ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, הוא כנראה אחד מראשי הערים העסוקים ביותר בישראל בשנה וחצי האחרונות.
בטבח שנערך בשדרות ב־7 באוקטובר נרצחו 53 ישראלים: 37 מתושבי העיר, 11 שוטרים, שני לוחמי אש ושלושה לוחמי צה"ל. מרבית התושבים פונו לחודשים ארוכים ושבו הביתה תחת עננת המלחמה ברצועת עזה, ומאז נדרש דוידי לנווט בין שיקום פיזי ונפשי לבין פיתוח העיר והמשך בנייתה והרחבתה.
● כנס מובילות בתעשייה הישראלית | מנכ"ל אסם: "הניצחון יהיה בפתיחתם של עוד עשרות מפעלים בפריפריה"
● כנס מובילות בתעשייה הישראלית | מנכ"ל ארגון פתחון לב: "אנחנו טובים בלהיחלץ מקשיים, אבל לא במניעת בעיות"
● כנס מובילות בתעשייה הישראלית | נשיא התאחדות התעשיינים: "חייבים לשמור על הגרעין המקומי בתוך עולם גלובלי"
בראיון עם כתב התחבורה והתשתיות של גלובס אסף זגריזק, במסגרת כנס "מובילות בתעשייה הישראלית", התייחס דוידי לאתגרים הכלכליים ולקושי לממן את צמיחתה של העיר ביום שאחרי המלחמה, ובעיקר לחוסר ההלימה בין הגידול באוכלוסייה למספר מרכזי התעסוקה המועט.
לצאת מהמשבר
"השבעה באוקטובר זה פצע מדמם בחברה הישראלית, ואצלנו הוא היה ברמה האישית", סיפר דוידי. האסון הזה לא פסח על העיר שדרות עם המון נרצחים, נופלים, פצועים, והמון אנשים שנפגעו בנפש. היינו בגלות ארוכה של חצי שנה מחוץ לעיר".
לדבריו, לצד היעדים הביטחוניים והדאגה לגורל החטופים, קיימת משימה שלישית: הצמיחה. "אנחנו מאמינים באמונה שלמה שמכל משבר אפשר לצאת ולצמוח - וזה מה שאנחנו עושים".
אתה יכול להגיד שקיבלתם מהמדינה את כל מה שהעיר שדרות הייתה צריכה לקבל אחרי השבר הגדול הזה?
ברמה התקציבית הוא מציין הישג, "ממשלת ישראל עשתה משהו חסר תקדים לדעתי. כלומר תקדים מאוד גדול. לעולם לא היו תקציבים רבים כל כך ברמת הפרט, לכל תושב ותושב וגם ברמה של הרשויות. ראש הממשלה קיבל החלטה על הקמת תקומה עם למעלה מ־18 מיליארד שקל הן לשיקום והן לפיתוח".
"בירוקרטיה מיושנת"
דוידי הציב יעד שאפתני: "אנחנו לא צריכים רק להחזיר את האוכלוסייה. המדינה צריכה לעשות הכל, וגם אני כראש עיר, על מנת להגדיל את שדרות עד שתגיע ל־80 אלף תושבים תוך חמש שנים". כיום מונה העיר כמעט 40 אלף תושבים.
אכן רואים את שדרות צומחת, אתה לא חושש שדי מהר זה יעמיס על העיר ויפגע בשירות שהיא יכולה לתת לתושבים? רוב מוקדי התעסוקה בסופו של דבר נשארים על הנייר והארנונה לא מכסה את רוב ההוצאות העירוניות על תושבים.
"קודם כל אנחנו מגובים עדיין במענקים ממשלתיים", הזכיר דוידי, "אני לא מסתכל רק על המקורות התקציביים של העיר. אני צריך להסתכל גם על כושר ההשתכרות, ולכן במנהלת תקומה הקדשנו מאות מיליונים להקמת אזור תעסוקה שבסיסו על הרכבת".
הוא הוסיף כי, "אנחנו מקימים את הקמפוס החדש של מכללת ספיר שיתמקד במקצועות הטכנולוגיה סמוך לרכבת, בפעם הראשונה בתוך העיר שדרות. אנחנו גם הולכים להקים שני אזורי תעשייה. אתה צודק שאין הלימה בין קצב בניית הבתים לבין קצב הקמת המפעלים. זה לצערי בגלל בירוקרטיה הזויה ומיושנת".
יעד לאומי?
במסגרת תוכנית מנהלת תקומה לשיקום ופיתוח חבל עוטף עזה, נכללת גם יוזמה לקידום התחדשות עירונית בשדרות, שכוללת תקצוב בסך 15 מיליון שקל לתכנון כמה מתחמי התחדשות בשכונות הוותיקות בעיר.
לדבריו, "בדיוק כמו שהוקם הותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור) בנושא של בניית בתים, כך צריך להיות לאזורי תעשייה ואזורי תעסוקה.
"הם צריכים להיות בעדיפות הראשונה של מדינת ישראל, ולא צריך להתעסק עכשיו בזה שבוועדה המחוזית אין מספיק בודקי תוכניות. הדבר הזה צריך להיות יעד. צריך שר לטובת היעד הזה, אולי שר הכלכלה. צריך לתת סמכות למנהלת תקומה".
***גילוי מלא: הכנס נערך בשיתוף אסם־נסטלה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
