מלאי הדיור הציבורי בישראל נמצא בירידה מתמדת, ובשנת 2024 הגיע לשפל של כ-47 אלף דירות בלבד, לעומת 57.8 אלף דירות לפני כעשור. הירידה החדה נובעת בעיקר ממכירת דירות לדיירים זכאים במסגרת "חוק הדיור הציבורי" משנת 1998, שלא לוותה ברכישת דירות חדשות בקצב מספק.
● פינוי־בינוי ראשון ברמלה: הכשרת היישוב תבנה 2,500 דירות
הרקע
חוק הדיור הציבורי, שנחקק בשנת 1998, אפשר לדיירים המתגוררים בדירות הציבוריות לרכוש אותן בהנחה משמעותית, בכפוף לתנאים כגון מגורים בדירה במשך חמש שנים לפחות.
לפי הדוח הנוכחי, מאז חקיקת החוק ועד היום נמכרו 15,582 דירות לזכאים, בקצב ממוצע של למעלה מ-1,400 דירות בשנה.
עוד לפי נתוני משרד השיכון, כ־6,000 זכאים לדיור ציבורי ממתינים בתור של משרד השיכון, כולל כ-1,000 שהם כבר דיירים וממתינים להחלפת דיור, ועוד 21 אלף עולים בתור של משרד הקליטה.
נכון לשנת 2024, אוכלוסיית הדיור הציבורי מנתה 108,025 דיירים, ומשך המגורים הממוצע עמד על 17.7 שנים. במלאי הקיים, קיימות כ-3,600 דירות לא מאוכלסות. הסיבות לכך מגוונות וכוללות מיקום באזורים ללא ביקוש או מצב תחזוקתי ירוד.

הבעיה
משרד הבינוי והשיכון מציין בדוח הדיור הציבורי לשנת 2024 כי לאחר שנים שבהן נמכרו דירות רבות במסגרת החוק, נוצר פער מבני: מאחר שהדירות נמכרות לרוכשים בהנחות משמעותיות, ומנגד הרכישות החדשות מתבצעות באזורי ביקוש במחירים גבוהים, התקבולים ממכירת דירה אחת אינם מספיקים לרכישת דירה חדשה.
בדוח מדגישים: "חוק הדיור הציבורי, במתכונתו הנוכחית, אינו מאפשר שימור של מלאי דיור ציבורי בר קיימא לאורך זמן".
קרן הדיור הציבורי
קרן הדיור הציבורי מהווה את המקור התקציבי העיקרי לרכישת דירות. בין השנים 2014-2024, סכום של 4.4 מיליארד שקל מכספי הקרן היווה 80% מתקציב רכישת הדירות החדשות. כ-1.1 מיליארד שקלים נוספים הגיעו מהנפקת אג"ח של עמידר ומתקציבים אחרים.
תוקפו של החוק לרכישת דירות דיור ציבורי פג בנובמבר 2023, אך עדיין קיימות בקשות שהוגשו מכוח החוק. נכון לסוף 2024, בקרן היה סכום של 554 מיליון שקל, שרובו מיועד למימון התחייבויות קיימות (למשל תשלומים אחרונים לדירות שכבר נרכשו).
כך נוצר מצב שבו בישראל יש כיום מלאי שיא של דירות לא מכורות והזדמנויות קנייה בשוק היד השנייה - אולם לקרן אין תקציב פנוי לרכישות.
הביקורת
לאורך השנים נמתחה ביקורת ציבורית חריפה על משרד השיכון גם ביחס להשקעה בדיירי הדיור הציבורי ביחס להשקעה במשקי בית במסגרת תוכניות הדירות המוזלות, וכן ביחס לרמת התחזוקה הירודה של דירות הדיור הציבורי. בהקשר זה אומרים במשרד השיכון כי נעשים מאמצים להשקיע בשיפוצים של הדירות הקיימות וכי בעת רכישת דירות חדשות, נעשים מאמצים לרכוש דירות חדשות הכוללות ממ"ד, במצב תחזוקתי תקין ועם דמי ועד בית שאינם גבוהים. בדוח הנוכחי מצוין כי בממוצע, משק בית בדיור הציבורי מקבל במשך השנים הטבות בשווי כולל של 893,161 שקל.
תגובות
דני גיגי, יו"ר פורום הדיור הציבורי, מסר בתגובה לפרסום הדוח: "מדובר במסמך רשמי של מחדל. דו"ח 2024 הוא לא רשימת הישגים - הוא כתב אישום. בלי מקור הכנסה קבוע, תקצוב ישיר והכפלת המלאי בעשור הקרוב, הדיור הציבורי בישראל יישאר קבר להבטחות ריקות ולציבור שהופקר.
"ההחלטה להפסיק את המכירות ב־2023 חיסלה את הקרן, בלי לייצר מקור הכנסה חלופי. ב־2024 נרכשו רק 48 דירות - לעומת 31 אלף משפחות שממתינות לדירה.
"עוד כ־200 אלף משפחות מקבלות סיוע בשכר דירה - במדינה מתוקנת הן היו בדיור ציבורי. כאן הן נזרקות לשוק שכירות פראי, יקר ולא יציב.
"ועדת אלאלוף למלחמה בעוני קבעה יעד מינימום של 110 אלף דירות ובפועל יש פחות מ־50 אלף.
ישראל מדורגת אחרונה ב־OECD עם 1.7% דיור ציבורי בלבד, מול ממוצע אירופי של 12%. הפער הזה הוא לא רק כישלון ניהולי - הוא הכרזה על סדרי עדיפויות".
ממשרד השיכון נמסר בתגובה: "יש צורך מהותי והמשרד דורש להגדיל את מלאי הדירות עבור זכאי הדיור הציבורי. לקראת דיוני תקציב 2026 המשרד ידרוש שוב תקציבים עבור רכש דירות ומימוש התחייבות משרד האוצר בנושא".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.