אחרי גרמניה, האם גם איטליה עלולה לשנות את עמדתה כלפי ישראל?

איטליה היא מדינת מפתח בעבור ישראל באיחוד האירופי. המדינה השלישית בגודלה בגוש, בעלת יחסים טובים עם ארה"ב ורצון לשמור עליהם, ומי שמתנגדת, נכון לעכשיו, לשלל הסנקציות שהנציבות האירופית וכמה מדינות באיחוד מציעות להטיל על ישראל בגלל המלחמה בעזה.

● כותרות העיתונים בעולם | דיווח: דרום סודאן הסכימה לקלוט פליטים מעזה. זו התמורה שתקבל
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | המדינה שמצליחה לעקוף את ישראל ביצוא מערכות לייזר
● החידה הביטחונית: מיהי המדינה שרוכשת מאלביט נשק בעסקת ענק?

ראשת ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני אמרה בעבר כי מפלגת הליכוד היא "השראה" למפלגתה ומשרד החוץ האיטלקי הבהיר כי אינו מתכוון להכיר ביחד עם צרפת ובריטניה בספטמבר הקרוב במדינה פלסטינית. בנוסף, כפי שחשף השבוע אסף גלעד ב"גלובס", קרן ההשקעות הממשלתית האיטלקית (CDP) מתכננת להשקיע עשרות מיליוני אירו בהייטק הישראלי, בזמנים שבהם מדינות אחרות מחסלות את ההשקעות שלהן.

אבל איטליה, לפי סקרי דעת הקהל של מכון YouGov, היא גם המדינה האירופית שבה דעת הקהל היא הביקורתית ביותר כלפי ישראל, מבין שמונה מדינות אירופיות גדולות הנדגמות באופן קבוע. ל־70% מהנשאלים במדינה יש "דעה שלילית לגבי מדינת ישראל", ל־18% דעה חיובית ורק 9% מהנשאלים מביעים תמיכה במדיניות הישראלית בעזה, לפי סקר אחרון במאי. למעשה, איטליה היא המדינה היחידה שבה יש שיעור כמעט זהה של מי שמצדיקים את ישראל ומי שמצדיקים את מעשי הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר 2023 (8%).

שינוי טון מסתמן ברומא?

המתח הזה, בין דעת הקהל לבין המדיניות של הממשלה בנוגע לישראל, שוחק בעקביות את התמיכה של הפוליטיקאים האיטלקיים במדיניות הישראלית. בשבוע האחרון, אחרי חודשים ארוכים של סטטוס־קוו, החל להסתמן שינוי בטון הנשמע מרומא.

במידה רבה, איטליה כבר זרקה את ישראל מתחת לאוטובוס, כאשר הממשלה שלה הכריזה שבועות בלבד אחרי התקפות הטרור של 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעזה כי היא תפסיק למכור נשק לישראל. שר הביטחון ומלוני עצמה הודיעו על כך בפרלמנט, לדבריהם מתוך מחויבות לחוק המונע העברת נשק לאזור עימות. בפועל, איטליה אינה יצואנית ביטחונית משמעותית לישראל, והיא יותר מתחרה שלה על השוק הצבאי האירופי.

מאז הכרזה זו איטליה הקפידה להישאר על הגדר. בעוד מדינות פרו־ישראליות יותר כמו הולנד וגרמניה חתמו על גינויים ואיומים שונים, רומא נמנעה מלהצטרף. היא דחתה את יוזמת ההכרה במדינה פלסטינית שמקדמת צרפת, ואמרה כי תעשה זאת רק כאשר הדבר יהיה משמעותי לתהליך השלום. כאשר הנציבות האירופית ניסתה לקדם בחודש שעבר יוזמה משלה - למנוע גישת חברות ישראליות למאות מיליוני אירו בכספי מחקר ופיתוח של תוכנית "הורייזן" - ביקשה איטליה "זמן לחשוב". היא עדיין לא חזרה לנציבות עם תשובה. נכון לעכשיו, העובדה כי היא וגרמניה נמצאות לצד ישראל בנוגע להחלטה זו מטרפדת התקדמות מצד הנציבות.

האשמות חריפות מצד האופוזיציה

אבל השבועות האחרונים סימנו תזוזה שעשויה להדאיג את ירושלים. ברקע נמצאות דעת הקהל, התמונות שממשיכות להגיע מעזה, וגם האשמות הולכות ומחריפות מצד האופוזיציה. אלי שליין, העומדת בראש המפלגה הדמוקרטית וג'וזפה קונטה, העומד בראש התנועה הפופוליסטית "חמשת הכוכבים", האשימו את הממשלה ב"שותפות שבשתיקה" עם מה שהם מכנים "ג'נוסייד" בעזה.

כאשר ישראל הפציצה את כנסיית המשפחה הקדושה בעזה לפני כחודש, ופצעה את האב העומד בראש הכנסייה, שברה מלוני את שתיקתה וגינתה באופן חריף את המדיניות הישראלית. "ההתקפות הישראליות הנמשכות נגד אוכלוסייה אזרחית במשך החודשים האחרונים הן בלתי מקובלות", אמרה בהתבטאות חריגה. ישראל אישרה לנציג של הכנסייה להיכנס לעזה ולסייע לה, כעדות לחשיבות שירושלים מייחסת ליחסים טובים עם רומא.

אבל השבוע הפתיע שר הביטחון האיטלקי, גווידו קרוזטו, כשבראיון לעיתון "לה סטמפה" סתר את העמדה הרשמית של ארצו וקרא להטיל סנקציות על ישראל, בין היתר כדי "להציל את העם הישראלי מהממשלה שלו". "הממשלה הישראלית איבדה את האנושיות ואת ההגיון שלה", אמר, בדברים שהידהדו בתקשורת האיטלקית. מלוני התעלמה מהדברים, אבל טרחה לפרסם כי קיימה שיחות עם אבו־מאזן בנוגע לפתרון שתי המדינות, בסופן שבה ואמרה כי המצב בעזה "בלתי מתקבל על הדעת".

 שר הביטחון האיטלקי גווידו קרוזטו / צילום: ap, Goeffroy van der Hasselt

הלחץ הציבורי חמור אף יותר

בינתיים הנושא לא יורד מסדר היום. ביום רביעי בערב כלי התקשורת התייצבו בנוכחות מכובדת, כולל שר החוץ אנטוניו טאיאני, כדי לקבל בשדה תעופה ברומא כ־11 ילדים פלסטינים מרצועת עזה הזקוקים לטיפול רפואי דחוף. בסך הכול, קיבלה איטליה השבוע עוד 31 ילדים מעזה, עם 91 קרובי משפחה. באירופה, איטליה היא המדינה שקיבלה הכי הרבה חולים מעזה. "אנחנו עושים את כל מה שאנחנו יכולים כדי לגרום לישראל להפסיק את המתקפה שלה בעזה", אמר טאיאני בראיון שהתפרסם ביום שלישי בסוכנות הידיעות האיטלקית, "הטלנו סנקציות על מתנחלים אלימים, גינינו את ההרג של העיתונאים מאל־ג'זירה וחתמנו על עתירה בינלאומית שדורשת מישראל לאפשר גישה לארגונים לא־ממשלתיים... אנחנו עושים את מה שכל העולם עושה".

הגישה האיטלקית היא מה שישראל קיוותה כי תהיה הגישה הגרמנית - ביקורת ללא הפעלת אמצעי לחץ משמעותיים. בפועל, שתי המדינות שנחשבות לידידותיות ביותר כלפי ישראל החליטו לא לספק לישראל נשק (במקרה הגרמני, "רק" זה הקשור למלחמה בעזה), מה שמלמד על מצבה של ישראל ביבשת. בכל יום שעובר שבו הכותרות באירופה מדברות על כיבוש עתידי של הרצועה, על תוכנית לסיפוח השטחים או לבניית התנחלויות, מתחזק מעמדן של המדינות הקיצוניות יותר בנוגע לישראל ביבשת. בלגיה והולנד, למשל, שעברו צד וכעת תומכות בהשעיית חברות ישראליות מתוכנית "הורייזן", או ספרד שדורשת להשעות את כלל היחסים בין ישראל לאיחוד.

הרטוריקה האיטלקית לא באה לביטוי בשלב הנוכחי במעשים בשטח. אבל גם ברומא הסתכלו בעניין השבוע על מה שקרה בברלין, וכיצד הקנצלר מרץ "התקפל" בפני הלחץ הציבורי והורה על אמברגו נשק בעל השלכות היסטוריות על ישראל. הלחץ הציבורי באיטליה הוא אפילו גדול יותר. עשרת אלפים אוהדי כדורגל, למשל, חתמו השבוע על עצומה לדחות את משחק הכדורגל נגד ישראל המתוכנן לאוקטובר. השאלה אם הממשלה ברומא תעשה משהו כדי להתמודד איתו - עדיין פתוחה.