רותי ברודו שיחקה אותה שוב: בראסרי 48 עושה הכול כמו שצריך, ועוד קצת

אומרים עליה שהיא הכלאה בין שתי מסעדות אהובות של רותי ברודו (קבוצת R2M) שהיו ואינן: "בראסרי", שפעלה 19 שנה באבן גבירול ונסגרה בקורונה, ו"קופי בר", שפעלה 20 שנה ביד חרוצים בתל אביב ונסגרה במרץ 2023. ואכן, "בראסרי 48", הממוקמת בשדרות רוטשילד בתל אביב, בקומת הרחוב של מלון הבוטיק R48 - מלון יוקרה בבעלות קרן "הישג" (קרן מלגות לחיילים משוחררים) וקבוצת R2M - היא שילוב חכם ועכשווי של השתיים; אותו DNA, רק גרסה מעודכנת.

● השף הצרפתי ששבר את הכללים של עולם המישלן - כשעבר לטבעונות
● זה לא עוד פאד תאי: המקום התאילנדי החדש של תל אביב מסעיר

בצהריים, כשאנשי העסקים יורדים אליה מבתי ההשקעות והבנקים הסמוכים, יש פה וייב של פאוור לאנץ'; אחר הצהריים יש שעות שמחות מהשוות בעיר (30% הנחה על כל התפריט לחברי מועדון), ובערב - אורות מעומעמים ואווירה סקסית יותר. על התפריט, שממקם עצמו בין מסעדת פועלים מוקפדת לבראסרי מודרני, אחראי השף אוהד סולומון, אותו סולומון שמגיש בקומת הלובי, במסעדת המלון "The Chefs Table", ארוחת טעימות פיין דיינינג סטייל, בת 12 מנות (שלישי-חמישי, 620 שקל לסועד).

למה בחרנו בה

לאורך כל שעות היום, על הבר או במרפסת הפונה לשדרה התל אביבית, בראסרי 48 היא מסעדה טובה מבית טוב. מרגישים את זה בכל איבר ומנה בה: עיצוב מאופק, נקי ואלגנטי, שירות שרואה אותך, אווירה נינוחה, משוחררת, בגובה העינים, ואוכל טעים והגון: מזין, לא כבד מדי, לא יקר מדי, לא טרנדי במיוחד, כזה שאפשר לאכול כל שעה ביום, ובכל יום - קז'ואל דיינינג ברודו סטייל. בראסרי 48 מצליחה במקום שבו מסעדות רבות בשדרות רוטשילד ניסו ונכשלו: גם להיות מסעדה גדולה במיקום מרכזי וגם להיות נחשקת ועם מלא אופי. נראה, שגם היא - בדיוק כמו האימהות הרוחניות שלה, קופי בר ובראסרי, ובת דודתה "הוטל מונטיפיורי" (תבל"א) - בדרך להיות מוסד.

ביו שף

אוהד סולומון, 43, נולד בקרית טבעון ומתגורר בתל אביב. לעולם המסעדנות הוא נכנס בגיל 23, כשפתח בית קפה ביקנעם ועשה בו לדבריו "את כל הטעויות האפשריות". המקום נסגר כעבור שנה וחצי וסולומון המשיך לחיפה, לעבוד במטבחים שונים. בגיל 27 הוא עבר לתל אביב והתחיל לעבוד ב"טוטו" של ירון שלו. הוא לקח חופש של שנה כדי להסתובב ולאכול בעולם, תקופה שבה התמחה במסעדות מישלן באירופה ושאב השראות. כשחזר לישראל ב-2014 הוא הצטרף לקבוצת R2M, לצוות המטבח של הקופי בר. תוך כמה חודשים הפך לשף המסעדה והוביל אותה כעשור, עד לסגירתה. באותה שנה, כשנפתח מלון R48, הוא מונה לשף The Chefs Table ובראסרי 48. שתי המסעדות נבדלות זו מזו בגישה ובתפריט - הראשונה פאן אסיאתית, השנייה מקומית - ומעידות על ורסטיליות ומקצועיות מעוררות השראה מצידו.

מנת הדגל

● שניצל דג
חיבתו של סולומון למטבח ההודי הולידה את מנת הבראסרי הזאת, שהפכה לבסט סלר של המקום. היא מיישמת על דג טכניקת בישול השגורה במנות עוף פופולריות מהמטבח ההודי כמו צ'יקן באטר וצ'יקן טיקה: פילה דניס מושרה 24 שעות במרינדה של יוגורט ותבלינים, מצופה בפירורי לחם משלושה סוגים, מטוגן ומוגש עם תפוחי אדמה "דרוסים", סלט כרוב פרוס דק עם עשבי תיבול ואיולי טרטר. היוגורט מתבל את הדג קלות בגווני קארי נעימים, מרכך אותו, שומר על העסיסיות שלו מבפנים ודואג לפריכות פירורי הלחם מבחוץ. אם פחות מתאים לכם מטוגן, יש בתפריט מנת דג נוספת שראויה לתואר "מנת דגל": פילה בר ים צרוב לשלמות על עורו במחבת, מוגש על טליאטלה לימון עשוי היטב - ללקק את האצבעות.

 שניצל דג / צילום: אסף קרלה

מנת האינסטגרם

● טרטר בקר
מנות הפתיחה הן הכוכבות של תפריט הערב ויחד הן יוצרות שולחן צבעוני, חי, חם, קר, מתוק, מלוח, חמוץ, חריף - אינסטגרמי: כרוב חרוך בטאבון עם גבינת מנצ'גו, סלט קיסר ופרמזן, קרפצ'ו עגבניות ומוצרלה של "המחלבה הלבנה" (מחלבת הבוטיק של ברודו), סשימי טונה עם פפאיה מוחמצת ואטריות סומן, טאקוס קריספי צ'יקן, מוסר קונפי על קרקר אזוב, טרטר בקר ועוד. האחרונה, שהיא בגדר מנת פתיחה חובה, מתובלת בתבלינים חמים: קרקר שומשום שחור (מעין טאקו קטן), טרטר בקר ואיולי חילבה ואריסה. שתי יחידות, שני ביסים עוצמתיים, עונג צרוף.

 טרטר בקר / צילום: אסף קרלה

הקינוח

● פרופיטרול קפה
אין לו באמת מתחרים בקטגוריה. פחזנית אוורירית ממולאת בגלידת קפה, עטופה בגנאש שוקולד חם, שנמזג בהגשה; שילוב מנצח של מרקמים וטמפרטורות. מסוג המנות שלא אומרים להן לא, גם אם יש קינוחים אחרים, אולי מתוחכמים יותר, בתפריט. זה טעים, זה על-זמני, זה עובד וזה כל מיני דברים משמחים יחד: קצת סאנדיי, קצת בריוש ממולא בגלידה, קצת אפוגטו, קצת ילדות ונוסטלגיה. תזמינו שניים.

 פרופיטרול קפה / צילום: אסף קרלה

תפריט היינות

תפריט היין של הבראסרי מציע חווית יין נדיבה עם מלא עניין: הרבה יין בכוסות, חצאי בקבוקים, מגנומים, מגוון מדינות (עם רוב מוחלט לעולם ישן, אבל יש גם עולם חדש ואזורי יין מעניינים כמו הז'ורה, לנגדוק והאיים הקנריים שכה אהובים על הקבוצה), מבעבעים שונים (מפט נאטים ועד שמפניות), מתיישנים ועוד. חיבתו של אדר ברשדסקי, מנהל תחום היין של הקבוצה, ל"למביק" (בירת קראפט שעוברת תסיסה טבעית ומגיעה מעמק למביק שבבלגיה) גרמה לכך שיש בתפריט נציגות יפה למשקה הזה; למעשה, זהו תפריט היין הראשון בישראל שמשלב למביק. אם אתם חובבי יין טבעי, נסו אותו.

השירות

זה מתחיל בלבוש של הצוות (אאוטפיטים יפים ונעימים למראה בשחור ולבן; זאת לא תלבושת אחידה, אלא קונספט ששומר על האישיות והאופי של כל מלצר/ית), ממשיך בתאורה מדויקת (בשעות היום המקום מלא אור, בהיר ומזמין) ובווליום הנכון של המוזיקה ומסתיים בשירות הנעים והמאפשר: מאפשר לאכול מצוין בלי לקרוע את הכיס, מאפשר לשבת בחוץ על השדרה הסואנת, או להסתתר בפנים, מאפשר לבחור את סוג הבילוי והארוחה. כן, רותי ברודו עשתה זאת שוב.

מה אכלנו

טרטר בקר (2 יח')- 57
סלט לאליק ופקורינו- 62
כרוב חרוך וגבינת מנצג'ו- 34
קלמרי צרוב וקרם עגבניות- 69
סשימי טונה- 69
שניצל דג- 96
פרופיטרול קפה- 38

סה"כ ל־2 סועדים (ללא טיפ ושתייה): 425 שקלים