על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● "חמאס רוצה שנרעב": הפרשן מעזה שמסביר איך ארגון הטרור מרוויח
● מתאילנד ועד בריטניה: המדינות ששינו את כללי הכניסה אליהן. מה זה ידרוש מכם?
1עובדי נמל באיטליה שיבשו משלוח אמל"ח לישראל
עובדי נמל בגנואה באיטליה הודיעו כי בכוונתם לקיים היום (ג') שביתה בת 24 שעות, במחאה על ספינה שהייתה אמורה להוביל אמל"ח שיעדו, לטענתם, ישראל. כך פורסם ב-Peoples Dispatch. אותו הלחץ הביא, לבסוף להחלטה כי אוניית המכולות קוסקו Pisces, ששטה עם דגל הונג קונג, לא תפרוק את אותה הסחורה לרציף. "עדכנו אותנו היום, כי שלוש המכולות שנשאו ציוד צבאי, יעדן הוא לה ספציה והועברו על קוסקו Pisces, לא ייפרקו בגנואה או בלה ספציה", נמסר מוועד העובדים. "ההחלטה מביעה את תוצאות פעולה הארגון והלחץ שהופעל".
בעקבות ביטול הפריקה, השביתה המתוכננת בוטלה, כשעובדי הנמל הבהירו כי יסרבו גם בהמשך לפרוק אמל"ח שמיועד לישראל. הם אף הכריזו על תכנון לשביתה בינלאומית בין התאריכים 27-26 בספטמבר. "אנחנו לא לבדנו: המאבק שלנו מאחד גם את מארסיי, פיראוס, המבורג וטנג'יר. אם המלחמה תעבור דרך הנמלים, התגובה מוכרחה לבוא דרך הנמלים". האירוע בגנואה מהווה אסקלציה נוספת במדיניות הנמלים המערבית נגד ישראל.
כפי שפורסם בגלובס, לאחרונה התגברה המגמה בה מדינות אמנת וואסנר הגבירו את הפיקוח על מוצרים דואליים שעושים את דרכם לישראל. קרי, חומרים שעשויים לשמש את המגזר הפרטי והביטחוני כאחד. אמנת וואסנר עוסקת בבקרת יצוא על נשק קונבנציונלי וטובין דו־שימושי, וחברות בה 42 מדינות בהן, בין השאר, ארה"ב, בריטניה, ספרד, הודו, קנדה, אוסטרליה, צרפת, גרמניה ויוון.
מדינה נוספת שחברה באמנת וואסנר היא בלגיה, שהודיעה לפני כשבוע וחצי לחברות הספנות והשילוח כי כל מעבר של סחורות ביטחוניות לישראל בנמליה דורש אישור מכס מוקדם. זהו צעד משמעותי שמגביל מאוד מעבר סחורות משום שנמל אנטוורפן הוא השני בטבלת העומס של אירופה.
מאת אנה וראצ'ר, מתוך Peoples Dispatch. לקריאת הכתבה המלאה.
2משטר האייתוללות שולח רמזים לגבי עתיד תוכנית הטילים המקומית
במבצע "עם כלביא" הצליחה ישראל לצמצם את יכולות שיגור הטילים הבליסטיים האיראניות, אף שמה שנותר מהן הספיק לגרימת נזקים משמעותיים בערים שונות בישראל, כולל במתקנים אסטרטגיים. כעת, בטהרן כבר רצים לעבר הפיתוחים הבאים שלהם, בעזרת מהנדסים רבים שמצטרפים לתעשייה הביטחונית של משטר האייתוללות מדי שנה. במסגרת זאת, ערוץ PressTV הממלכתי בשפה האנגלית עסק בהרחבה בטיל האיראני העתידי, חוראמשאהר 5.
לפי טענות האיראנים, חוראמשאהר 5 עשוי להאיץ למאך 16 (כ־20 אלף קמ"ש) בשלב הביניים או הטרמינלי, מה שמאפיין טילים בליסטיים בין־יבשתיים (ICBM). טילי ICBM הם בעלי טווחים גדולים מאלו האיראניים הקיימים: כ־5,500 ק"מ לכל הפחות, לעומת כ־2,000 ק"מ. האיראנים טוענים כי חוראמשאהר יכלול ראש קרבי במשקל כ־2 טונות, כפול ואף יותר מהקיימים.
צעד שעשוי להועיל לאיראנים בתחום הטילים הבין־יבשתיים הוא השיגור שביצעו לאחרונה של משגר החלל "קאסד" - הראשון מאז סיום מלחמת 12 הימים, שבמהלכה הסתפקה בטיסה תת־מסלולית (טיסה שחודרת את האטמוספירה ומגיעה לגובה של גבול החלל, אך אינה נכנסת למסלול הקפה סביב כדור הארץ, אלא חוזרת חזרה לקרקע). טכנולוגיה רב־שלבית לחלל, כפי שמשתקפת בקאסד, עלולה להועיל גם בפיתוח טילים בליסטיים מתקדמים.
מאת יוסף רמאזני, מתוך PressTV. לקריאת הכתבה המלאה.
3העולם לא יודע מה לעשות עם האורניום המועשר האיראני
איראן הצליחה להחזיק, לכל הפחות עד המתקפה האמריקאית בשטחה במבצע "עם כלביא", כ־409 ק"ג אורניום מועשר ל־60% וכ־8,000 ק"ג אורניום מועשר בשיעורים נמוכים. בכורים גרעיניים אזרחיים, להפקת חשמל למשל, משתמשים באורניום מועשר ל־3%־5%, כאשר עבור כורים מתקדמים נדרשת העשרה של עד 20%. לטובת פצצות גרעיניות, נושאות מטוסים וצוללות דרוש מלאי אורניום שמועשר לרמות גבוהות של 85%־90%. המעבר מ־60% לרמות של ראשי קרב גרעיניים לא נחשב לקשה במיוחד ברמה המקצועית.
בבלומברג מציניים כי מאז המלחמה הקרה, ארה"ב השקיעה מיליארדי דולרים בהפחתת היקף האורניום המועשר בעולם. היא שילמה לאו"ם ולגופי ביטחון במטרה שיפונו כ־7,000 ק"ג של אורניום מ־47 מדינות, בניסיון להפחית את הסבירות שהם יהוו איום גרעיני. בחודש יוני, בחרו האמריקאים בתקיפה כדי לפגוע בתשתיות ההעשרה האיראניות, אבל טרם ברור האם אלו פגעו במלאי האורניום המועשר, או שאנשי הרפובליקה האסלאמית הספיקו להעתיק אותו למיקום אחר.
כלל הצדדים נוקטים בשלב הנוכחי בעמימות, למרות שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ הכריז כי מלאי האורניום המועשר הושמד. להימצאות האורניום המועשר עדיין בידי איראן, גם אם הוא חלקי בלבד, יש השלכות גדולות, שהרי די בפחות מ־25 ק"ג מועשרים לכ־90% לטובת פצצה. במידה ויתגלה כי לא הייתה שום פגיעה במלאי הקיים של אורניום מועשר, אזי שמשטר האייתוללות יהיה כפסע מיצירת 12 ראשי קרב גרעיניים. בבלומברג מעריכים כי בסיטואציה שבה תוכנית הגרעין האיראנית תמשיך לדהור קדימה, ארה"ב וישראל עשויות לתקוף שוב.
מאת ג'ונתן טירונה, מתוך בלומברג. לקריאת הכתבה המלאה.
4ענף התיירות הירדני סובל מהשלכות מלחמת "חרבות ברזל"
מלחמת "חרבות ברזל" פגעה אנושות בתיירות הפנים בישראל, אך לא רק בה: מנתונים ממלכתיים שפרסמה ירדן, עולה כי במהלך השנתיים האחרונות חלה צניחה במספר המבקרים באתר פטרה, מוקד התיירות של המדינה. כך נכתב באתר הנשיונל.
מנהלת התיירות והפיתוח האזורי של פטרה הודיעה כי ממצב שבו הגיעו למקום כמעט 1.2 מיליון תיירים ב־2023, התחוללה צניחה של כ־61% לכ־460 אלף בלבד אשתקד. "אנחנו מרגישים את השלכות המתקפות בעזה מדי יום, במיוחד אצל הספקים של שירותי התיירות", סיפר עבד אל־רזאק ערביאת, ראש מנהלת התיירות הירדנית, לערוץ "אל־ממלכה" הממלכתי. לדבריו, התיירות הנכנסת מאירופה ומצפון אמריקה הגיעה לשפל חסר תקדים, שמהווה מכה אנושה לענף המלונאות ונותני השירותים התיירות בפטרה ואף בדרום ירדן כולה. מנהלת התיירות של פטרה מצאה כי כ־32 מלונות סגרו את שעריהם כתוצאה מחוסר הפעילות, וכ־700 איש איבדו את מקום פרנסתם.
פטרה הייתה במשך שנים רבות אי של יציבות כלכלית, בממלכה ההאשמית שסובלת מאתגרים כלכליים בלתי מבוטלים. ענף התיירות כולו מהווה כ־14% מהתוצר הירדני, ועל כן פגיעה בו - מכבידה מאוד על הכלכלה הירדנית. מנהלת התיירות הירדנית מתגעגעת לסיטואציה שבה, טרום ה־7 באוקטובר 2023, הגיעו למדינה כ־5.4 מיליון תיירים זרים בשנה.
לבכירי עמאן אין סיבות רבות לשאוב אופטימיות ממדינות האזור, בגלל שנמצא כי בעשרת ימי שיא עונת התיירות בקיץ, הונפקו כ־7% פחות כרטיסי טיסה לאזור מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. מובילות המגמה היו ירדן ולבנון.
מתוך הנשיונל. לקריאת הכתבה המלאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
