מחקר חדש מגלה: איך משפיעה איכות השינה על הבריאות שלנו

שינה הולכת ומתבררת כאחד המרכיבים החשובים באורח חיים בריא, אך מהי בעצם שינה בריאה? רובנו כבר יודעים לומר כי כמות השינה היא חשובה, וש-7 שעות בלילה הן הרף המינימלי המומלץ. אנחנו גם יודעים שרציפות השינה משמעותית - שינה קטועה של שבע שעות אינה שוות ערך לשינה רציפה, גם אם קצרה יותר. מחקר חדש שם זרקור על משתנה חדש שמשפיע על איכות השינה - התזמון שלה במהלך היום.

● מיליונים חולים במחלה הזו מדי שנה, מחקר חדש עשוי לפתור את התעלומה
● מחקר חדש מציע: לא צריך 10,000 צעדים ביום כדי לשמור על הבריאות

ישנם אנשי לילה וישנם אנשי יום, וכל אחד מהם מרגיש מהן שעות השינה האידיאליות עבורו. אבל, הממצא החשוב ביותר במחקר החדש הוא ששמירה על שעות שינה קבועות יחסית מיום ליום מקושרת לבריאות טובה, גם אם מפרידים את המשתנה הזה ממשך השינה ורציפותה.

המאמר פורסם בכתב העת Health Data Science, ומתבסס על נתונים של מעל ל-88 אלף נבדקים מהבנק הביולוגי הבריטי. בנק זה כולל רשומות רפואיות, תוצאות בדיקות שגרתיות, שאלונים וגם מידע גנטי על כמות הולכת וגדלה של תושבי הממלכה המאוחדת, וכן נתונים משעוני פעילות הנענדים על ידי חלק מהנבדקים, ומתעדים בין היתר את הרגלי השינה שלהם.

על בסיס מידע זה, נבחן הקשר בין דפוסי שינה כפי שנמדדו לאורך 6.8 שנים, לבין 172 מחלות. המחקר אישש תחילה את הקשר הכללי בין שינה בריאה לבין בריאות כללית. כמחצית מן המחלות היו קשורות בקשר משמעותי לפחות לאחד מדפוסי השינה שנחקרו: משך השינה, רצף השינה, כמות ההתעוררויות, ויציבות שעות השינה - כלומר, עד כמה מקפיד הנבדק לישון באותן שעות שינה בכל יום.

מעניין לראות, כי המחלות בדרך כלל לא היו קשורות לאיכות השינה כמכלול, אלא כל דפוס שינה בעייתי, היה קשור במגוון מחלות משלו.

לא נמצאה סכנה בשינה מרובה

כמובן שמחלות גורמות גם הן לבעיות שינה, כך שהקשר הסיבתי לא ברור, ודווקא בהקשר הזה המדד של שמירה על יציבות שעות שינה מסקרן כיוון שהוא מדד התנהגותי, בעוד על מספר ההתעוררויות ועל משך השינה יש לנו פחות שליטה. במחקר זה, מדד יציבות שעות השינה נמצא במתאם גבוה עם מחלת הפרקינסון, עם סוכרת ועם בעיות בזרימת דם לגפיים.

בנוסף, המחקר מערער על ממצא קודם שהצביע על סיכון בריאותי בשינה ממושכת של 9 שעות ומעלה. המחקר הנוכחי לא זיהה בעיה כזו ואף הראה כי מי שמדווחים על עצמם כישנים 9 שעות בלילה, לא באמת מגיעים למספר הזה בדרך כלל במד השינה האובייקטיבי, אלא מייחסים זמן שבילו במיטה לפני ההירדמות לשינה.

זהו המחקר הראשון שהדגים את הקשר הישיר בין יציבות שעות שינה לבין המחלות הללו במדגם גדול, אולם הרעיון כי זהו משתנה משמעותי כבר הופיע במחקרים מהשנים האחרונות: מחקר שבחן מידע משעוני פעילות של כ-1,100 גברים מבוגרים במתחם דיור מוגן, מצא כי יציבות שעות שינה קשורה למדדים מטבוליים תקינים יותר, בהם כולסטרול, לחץ דם וסיכויים פחותים להשמנה וסכרת. מחקר נוסף, קטן בהיקפו, מצא קשר בין יציבות שעות שינה לבין ירידה קוגניטיבית בחולי פרקינסון, באופן התואם את ממצאי המחקר הנוכחי.