ועדת נגל לקידום בינה מלאכותית, שהתבקשה לגבש תוכנית לאומית להקמת מטה שיפעל בתחום בחודש מאי, הציגה השבוע את המלצותיה בחגיגיות לראש הממשלה בנימין נתניהו ולכמה משריו.
● המדינה רוצה להקים מתקן AI מתקדם. מיהי המועמדת להוביל את המיזם?
● החברה שמנייתה זינקה בכ-500% בשנה האחרונה מציגה: הכנסות של מיליארד דולר ברבעון
בין ההמלצות שנחשפו כבר בשבוע שעבר על ידי גלובס: הקמת מחשב־על בתוך שנתיים ב־18 מיליארד שקל. המחשב יהיה מצויד ב־60 אלף שבבים של אנבידיה וישמש חוקרי אקדמיה וסטארט־אפיסטים לחישובי בינה מלאכותית; תוכנית להשבת מוחות והכשרת חוקרי AI בשני מיליארד שקל; בניית תוכניות הכשרה בתיכונים ובצבא במיליארד שקל; הקמת מכון לבינה מלאכותית ובניית מודל שפה בעברית. בסך הכול: 25 מיליארד שקל שייפרסו על פני חמש שנים.
מדובר בתוכנית השלישית לבינה מלאכותית המגובשת בימי ממשלות נתניהו בתוך שש שנים בלבד. השתיים הקודמות הניבו תוצאות מוגבלות למדי. ב־2018 מינה נתניהו את פרופ' יצחק בן־ישראל ואת פרופ' אביתר מתניה לגיבוש התוכנית הראשונה, לאחר שהשניים הוכיחו את עצמם בבניית תוכנית דומה לקידום הסייבר בישראל. התוכנית הייתה מוכנה לפעולה כבר ב־2019, אך בשל ריבוי מערכות הבחירות באותה השנה, היא הוגשה רק ב־2020 ולמעשה נגנזה במהלך התהפוכות הפוליטיות.
בסוף אותה השנה, במטרה להגיש תוכנית נוספת, נשכרה ארנה ברי על ידי הפורום הוולונטרי תל"ם, המרוכז בידי רשות החדשנות האמונה על קידום הנושא. התוכנית שהגישה שאבה השראה מזו של בן־ישראל ומתניה, אך פעלה באופן עצמאי. למרות שהמליצה על השקעה של 5 מיליארד שקל, רק כמה מהמלצותיה אומצו - ובתקציב של מיליארד שקל בלבד.
מדוע התוכניות הקודמות לא עבדו
שני מסמכים שפרסמה מאז הממשלה מדגישים את כישלון האסטרטגיה הישראלית בתחום: דוח מבקר המדינה מחודש נובמבר ציין את ההידרדרות הישראלית במדדי ה־AI הבינלאומיים. במדד אוקספורד, למשל, ירדה ישראל מהמקום ה־20 למקום ה־30 בסוף 2023, בין סעודיה לצ'כיה.
לפי הדוח שחיברה ועדת נגל ופורסם אמש: "ישראל לא משתתפת במרוץ האסטרטגי בנושא זה, והיא בתהליך ירידה מתמשך במובהקות הנכסית שלה בתחום ה־AI. ללא השקעה ממשלתית מאסיבית, ארוכת טווח וקוהרנטית במאמצים לא נהיה בין המובילים בתחום". נגל מציין כי מספרם של חוקרי ה־AI באקדמיה הישראלית נמוך במיוחד. הוא מגדיר את משק החשמל הזמין להפעלת חוות שרתים כ"סיכון אסטרטגי" שיקשה על ישראל להתמודד בשוק ה־AI העולמי, גם בתחומים ביטחוניים, מודיעיניים ומחקריים.
נגל עצמו מסביר במסמך שחיבר מדוע התוכניות הקודמות לא עבדו. הסיבה הברורה מאליה היא כי למרות ההמלצה של פרופ' בן־ישראל מ־2019 לא הוקם אותו מטה לאומי מתכלל ובעל סמכויות, לא הושקע תקציב ייעודי מרוכז בהיקף הנדרש ומחשב־על לאומי טרם הוקם. הוא מציין שני גורמים לכך: אי היציבות הפוליטית וההתמודדות עם מגפת הקורונה בתחילת העשור שהקשו על קבלת החלטות ארוכות טווח ותקצוב מחדש.
"בסוף זה התפקיד של המדינה"
בן־ישראל סבור כי התוכנית החדשה היא חזרה על המסמך שניסחו הוא ומתניה בתחילת העשור. "צריך גם לשאול מה קרה בחמש השנים האחרונות שבהן לא נעשה דבר בנושא", הוא תוהה בשיחה עם גלובס. "הממשלה היא אותה הממשלה. זו לא שאלה בתחום הבינה המלאכותית, אלא בפוליטיקה ובתקציבים".
"כדי ליצור גוף ממשלתי חזק שמהווה אוטוריטה", אומר בן־ישראל, "צריך מטה שיש לו זכות וטו, תקציב משלו ויכולת לאשר תקציבים - ולצערי התנאים האלה לא התממשו עד היום. האם המצב הפיך? לדעתי אפשר לסגור את הפער אם תהיה הקצאה מספיקה של תקציב - אולי יהיה קשה, כיוון שהעולם לא עומד במקום, אבל אנחנו לא בנקודת האל חזור".
ד"ר ארנה ברי, שחיברה את תוכנית הבינה המלאכותית בסוף 2020 אומרת ש"ללא ניהול ותקציב, גם התוכנית הזו לא תעבוד. היינו צריכים להתחנן על כל חלק בתקציב, במקום שתוכנית לאומית תבוא ממקום של עוצמה וסמכויות". לדבריה, "היחיד שיכול להבטיח שהתוכנית החדש תעבוד הוא ראש הממשלה לבדו, שיחליט על הסמכויות שיקבל ראש המטה הבא".
לדבריה, בעוד שישראל מדורגת בעשירייה הפותחת מבין 70 המדינות המתקדמות בתחום באיכות כוח האדם שלה, היא מדורגת נמוך בהיבטי התשתיות והאסטרטגיה הלאומית. "כמה אפשר למשוך עם כוח אדם שרוכש את ההשכלה במיטב כספו, אך אין לו תשתיות? הזנחנו את את התחום ובמקום שהמדינה תשקיע, גופים פרטיים הקימו תשתיות - אבל בסוף זה התפקיד של המדינה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
