פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, הציג היום (ג'), במהלך כנס מיומנויות המחר של גלובס, אפקה וקרן טראמפ, שקף ובו שתי רכבות: האחת מהירה ונוצצת, נקייה, ללא פליטה של עשן או קיטור, מאחוריה פסגת הר אלפינית נאה. הרכבת השנייה הייתה אפופת עשן, כזו שנראית מיושנת משהו, על רקע אפרורי.
"אילו מבין שתי הרכבות היא ישראל בעידן ה-AI?", שאל הכלכלן, ומיד ענה: הרכבת המיושנת. "ישראל איננה מובילה בחדירת הבינה המלאכותית לכלכה ולחברה שלה. כל נציג של מדינות ה-OECD שמבקר בישראל מגלה זאת מיד, ורואה שיש כאן שתי מערכות. האחת של החברות הגדולות, של מרכז הארץ. השנייה היא של החברות מהענפים המסורתיים ומהפריפריה".
● כנס מיומנויות המחר | נשיא אפקה: "הקניית מיומנויות היא לא עניין רק למהנדסים, אלא לכל מקצוע ולכל מערכת החינוך"
● כנס מיומנויות המחר | סמנכ"לית משרד החינוך: הטמעת ה-AI תלויה בשת"פ עם המורים
● כנס מיומנויות המחר | מנכ"ל התעשייה האווירית: "כל פעם שהטילו עלינו אמברגו בעבר יצאנו מחוזקים"
ליידרמן הציג תחזית אופטימית ופסימית לגבי שילוב הבינה המלאכותית בשוק התעסוקה: אמנם הפריון צפוי לגדול ככל שהטמעת הבינה המלאכותית בארגונים תגדל, אך קיים סיכון שהתהליך יהיה איטי, וככל שלא תהיה רגולציה ומסגרות מתאימות, האבטלה תגדל, בעוד שעיקר ההטמעה תתקיים בארגונים הגדולים והמבוססים. מחד, תהיה פלורליזציה של שוק העבודה ושחרור עובדים למשרות מאתגרות יותר, יגדל הביקוש לעובדים בלי מיומנויות רלוונטיות ולעובדי שירותים, אבל מנגד, העובדים ש"באמצע", אלה שמבצעים מטלות רוטיניות, יהיו חשופים במיוחד לגידול באבטלה. "חשוב במיוחד שבהטמעה של בינה מלאכותית נגיע גם לעסקים הקטנים והבינוניים - לעסקים המסורתיים יותר, כמו מפעלים, מרכולים וחנויות הקטנות", אמר ליידרמן.
ליידרמן, מבכירי הכלכלנים בישראל, הוא פרופ' אמריטוס באוניברסיטת תל אביב. בעברו, ניהל את מחלקת המחקר של בנק ישראל ושל דויטשה בנק בוול סטריט. "כדי שישראל תסגור את הפער ב-AI, היא חייבת להיות מדינת אסטרטגיה לאומית עם הפניית המבט קדימה. יצא לי לבקר בדובאי ובאבו דאבי - לכל אחת מהאמירויות הללו יש משרד לאסטרטגיה כלכלית. אם תיכנסו לאתר של כל אחד מהם תראו את המילים "חזון" או "ויז'ן". לקראת 2030, בישראל קיימים אתגרים גדולים יותר - יש לנו את האתגרים הביטחוניים, הכלכליים, את נושא החינוך. ראינו את ההשלכות של המבצע האחרון באיראן. אנחנו חייבים לשאול את עצמנו איזה סוג של מדינה אנחנו רוצים להיות ב-2030, בביטחון, ביחסי מרכז-פריפריה, בכלכלה ובחינוך - אבל לצערי אנחנו לא שם".
"חייבים לשנות את שיטות ההוראה המיושנות"
כדי להוביל בהטמעת יכולות ומיומנויות של בינה מלאכותית, עלינו להוביל "זליגה" של ידע ומידע בין ענפים, אומר ליידרמן. "והאתגר הוא ליצור זליגה מענפים חדשניים לכאלה שנמצאים בפיגור". ליידרמן לא מסתפק רק בקריאה כללית, אלא שם את האצבע על התחומים שבהם המדינה חייבת לקחת את המושכות ולחולל שינוי: "בואו ונחזור לבסיס: אנחנו חייבים לשנות את שיטות ההוראה המיושנות, להעלות את ההישגים שלנו במתמטיקה ומדעים, שהם נמוכים כיום, להגדיל את האוריינות בגיל צעיר בתחום ה-AI, להקנות יותר מיומנויות, יכולות של ביקורת וחשיבה יצירתית - ולא רק ידע".
ליידרמן הוסיף: "יש להגביר את המודעות של הצעירים למיומנויות העתיד - ולא להסתפק רק בהכשרת עובדים חדשים, אלא גם להכשיר את העובדים הקיימים בתחומים האלה". ההטמעה הזו, עליה מדבר ליידרמן, נמצאת רק בתחילתה, והיא מעוכבת על-ידי חרדה של מנהלים ועובדים מפני קשיי הסתגלות בעתיד ואובדן מקום העבודה. כחלק מתוכנית לאומית, מציב ליידרמן את הבנייה של מרכזי נתונים, חוות שרתים ו"מפעלי AI" תת-קרקעיים ומוגנים כתנאי קריטי.
ליידרמן מתאר את השינויים החדים שחלים בעולם כולו: המעבר מעולם של סחר גלובלי לעולם דו-קוטבי, המתרכז סביב הצירים שמובילות ארה"ב וסין. "אני חסיד של אינטגרציה כלכלית גלובלית, וחושב שכמה שיותר סחר עולמי ייטיב עם יותר כלכלות, אבל אז הגיע בוריס ג'ונסון עם הברקזיט, טראמפ עם "אמריקה ראשונה", ועליית ממשלות פופוליסטיות מהימין ומהשמאל. כך, בעשור השני של האלף, עברנו לעולם מפוצל, עם התפרצות של כמה עימותים חמושים, כמו המלחמה שאנחנו רואים בישראל בשנתיים האחרונות".
שינויים חדים נוספים כוללים את התסיסה בקרב מעמד הביניים בכל העולם ועליית יוקר המחיה, בעיית האקלים שמביאה עמה בצורות ושריפות, הזדקנות האוכלוסיה במערב והתפשטות הבינה המלאכותית, המכונה "המהפכה התעשייתית הרביעית" - אחרי מהפכת המיכון והקיטור במאות הקודמות, מהפכת המיכון בראשית המאה העשרים, ומהפכת המחשבים והאינטרנט של סוף האלף הקודם. "אנחנו בתקופה היסטורית. זה לא עוד כלי - העולם משתנה, ומי שיידע לעלות על הגל, ידו תהיה על העליונה".
על-פי דוח שפורסם לאחרונה על-ידי שירות התעסוקה, מספר דורשי העבודה בהייטק הוכפל מאז 2019 ומתקרב ל-15 אלף איש. "מדובר בעיקר על מתכנתים, מה גם שה-AI חודר לתחום שירות הלקוחות, המכירות, השיווק ואפילו המחקר. נדרשת תוכנית לאומית שתגן על האנשים האלה", מסכם ליידרמן.
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף אפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב וקרן טראמפ
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
