיצאו ממערכת החינוך עם יכולת לפתור סוגיות מורכבות, במיוחד אם זה בעולמות המדעים והטכנולוגיה. כאן נכנס גם נושא החוסן - אם יש לך חוסן, תדע לפתור בעיות גם אם אין לך את הפתרון המיידי".
ד''ר מאיה גורדין / צילום: תמר מצפי
מהחינוך הפורמלי ממשיכים התלמידים לשירות בצה"ל - כשיחידת מצפ"ן באגף התקשוב מהווה את בית התוכנה שלו, ואחראית על מאגרי המידע והבינה המלאכותית של התחום המבצעי. אל"מ רותם בשי, מפקד מצפן, סיפר כי היחידה שמה דגש בהכשרות על יכולות הלימוד העצמאי. "תכונה משלימה שנדרשת היא סקרנות. ה־AI מקצר דרך, אבל גם נדרשים לעורר תהליכי חשיבה בכמה פאזות. בארגונים גדולים נדרשת גם היכולת להיות מסוגל לשתף פעולה".
השלב הבא בשרשרת הוא האקדמיה. אלון ברנע, סגן נשיא לפיתוח ושותפויות אסטרטגיות במכללת אפקה, שקודם לכן עבד במשך כ־25 שנה בתפקידי מנכ"ל וסמנכ"ל בתחום ההייטק, הסביר כי בלתי אפשרי לפסוק בכלל מהן המיומנויות הנדרשות לעתיד, כיוון שקצב השינוי גבוה במיוחד. לדבריו, "היכולת להשתנות במהירות היא חשובה".
אל''מ רותם בשי / צילום: תמר מצפי
הפערים במערכת החינוך
פרופ' זהבית כהן מהפקולטה לחינוך, למדע וטכנולוגיה הציגה את הצרכים לידע, מיומנויות ויכולות. "ידע אי־אפשר לרכוש בכל מקום. גם בעידן ה-AI צריך להבין שהידע נבנה ונרכש לאורך זמן. בכל הנוגע ליכולות, צריך להביא למצב בו יודעים בעולם האמיתי לקחת את הידע וליישם בסיטואציות פחות מוכרות. בנושא המיומנויות, צריך, למשל, יכולות רגשיות, עבודת צוות, קבלת החלטות אחראית, ונושאים אתיים".
אלון ברנע / צילום: תמר מצפי
בבסיס התהליך עומדים המורים בבתי הספר, סוכני השינוי של מערכת החינוך. כדי לסייע להם, משרד החינוך פתח במהלך שבו כחלק מתוכנית "ישראל ריאלית" הם סורקים את תוכניות הלימוד ומעדכנים, בין השאר כדי להתאים למגוון אוכלוסיות. "יש מה לשנות בתוכניות הלימודים, אבל זה לא רק החומר הנלמד, אלא גם איך לומדים ומה עושים בכיתה".
היא מציינת כי היעד הוא שהמורים ידעו ללמד את מה שרוצים, וזה מה שיביא לפריצת דרך. "נשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לסייע למורים לעשות את השינוי. יש פער בעולמות התוכן, אבל נעשה הכול כדי לטפל את עולמות התוכן. אנחנו מבינים כי אנחנו בעידן שצריך לבדוק מה רלוונטי, מה להוריד, ומה להוסיף. אנחנו תמיד בלמידה". עם זאת, תוכנית הלימודים היא רק נדבך אחד, כפי שמסבירה פרופ' כהן. "מערכת החינוך היא גדולה מאוד, ולא בכדי תקציב החינוך הוא כה גבוה. זו רכבת שנעה לאט, כי יש המון גורמים מעורבים. צריך להסתכל כיצד לתמול ברכבת, ולתת פיתוח מקצועי למורים. להכניס AI לבתי ספר, אבל עבור זאת צריך מחשבים בכיתות. כיום יש שם שולחנות וכיסאות".
פרופ' זהבית כהן / צילום: תמר מצפי
אל"מ בשי משתף כי בצה"ל מכשירים היקפים משמעותיים של חיילים טכנולוגים. בכל הנוגע לצרכי המערכת, אף שהבינה המלאכותית נגישה מאוד, יש צורך במועמדים צעירים בעלי סקרנות, ויכולת עצמאית להשיג ידע. ברנע מסביר כי יש להסתכל על התהליך החינוכי כרצף: "למערכת אופטימלית צריך תהליך. נדרש שיח קבוע בין כל חלקי הרצף החינוכי בכדי לעמוד בקצב השינוי".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב וקרן טראמפ
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
